שיאו ג׳ון-גנ׳ג מכהן כשגריר סין בישראל מאז נובמבר 2024, אך זה הריאיון הראשון שלו לגוף תקשורת ישראלי מרכזי. הראיון הזה נערך כשבועיים לאחר ההכרזה על הפסקת האש בין ישראל לאיראן, כאשר הכישלון הצבאי של טהרן בשדה הקרב העלה בקרב פרשנים את השאלה: האם איראן תפנה כעת מזרחה לבייג׳ינג כדי לשקם את צבאה? את הדיווחים האלה – ובכללם גם תדרוכים רשמיים של גורמים בישראל – שיאו נחוש להכחיש, כשהוא מאשים את אותם גורמים ב״השמצה״, וניתן להניח שזה גם חלק חשוב במוטיבציה לערוך את הראיון הזה.
״אני יכול לומר לכם בביטחון שהדיווח הזה חסר בסיס לחלוטין״, אומר השגריר כשהוא מכוון לדיווח ב-Middle East Eye על העברת טילי קרקע-אוויר מסין לאיראן לאחר הפסקת האש. אך הדיווח הזה היה רק האחרון בשרשרת של דיווחים, בעלי בסיס או פחות, שהציעו שסין נכונה להעביר לידי טכנולוגיות צבאיות. ״הצד הסיני מתנגד נחרצות להפצת נשק להשמדה המונית ומערכות ההעברה שלו. אנחנו מגבילים בקפדנות את יצוא הטילים, הפריטים הקשורים אליהם ואת הטכנולוגיות."
דיווחים אחרים הצביעו על התעניינות איראנית במטוסי J-10 מתוצרת סינית, שרק לאחרונה הוכיחו – כך לפחות נצטיירה התמונה התקשורתית בתוך ערפל הקרב – את כוחם בעימות בין פקיסטן להודו. "לדעתי האישית, אין לישראל מה לדאוג בעניין הזה״, אומר שיאו. באופן טבעי, לא ברור אם עמדת השגריר האמון על יחסי ירושלים-בייג׳ינג מייצגת גם את משרד ההגנה הסיני.
אך הדיווחים על קשרים מסחריים בין סין לאיראן התומכים בפרויקט הטילים שלה לא התחילו לאחר הפסקת האש. ב-5 ביוני דיווח ה"וול סטריט ג'ורנל' כי איראן הזמינה מסין כמויות עצומות של אמוניום פרכלורט – מרכיב מרכזי בתעשיית הטילים – המספיקות לייצור מאות טילים. עוד קודם לכן, בינואר, דווח כי שתי אוניות שנשאו יותר מאלף טונות של נתרן פרכלורט (המשמש לייצור אמוניום פרכלורט) יצאו לאיראן, כאשר האונייה הראשונה הגיעה לאיראן באמצע פברואר.
בחודשים אפריל ומאי ארה״ב סנקציות על ישויות ואנשים מאיראן וסין בגין סיוע לתעשיית הטילים הבליסטיים האיראנית. אך מעבר לדיווחים בתקשורת הזרה, גורמים רשמיים בישראל הביעו דאגה מהאפשרות שהציר הזה יאפשר את חידוש פרויקט הטילים האיראני.
״גורמים אנונימיים״ - כך מכנה השגריר את מי שמפיץ את הטענות הללו. ״שמנו לב שכבר זמן מה, גורמים אנונימיים מצטטים כתבות כדי להעלות ספקולציות חסרות בסיס נגד סין״, הוא אומר בחריפות. ״מפיצים שמועות שסין מספקת נשק לאיראן, שסין עוזרת לאיראן לשקם את יכולות הטילים הבליסטיים שלה. שקר שחוזרים עליו אלף פעמים הוא עדיין שקר״.
כשנשאל על העברות חומרים דו-שימושיים לאיראן, השגריר חזר על העמדה הרשמית של בייג׳ינג: ״סין תמיד מתייחסת ליצוא מוצרים צבאיים באופן זהיר ואחראי. מעולם לא סיפקנו נשק זה לאף צד בסכסוך. ואנחנו שולטים בקפדנות על יצוא הפריטים הדו-שימושיים בהתאם לחוקים ולתקנות״. הוא חושף גם שכחלק ממנגנוני התייעצות שהוקמו ברמות השונות בין ירושלים לבייג׳ינג הסוגיה עלתה לדיון.
״כמובן שהנושאים האלו גם עלו״, הוא אומר, ״אנחנו מתנגדים בתוקף להאשמות חסרות הבסיס ומניפולציה פוליטית כאלה ומקווים שידידינו הישראלים לא יוטעו על ידי דיווחים אלה״.
שיאו ג׳ון-גנ׳ג מדגיש את הערכתו לישראל ולקשרים עם ישראל, ובראיון בן שעה הוא מפליג בתיאור הידידות בת 1,000 השנים בין העם היהודי לעם הסיני ומזכיר את המקלט שהציעה סין לפליטים היהודיים במלחמת העולם השנייה.
במידה מסוימת הראיון הזה מסמל את שינוי הטון הסיני כלפי ישראל המהלך המלחמה: מהמילים הקשות והחריפות של תחילת המלחמה – לראיון שלו לפני חודש לערוץ ILTV שם ענד סיכת חטופים. השינוי הזה הורגש בעיקר אחרי היפוך המומונטום בחודשים ספטמבר ואוקטובר 2024 וההצלחות הישראליות בעימות מול חיזבאללה.
בתחילת המלחמה, משרד החוץ הסיני וחשבונות ברשתות החברתיות המקורבים לקו הסיני לא נמנעו מביקורת חריפה על ישראל, לעיתים כזאת שנגעה ממש בקווים האדומים של ישראל: מזכות השיבה הפלסטינית ועד הצדקה של המאבק החמוש נגד ״הכיבוש הישראלי״.
אך במהלך המלחמה הישראלית נגד איראן, בעוד משרד החוץ בבייג׳ינג גינה את ישראל, הנשיא שי ג׳ינפינג נמנע מכך וקרא ל״צדדים הלוחמים, ובמיוחד ישראל, להפסיק את האש כדי למנוע הסלמה״. סין, שמייבאת כ-90% מייצוא הנפט האיראני, העבירה מסרים גם לטהרן כי היא מתנגדת לסגירת מצרי הורמוז כתגובה לתקיפה אמריקנית.
כמו הנשיא, גם השגריר שיאו נמנע מלגנות את המהלך הצבאי של ישראל וכשהוא נשאל על טיבו, הוא מציין כי ״רבים אומרים לי שמדובר בהצלחה צבאית״. הוא מוסיף כי כעת הזמן לדיפלומטיה: ״חלק מהידידים הישראליים אומרים לי שכן, ההצלחה הצבאית היא דבר אחד, אבל השאלה היא איך לתרגם את ההצלחה הצבאית להצלחה פוליטית ואסטרטגית״.
השגריר אף עקץ את הרטוריקה האיראנית: ״אנחנו מכבדים את זכותה של ישראל להתקיים ולהתפתח. אנחנו נגד כמה סיסמאות של כמה אנשים ומדינות על מחיקת ישראל מהמפה של העולם״.
השינוי בטון ניכר גם בהתייחסות ל-7 באוקטובר. אחרי חודשים ארוכים של הודעות אמורפיות שהאשימו את ״שני הצדדים״, השגריר הבהיר כי סין מגנה את ה״פלישה לישראל״ ב-7 באוקטובר. כשאנחנו שואלים אותו לגבי אמירה של הנציג הסיני בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג לגבי חוקיות המאבק החמוש הפלסטיני נגד ישראל, הוא אומר כי ״על פי החוק הבינלאומי, כשיש כיבוש זר, הצד הכבוש יש לו הזכות להשתמש במאבק מזוין כדי לסיים את הכיבוש״. אמירה שוודאי לא תהיה נוחה לאוזן הישראלית, גם אם היא מגיעה עם דגש על כך שסין מתנגדת לפגיעה באזרחים.
על אף שתחילת המלחמה זעזעה גם את היחסים בין סין לירושלים, ליבת היחסים - הקשרים הכלכליים - לא נפגעה באופן ניכר. חברות סיניות המשיכו לטוס לישראל, הפועלים הסינים נשארו בארץ והפכו לחיוניים עוד יותר בעקבות האיסור על העסקת פלסטינים והחברות הסיניות המשיכו להפעיל את פרויקטי הענק שלהן כאן: מבניית הרכבת הקלה בת״א ועד נמל חיפה.
בעוד המלחמה נמשכת, האתגר הבא של היחסים עשוי להיות המתח המעצמתי שבין סין לארה״ב, שמלבד שאלת המכסים ישנו החשש בעולם מכך שאימוץ טכנולוגיות סיניות יותיר מדינות מערביות חשופות לאיסוף מידע מצידה של סין.
כשנשאל על הדיווח שישראל מגבילה נוכחות של מכוניות תוצרת סין במתקנים צבאיים, הוא מפנה את האש אל התקשורת - אך מתוך כך מובנת טענתו כלפי המהלך. ״קראתי מאמר של עורך טכנולוגיה בתקשורת הישראלית. אני חייב לציין שהמאמר הזה היה חסר בסיס ומלא פייק ניוז״, הוא אומר ומוסיף כי ״הממשלה הסינית תמיד עודדה חברות סיניות לפעול לפי עקרונות השוק. סין לא עשתה ולא תבקש מחברות סיניות להעביר נתונים לחו״ל לממשלה בהפרת חוקי מדינות אחרות״.
הוא ממשיך ומוסיף: ״לפני 80 שנה, דיפלומטים סיניים באירופה הנפיקו ויזות לחיים לפליטים יהודים. אבל 80 שנה מאוחר יותר, אנשים טוענים שמכוניות תוצרת סין אוספות נתונים רגישים בישראל. האם הוא או היא רומזים שסין מתכוונת לפתוח בתקיפה צבאית על ישראל?״.
״ישראל היא כוח טכנולוגי מוביל בעל יכולות הגנה והתקפה סייבר חזקות, אם מוצרים סיניים באמת מציבים סיכון של ריגול, הם לעולם לא יופיעו בשוק הישראלי״, הוא אומר וטוען כי מדובר בטענות שאין ״העתק הדבק״ מ״התקשורת המערבית״ וכי הוא ״מקווה שהחברים ישראליים יוכלו להחזיק זכוכית מגדלת בידיים שלהם להזדמנויות עסקיות, במקום לתפוס פטיש בידיים שלהם, לחפש כל הזמן מסמרים חדשים להכות״.
חזרה לסוגייה האיראנית. שיאו חוזר על העמדה הסינית הפומבית כי בייג׳ינג ״מתנגדת לפיתוח והחזקה של נשק גרעיני בידי איראן, כפי שהיא מחויבת כמדינה שחתומה על האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני (NPT)״, אך מוסיף כי אותה האמנה מעניקה גם את הזכות לתוכנית למטרות שלום, כלומר אנרגיה, מחקר ורפואה, וכי ״אסור להתעלם ממנה״.
סין היא גם חלק מאותו הסכם גרעין שנחתם ב-2015 (JCPOA), הסכם שעדיין בתוקף למרות הפרישה האמריקאית בקדנציה הראשונה של טראמפ וההפרות האיראניות החמורות. כשנשאל האם לא הגיעה העת שסין תשנה את גישתה לאור ההתנהלות של טהרן מול הפקחים - לאחרונה איראן הודיעה על ניתוק מגע איתם - השגריר מפנה את האשמה למערב. לדבריו, הפרישה האמריקאית מההסכם היא זו שכנראה דרבנה את איראן להעשיר אורניום לרמה של עשרות אחוזים בכמויות גדולות.
למרות שההסכם המדובר הפך לאות מתה, היבט אחד בו עדיין מהותי: עד חודש אוקטובר תוכלנה החברות בו להפעיל מחדש את הסנקציות שהוטלו בעבר על איראן במועצת הביטחון של האו״ם, וזאת מבלי האפשרות להטיל וטו על כך על ידי מי מהחברות (SnapBack). תמיכה של סין כמובן אינה נדרשת אם בריטניה, גרמניה או צרפת יבחרו לתמוך במהלך – אך בכל זאת, היא מהווה חלק מההסכם המודבר.
כשנשאל שיאו על האפשרות שלנוכח חוסר שיתוף הפעולה של איראן, סין תתמוך במהלך, הוא נמנע מלשלול זאת או לאשר. ״אין לי תשובה קונקרטית לשאלה הזו. אני חושב שהדבר הכי חשוב הוא לנסות להתחיל מחדש או לחדש את המשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן״.
השגריר, שהגיע לישראל בנובמבר, חווה את צפירת האזעקה הראשונה שלו רק יומיים לאחר נחיתתו. ״באמצע הלילה שמעתי פתאום את הצפירה״, הוא נזכר. ״התעוררתי והייתי צריך לעבור למקלט תת-קרקעי. מעולם לא היו לי חוויות כאלה, לא בסין ולא במדינות אחרות. זה הזכיר לי שהגעתי לכאן ברגע מיוחד מאוד״.
למרות המתחים האזוריים, השגריר שיאו מדגיש את חוזק היחסים בין סין לישראל. ״שתי המדינות שלנו כוננו יחסים דיפלומטיים לפני 33 שנה״, הוא אומר. ״אם נעשה השוואה למדינות שכנות אחרות, נראה שהיחסים הבילטרליים סין-ישראל השיגו הישגים מרשימים. במידה מסוימת, הם אפילו יותר מרשימים מיחסי סין עם כמה מדינות אחרות באזור שהיו להן יחסים דיפלומטיים עם סין קודם לכן״.
השגריר מסיים באופטימיות. ״רבים בסין מאמינים שאחרי המלחמה, ישראל תיכנס לתקופה חדשה של שלום, יציבות ופיתוח. זה יביא לנו הזדמנות ענקית לשיתוף פעולה ברמה גבוהה יותר בתחומים שונים״. סביר להניח שאותה אופטימיות ביחס לעתיד הישראלי תרמה להישרדות של מערכת היחסים הזאת בין ירושלים לבייג׳ינג.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו