"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ההתרסקות בטהרן - כר פורה לקונספירציות

אמנם האפשרות לפגיעת טיל במטוס האוקראיני נראית מתבקשת, אך היא לא סבירה • כל עוד הקופסה השחורה תישאר באיראן לא נדע מה אירע למטוס • פרשנות

,עודכן
זירת התרסקות המטוס האוקראיני // צילום: אי.פ.

כמה אירוני שימים ספורים בלבד לפניהתרסקות הבואינג 737־800 האוקראיניסמוך לטהרן הוכרזה שנת 2019 כ"אחת השנים הבטוחות בתולדות התעופה," עם 20 תאונות קטלניות ו־243 הרוגים בכל רחבי העולם. כ־100 הרוגים פחות מקורבנות תאונות הדרכים באותה שנה כאן, בישראל.

הבואינג 737 של חברת "אוקראינה אינטרנשיונל איירליינס" נשא על סיפונו 167 נוסעים ו־9 אנשי צוות. הוא התרסק דקות ספורות לאחר ההמראה משדה התעופה הבינלאומי של טהרן. על פי אתר "פלייטרדאר 24" - אחרי שתי דקות; דיווחים אחרים מצביעים על שש דקות.

סמיכות ההתרסקות לתקיפה האיראנית על הבסיסים האמריקניים בעיראק העלתה מייד אתהחשד שמדובר בפגיעת טיל. גם הסרטון הבלתי נמנע שהועלה לרשתות מראה את המטוס אפוף להבות לפני שפגע בקרקע. זו היתה גם ההודעה הראשונה שהפיצו האוקראינים: מדובר בפגיעה חיצונית במטוס - טיל או חבלה; לאחר כמה שעות חזרו בהם מהקביעה, אך סירבו להגדיר את סיבת ההתרסקות ככשל טכני. "טעות אנוש לא תיתכן," טען בתוקף נשיא חברת התעופה, יבגני דיקנה.

האפשרות של פגיעת טיל נראית על פניו כלא לגמרי מופרכת. האסוציאציה המיידית היא טיסה 17 של חברת התעופה המלזית, שהופלה בטיל ב־17 ביולי 2004, מעל אוקראינה, שהיתה נתונה אז במלחמת אזרחים. אולם מן הראוי לשים לב להבדלים בין שתי הטיסות. המטוס האוקראיני טס באזור אזרחי; הפגיעה בו - אם היתה פגיעה - התרחשה ממש סמוך להמראה - ואני מתקשה להאמין שהאיראנים יאפשרו ירי טילים בסמוך לשדה התעופה שלהם. נוסף על כך, תקיפת הבסיסים האמריקניים בעיראק היתה תקיפה "ממוסדת" ונערכה מן הסתם על פי תוכנית מדויקת שעל ביצועה השגיחו בשבע עיניים - זה לא היה ירי אקראי או פראי של טילים. מספר הטילים שנורו ויעדיהם נשקלו והוגדרו במדויק. פקודת הירי הגיעה כנראה מחמינאי עצמו.

עדי ראייה מסרו שהמטוס צלל כשמנועיו בוערים. אם אכן כך - העדות הזו מחזקת דווקא את אפשרות התקלה הטכנית. אפשרות קלושה נוספת היא חבלה מכוונת, אבל במקרה כזה צריך לחפש מישהו באיראן שסימן את האוקראינים כאויב. זה יוצר מגרש משחקים מגוון לתיאוריות קונספירציה, אבל קשה להאמין שמכאן תבוא הישועה.

המכשול העיקרי בדרך לפתרון התעלומה הוא העובדה שהאיראנים לא ימהרו להעביר למערב אתהקופסאות השחורות של המטוס. אחת הקופסאות - מקליט הקול בתא הטייס, כבר נמצאה, אבל מנכ"ל רשות התעופה האזרחית האיראנית, עלי עבדזאדה, כבר הודיע שלא יעביר אותה לארה"ב. ניתוח הנתונים בקופסאות השחורות קריטי להבנת האירוע, ועד שלא יבוצע בידי סוכנות אמינה, כמו ה־NTSB - נצטרך לסמוך על הדיווחים האיראניים הרשמיים - מקור לא בדיוק נטול אג'נדה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר