בין הפטיש לטהרן: צומת הדרכים של עיראק

מפגינים תומכי א-סאדר בבגדד | צילום: איי.אף.פי

אישור תוצאות הבחירות הכניס את המערכת הפוליטית למסלול התנגשות בין תומכי איראן למתנגדיה • והציבור? הוא נשאר אדיש: "זה לא משנה איזו ממשלה תקום"

עיראק יצאה השבוע למסלול מכשולים פוליטי, שיכול להוביל להקמת ממשלה יציבה ללא נוכחותן של המפלגות הפרו־איראניות במדינה, או לצלילה חזרה למחאה ולאלימות שהמדינה ראתה שוב ושוב בעשור החולף.

בית המשפט העליון במדינה אישר את תוצאות הבחירות שהתרחשו בחודש אוקטובר, שבהן זכתה מפלגתו של איש הדת השיעי מוקתדא א־סאדר, המתנגד להשפעתה של איראן על ענייניה הפנימיים של עיראק, בניצחון חסר תקדים על תומכיה של איראן - בעיקר מפלגת פת"ח, הגוף הפוליטי של המיליציות הפרו־איראניות בעיראק.

מו"מ קדחתני

אישור התוצאות, שהגיע חרף מחאה קולנית שכללה איומים באלימות מצד תומכי איראן, שטענו כי תוצאות הבחירות זויפו, הביא להחלטה של נשיא עיראק להכריז על פתיחת הפרלמנט החדש ב־9 בינואר. ההחלטה שיגרה את המערכת הפוליטית לקלחת של פעילות. איש השעה, מוקתדא א־סאדר, הלך להיפגש עם יריביו ממפלגת פת"ח, והצדדים התחייבו לנסות לנהל מו"מ להרכבת ממשלה.

אלא ששעות ספורות אחר כך נשא א־סאדר נאום שבו קרא תיגר על נאמניה של טהרן, ואמר שיקים ממשלה שבה לא תהיה לאף מדינה זרה השפעה, כשהוא מסמן באופן ברור את איראן ותומכיה.

בעוד מסלול ההתנגשות בין א־סאדר ואנשי המיליציות נראה יותר ויותר סביר - אזרחי עיראק, שהביעו את מורת רוחם מהפוליטיקה הסבוכה והמסוכסכת של ארצם כשהגיעו בשיעור נמוך של 40 אחוזים להצביע, אדישים ומתוסכלים מהמצב הפוליטי שנוצר. "לא רציתי להשתתף בבחירות", אמרה ל"בי.בי.סי" אום עאקל, אישה שיעית תושבת העיר נג'ף, והוסיפה שהלכה לבסוף להצביע לאחר שהמנהיג השיעי העליון במדינה, עלי סיסטאני, קרא לאזרחים להשתתף בבחירות.

תומכי א-סאדר חוגגים בבגדד, צילום: איי.אף.פי

"אנחנו מרגישים שיש נתק בין השלטון לבין מה שקורה במציאות, מה זה משנה איזו ממשלה חדשה תקום?", תהתה.
מי שמאוד חשוב לה איזו ממשלה תקום בבגדד היא דווקא איראן, והיא מוכנה לנקוט צעדים משמעותיים כדי להבטיח את המשך השליטה שלה על הנעשה בשכנתה מדרום.

ביום חמישי דווח ברשת החדשות האמירותית "אל־ערבייה" כי איראן עצרה את אספקת הגז הטבעי לעיראק, בצעד שנועד להבהיר כי ביכולתה לפגוע בכלכלתה של בגדד גם בלי להפעיל את נאמניה במדינה. בעוד הפסקות החשמל היזומות מתרבות כתוצאה ממחסור בגז, הציבור העיראקי נותר שוב זה שמשלם את מחיר המאבקים הפוליטיים הבלתי נגמרים.

Load more...