המתיחות בין יפן לסין מסרבת להירגע - גם אחרי התערבות אמריקנית במאמץ להנמיך את גובה הלהבות. דיווח בעיתון האמריקני "וול סטריט ג'ורנל" חושף כי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ שוחח עם ראשת ממשלת יפן סאנאה טאקאיצ'י מוקדם יותר השבוע וביקש ממנה "לא להרגיז" את בייג'ינג סביב סוגיית טייוואן. הבוקר (חמישי) סין המשיכה לתקוף והזהירה "יפן תשלם מחיר כואב" אם תתערב בענייניה.
טייוואן מתפקדת כמדינה דה-פקטו מאז שכוחות הקומינטאנג וממשלת "הרפובליקה הסינית" נמלטו אליה ב-1949, לאחר שהפסידו למפלגה הקומוניסטית של מאו דזה-דונג במלחמת האזרחים הסינית. מאז, סין תובעת בעלות על האי ורואה בו "מחוז מורד". בטייוואן, שמתפקדת כדמוקרטיה פרלמנטרית מאז שנות ה-90', עלתה לשלטון בעשור האחרון המפלגה הדמוקרטית הפרוגרסיבית (DPP) הדוגלת בעצמאות טייוואן מסין היבשתית.
אמש, נשיא טייוואן, לאי צ'ינג־טה, חשף במהלך מסיבת עיתונאים את תוכנית ממשלתו להתריע עד כמה שניתן על איומים מצד סין, התוכנית כוללת תקצוב מיוחד של קרוב ל־40 מיליארד דולר שייפרסו לאורך שמונה שנים וייכנס לתוקפו ב־2026. לאי אמר כי "מאמציה הכוללים של סין 'להפוך את טייוואן הדמוקרטית לטייוואן הסינית מהווים איום חמור על האי הדמוקרטי". עוד הוסיף נשיא טייוואן כי בייג'ינג "שואפת להשלים את 'האיחוד הצבאי של טייוואן' עד 2027, ומאיצות את היערכותן הצבאית לתוקפנות נגד טייוואן". לאי אמר כי טייוואן תחזק את יכולות הצבא שלה עד 2027 כדי להרתיע באופן אפקטיבי את האיומים הסיניים. הוא גם אמר כי טייוואן תבנה מערך הגנה שיספק הרתעה מקיפה עד 2033.
לפי הדיווח ב"וול סטריט ג'ורנל", שיחתו של טראמפ עם טאקאיצ'י התקיימה שעות ספורות לאחר שהנשיא האמריקני שוחח עם מנהיג סין, שי ג'ינפינג, לאחר שזה, בצעד דיפלומטי נדיר, היה זה שיזם את השיחה, כך על פי הדיווח. במוקד השיחה בין השניים עמד כמובן עתיד טייוואן.
המנהיג הסיני שי ג'ינפינג מנסה להוביל את טראמפ לוויתור על טייוואן בתמורה להסכם סחר נרחב בין ארה״ב לסין - יעד מרכזי במדיניות טראמפ. סין טוענת שהאי המנוהל עצמית שייך לה ולא שוללת השתלטות עליו בכוח. טראמפ יעץ בשיחת הטלפון עם ראשת ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י, שלא להתגרות בבייג'ינג, תוך שהוא פועל להשגת הסכם סחר עם שי ג'ינפינג. משרדו של טאקאיצ'י הכחיש את הדיווח.
אך ההתפתחויות האחרונות שולחות את האזור עמוק יותר לתוך ספירלת הפחד כאשר בעלות בריתה של ארה"ב באסיה מתחילות להטיל ספק במחויבות הכוחות האמריקניים להגנה על טייוואן ועל האזור בכללי, שבו עוצמתה הכלכלית של סין משתלבת עם אסרטיביות גוברת בקידום תביעות טריטוריאליות ובהרחבת נוכחותה הצבאית. רק לפני שבועות ספורים טראמפ שיבח את ראש ממשלת יפן החדשה, סאנאה טאקאיצ'י, כאחת המנהיגות הגדולות בתולדות המדינה, כשביקר ביבשת ונשא נאום על סיפון נושאת המטוסים האמריקנית ג'ורג' וושינגטון בבסיס ימי של ארה״ב ביפן.
היחסים בין טוקיו לבייג'ינג הידרדרו בחודש האחרון בעקבות דבריה של טאקאיצ'י מה־7 בנובמבר לפיהם מצור או פלישה סינית לטייוואן עלולים "לגרור תגובה צבאית" מצדה של יפן כי הפעולה תיתפס כאיום קיומי על ביטחון מדינת האיים הפופולארית.
סין הגיבה בזעם, קראה לאזרחיה להימנע מנסיעה ליפן, ביטלה אירועים תרבותיים והגישה מכתב מחאה רשמי לאו"ם. כלי תקשורת ממלכתיים בסין השוו את טאקאיצ'י למיליטריסטים היפנים שהובילו את המדינה למלחמת העולם השנייה ולאחת מנקודות המחלוקת הכואבות ביותר ביחסי השתיים - עד היום נטען כי יפן לא התנצלה בצורה מספקת וברורה על מעשי הזוועה והפשעים שביצע צבא יפן בסין.
שגריר יפן באו״ם, קזויוקי יאמאזאקי, שלח לאחר מכן גם הוא מכתב למזכ״ל האו״ם, אנטוניו גוטרש, שבו דחה את בקשת סין שראש הממשלה טאקאיצ'י תחזור בה מהערותיה לגבי תרחיש חירום בטייוואן. במכתב הדגיש יאמאזאקי כי המדיניות הבסיסית של יפן מגיעה מתוך אסטרטגיה הגנתית טהורה. הוא טען כי הטענה הסינית, שלפיה יפן תפעיל את זכותה להגנה עצמית גם אם לא הותקפה, היא שגויה.
יאמאזאקי הוסיף כי עמדת יפן לגבי טייוואן לא השתנתה מאז פרסום הקומוניקט המשותף של יפן-סין משנת 1972, שכונן את היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות, והוסיף כי טוקיו מצפה שסוגיית טייוואן תיפתר בדרכי שלום באמצעות דיאלוג.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו