העולם מציין היום 41 שנים לפלישתה של ארגנטינה לאיי הפוקלנד שבדרום האוקיינוס האטלנטי, פלישה שפתחה מלחמה עקובה מדם בה נהרגו קרוב ל-1,000 בני אדם, והרוחות סביב הקרב על האיים עדיין מנשבות.
הצהובון הבריטי "סאן" פרסם היום כתבה לפיה ממשלתו של טוני בלייר הסתירה תקרית של פשיטה ארגנטינית על שטחו של האי בסוף שנות התשעים. שרידים לפשיטה נמצאו בשנת 2001 סמוך לבירת האי, סטנלי, והם כללו סירת גומי וציוד קשר של צבא ארגנטינה. בדיווחים נסמכים על עדויות שאסף היסטוריון מקומי אך מקורות בממשלת בריטניה טענו כי האירוע לא מוכר להם.
On this day in 1982 Argentinian forces launch operation Rosario; the invasion of the British Falkland Islands. The amphibious operation ended with the surrender of Falkland Government House. The capture of the Falklands served as a catalyst for the subsequent Falklands War.🇫🇰 pic.twitter.com/N0BsG8ftte
— Klaas Meijer (@klaasm67) April 2, 2023
בנוסף, בחודש שעבר פנתה ממשלת ארגנטינה ללונדון בדרישה לפתוח מחדש בשיחות על גורלם של האיים, הנמצאים בשליטתה של בריטניה וממוקמים כ-480 קילומטרים מזרחית לחופיה של ארגנטינה, שרואה בה חלק בלתי נפרד משטחה. בריטניה השיבה לארגנטינאים כי הבעלות על האיים לא נתונה למשא ומתן, זאת לאחר הודעת בואנוס איירס כי היא יוצאת מהסכם שיתוף הפעולה עם בריטניה בדרום האוקיינוס האטלנטי.
חזרתם של האיים לכותרות וציון 41 השנים למלחמה מעלות מהאוב את אחד הסיפורים המרתקים של המלחמה, שהוצף מחדש בשנת 2017 בעקבות ספר שהוציא ההיסטוריון הבריטי ריקי פיליפס. הספר התמקד בסיפורם של 70 לוחמי הנחתים הבריטים שהוצבו להגן על האיים לצד קומץ אנשי כוח המשמר המקומי.
"האמנתי שהולכים לחסל אותנו"
על פי הספר, היחידה הקטנה של הנחתים לחמה בגבורה בכמעט 700 פולשים ארגנטינאים חמושים בכלי רכב משוריינים וארטילריה והצליחו להסב אבדות כבדות לאויב, כמעט מאה הרוגים, מבלי שאיש מהם נהרג. יתרה מזאת, הספר טען כי ממשלת בריטניה כפתה על הנחתים, שנשבו לאחר הקרב, לשקר ולהשמיט את סיפורו של הקרב בשעה שהתקשורת בבריטניה דיווחה כי הנחתים נכנעו ללא קרב וכינו את האירוע "השפלה צורבת".
המחבר טוען כי הלוחמים ירו יותר מ-6,000 קליעים ו-12 טילים נגד טנקים בקרב שהתחולל מול חופי הבירה סטנלי ביום הראשון לפלישה. בשעה שהקומנדו הארגנטיני כיתר ותקף את בסיס הנחתים, שעמד ריק, הנחתים נערכו באזור שסביב בית המושל, ופתחו באש לעבר הצי הפולש. פיליפס טוען כי הנחתים הצליחו להשמיד נחתת קרבית אחת, על צוותה וכן משוריין ארגנטיני שהתקרב לעמדותיהם, באמצעות טיל נגד טנקים. הנחתת נמצאה טבועה במקום שאותו ציינו הנחתים ובה נמצאו שרידי ציוד וגופות. הנגמ"ש שנפגע זוהה גם הוא בתמונות, זאת על אף שממשלת ארגנטינה הכחישה כי כלי רכב בעל המספר הסידורי שלו כלל השתתף בלחימה.
פיליפס הסביר כי לאחר לחימה אינטנסיבית של למעלה משש שעות, מושל האיים, רקס האנט, הורה ללוחמים לחדול מירי והגיע להסכם עם הארגנטינים. הלוחמים יצאו עם נשקם ונכנעו. הארגנטינים השכיבו אותם בשורה ותיעדו את רגע ההשפלה. הסמל מרק גיבס, שהיה בן 22 באותו בוקר, סיפר ל"דיילי מייל הבריטי": "הייתי די מופתע שהם לא ירו לנו בצוואר. באמת האמנתי שהולכים לחסל אותנו". לאחר הכניעה הועברו הלוחמים לאורוגוואי ומשם הוטסו לבריטניה.
לאחר שובם של הלוחמים מהשבי, הם קיבלו הוראה שלא לספר את סיפור הקרב, הוראה שלטענת פיליפס הגיעה ממשלתה של מרגרט תאצ'ר. הסיבה לכך היא שבריטניה שאפה להצטייר כקורבן שהותקף בהפתעה, זאת על מנת לקבל תמיכה בינלאומית למבצע לכיבוש מחדש של האיים שיצא לדרך באותם ימים. רבים מהנחתים שלחמו באותו בוקר גורלי של הפלישה ביקשו להשתתף במבצע. כעת ממשיכים רבים מהם להילחם על כבודם ולחזור ולטעון כי על אף שהיו מוקפים ובנחיתות מספרית, לא נכנעו ללא קרב.
