דיווח: סעודיה יוזמת "הסכם אי-תוקפנות" עם איראן ומדינות המפרץ

העיתון הבריטי Financial Times מפרסם היום (חמישי) על פי דיפלומטים כי ערב הסעודית דנה ברעיון של "הסכם אי-תוקפנות" בין מדינות המזרח התיכון לאיראן. הדיונים נערכו כחלק משיחות עם בעלות ברית על אופן ניהול המתיחות האזורית לאחר סיום המלחמה בין ארה"ב וישראל לבין הרפובליקה האסלאמית.

שני דיפלומטים מערביים ציינו כי ריאד רואה בתהליך הלסינקי משנות ה־70 (שהפיג את המתחים באירופה במהלך המלחמה הקרה) מודל פוטנציאלי. זאת, בעוד האזור נערך ליום שאחרי המלחמה עם איראן, שצפויה לצאת ממנה מוחלשת אך עדיין להוות איום על שכנותיה. הם הוסיפו כי הסכם אי-התוקפנות הוא אחד מכמה רעיונות הנבחנים כעת.

עמדת המדינות הערביות והאסלאמיות

דיפלומט ערבי אמר כי הסכם אי-תוקפנות המבוסס על מודל הלסינקי יתקבל בברכה על ידי רוב המדינות הערביות והמוסלמיות, וכן על ידי איראן. טהרן שואפת מזה זמן רב להעביר מסר לארה"ב ולמעצמות המערב לפיו יש לאפשר לאזור לנהל את עניינו בעצמו. "הכל תלוי במי משתתף - באקלים הנוכחי לא ניתן יהיה לכלול גם את איראן וגם את ישראל... ללא ישראל זה עלול להיות אפילו מזיק, כיוון שאחרי איראן, ישראל נתפסת כמקור הגדול ביותר לעימותים," אמר אחד הדיפלומטים ל"פייננשייל טיימס".

עם זאת, חודשי המלחמה יצרו תחושת דחיפות חדשה בקרב מדינות ערב והעולם המוסלמי לחשוב מחדש על הבריתות שלהן ועל מנגנוני הביטחון האזוריים.

התמיכה האירופית והחשש מישראל

בירות אירופיות רבות, וכן מוסדות האיחוד האירופי, התייצבו מאחורי היוזמה הסעודית ודחקו במדינות מפרץ אחרות לתמוך בה. הם רואים בכך את הדרך הטובה ביותר למנוע סכסוכים עתידיים ולספק לטהרן ערבויות שהיא עצמה לא תותקף, עוד נמסר בדיווח כי במקביל, חלק מהמדינות הערביות והמוסלמיות מוטרדות יותר ויותר מהתנהלותה הצבאית של ישראל בעקבות מתקפת חמאס על ישראל ב־7 באוקטובר, כשלרבות מהן אין יחסים רשמיים עם ישראל.

הן מאשימות את ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, בגרירת נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, למלחמה שהן עצמן פעלו נגד קיומה. ישראל נתפסת בקרב מדינות אלו ככוח לוחמני ומערער יציבות, בעוד היא ממשיכה בתקיפות נגד חיזבאללה בלבנון וחמאס בעזה, ובמקביל מחזיקה בחלקים מדרום סוריה.

הפיצול במפרץ: סעודיה מול איחוד האמירויות

קיימים גם חילוקי דעות פנימיים, במיוחד בין ערב הסעודית לאיחוד האמירויות, שתי המדינות המשפיעות ביותר במפרץ, סביב חזונות מנוגדים לאזור ותחרות כלכלית.

איחוד האמירויות הפגינה את הקו הניצי ביותר כלפי איראן במהלך המלחמה, וביקרה את המוסדות הערביים על כך שלא הגיבו בתקיפות רבה יותר לתוקפנות האיראנית. היא הבהירה כי בעקבות המלחמה בכוונתה להדק עוד יותר את יחסיה עם ישראל. שניים מהדיפלומטים הטילו ספק אם איחוד האמירויות תסכים להצטרף להסדר מסוג זה.