בין רוסיה למערב: הודו בוחרת בעצמה

מנהיג הדמוקרטיה הגדולה בעולם, ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי, יתארח בקרמלין לביקור של יומיים, שבמהלכו ידון עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, בין היתר, במתיחות העולמית הגואה. על סדר היום: חתימה על הסכם לוגיסטי, הרחבת המסחר, דיונים במנגנון תשלומי הנפט והתנעת המסדרון הימי צ'נאי־ולדיווסטוק. הודו, המהלכת בין אינטרסים אסטרטגיים וטכנולוגיים עם המערב לבין אינטרסים אסטרטגיים וכלכליים במזרח, תגיע למוסקבה במשימה למנף את מעמדה הבינלאומי ולמנוע את התחזקות הקשר הסיני־רוסי.

עם הפלישה הרוסית, הודו מצאה עצמה נתונה לביקורת קשה בשל סירובה לגנות בגלוי את מוסקבה. על אף הניסיון לרכך את המכות והסיסמאות הניטרליות, נדמה שבסוגיית אוקראינה הודו לא בחרה במערב, אלא שוב בחרה בעצמה, ובמקרה הספציפי - ברוסיה.

בשורה של הצבעות במועצת הביטחון של האו״ם נגד פעולותיה של מוסקבה - בחרה הודו להימנע, ובהצהרות הפומביות השמיעה התייחסויות מעורפלות על חשיבותו של הדיאלוג ועל מעלתה של הדיפלומטיה כשהיא קוראת לשימור השלמות הטריטוריאלית מבלי לנקוב בשמה הישיר של רוסיה.

במועדון הצפוף של בעלות הברית של רוסיה, שבו חברות איראן, סין וצפון קוריאה, נמצאת גם הודו. ניו דלהי ומוסקבה נהנות מקשרים קרובים משנות ה־50, אשר הואצו בעקבות החתימה על "הסכם הידידות ההודו־סובייטי" בשנת 1971 בעיצומה של ״המלחמה הקרה״. עם קריסתה של בריה"מ הוגדרו היחסים מחדש, ועד היום נותרו על כנם היחסים הביטחוניים, האסטרטגיים והתדמית החיובית, כזו שאמריקה הגדולה עורגת אליה. האהדה למוסקבה במסדרונות קובעי המדיניות של ניו דלהי ובקרב הציבור הרחב יכולה לספק הסבר להנגאובר שממנו סובלת הודו זה שנתיים.

על אף היותו של הסחר הביטחוני אבן היסוד ביחסים בין המדינות, בשנים האחרונות מבקשת הודו, יבואנית הנשק הגדולה בעולם, לגוון את ארסנל הרכש הביטחוני שלה - מהלך שיצר הזדמנויות לחברות מערביות, בעיקר אמריקניות, צרפתיות וגם ישראליות. במהלך שני העשורים האחרונים הודו הוציאה כ־60 מיליארד דולר על נשק מרוסיה, אך היבוא ירד בהתמדה ומלחמת אוקראינה האיצה את התהליך. המלחמה באוקראינה שיבשה את יכולתה של רוסיה לספק חלפים קריטיים למערכות ולכלים הנמצאים בשימוש צבא הודו, ועיכבה את הטמעתה של מערכת ההגנה האווירית S400, שאותה רכשה הודו ב־2018 ב־5 מיליארד דולר. העיסוק באוקראינה, הסנקציות המערביות, איכות הציוד הרוסי, הרצון לפתח תעשייה מקומית חזקה והצורך לרצות את אמריקה שיחקו תפקיד משמעותי בשינוי המשוואה.

ובכל זאת, לניו דלהי יש אינטרסים רבים לשמור על מוסקבה קרוב. הידוק היחסים בין רוסיה לסין מאז שנת 2014 הוא מקור לדאגה עבור ההודים, כמו גם הסכם ההגנה בין רוסיה לצפון קוריאה. תוצר ביקורו האחרון של פוטין במדינה מעורר אי־נוחות בדלהי, בעיקר בשל שיתוף הפעולה הביטחוני המתקיים בין צפון קוריאה לפקיסטן.

הודו היא גם אחת המרוויחות הגדולות מהמלחמה באוקראינה. הסנקציות המערביות על רוסיה הסיטו את היצוא הרוסי מזרחה, וכיום כ־90%‏‏ מיצוא הנפט הרוסי נמכר לסין ולהודו - הראשונה מייבאת כ־50% והאחרונה 40%. חברות נפט פרטיות צמצמו את מכירות הדלק המקומיות שלהן למינימום הנדרש, הקפיצו מחירים, מכרו את הנפט בשווקים הבינלאומיים וכך גם סייעו בדיעבד לעלייה במחירי הנפט העולמיים. מהלכים אלו שמו את הודו במוקד הביקורת העולמית והוסיפו לתדמיתה מאפיין פחות מחמיא - מדינה המספקת מיליארדים לקרמלין ומסייעת למכונת המלחמה הרוסית. שר החוץ ההודי ג'אישנקר אמר כי הודו מחויבת בראש ובראשונה לעניי עירה. בביקור הנוכחי, צפוי ממשל מודי לבקש הנחה נוספת על מחיר החבית של "הזהב השחור".

הביקור מספק הזדמנות לשתי המדינות לכייל את מערכת היחסים ולחזק את השותפות האסטרטגית תוך ניווט המורכבויות הגיאופוליטיות.