רוח גבית ישראלית למאבק בטרור של השכנה מדרום: במקביל לפגישתם בקהיר של נשיא מצרים עבד אל פתאח א-סיסי וראש הממשלה נפתלי בנט בחודש ספטמבר האחרון, דווח ב"ישראל היום" על כוונת רה"מ, בהמלצת ראשי מערכת הביטחון, להיעתר לבקשת מצרים לפתוח את הנספחים הצבאיים בהסכם השלום בין המדינות ולאפשר הכנסת כוחות גדולים של הצבא המצרי לשטחים המפורזים בצפון סיני.
זאת, כדי לסייע למערכת הביטחון במצרים להתמודד עם דאעש וארגוני הטרור הג'יהאדיסטים השורצים בסיני ועושים שמות בכוחות הצבא והשיטור המצריים בחצי האי.
אין זו הפעם הראשונה שישראל נעתרת לבקשת המצרים לאפשר הכנסת כוחות צבא נוספים לשטחים המפורזים כפי שהוסכם בהסכם השלום בין המדינות. אולם בעוד שבעבר היה מדובר על הכנסת כוחות צבא באופן מצומצם ולפרק זמן קצר יחסית, הפעם מדובר, כך לפי מקורות מצריים בכירים, בכוחות צבא גדולים ומזויינים בכלי נשק ואמצעי לחימה בהיקף ובסדר גודל דומה לכוחות הצבא המצרים שנכחו בחצי האי סיני טרום מלחמת יום הכיפורים.
מאז תפס עבד אל פתאח א-סיסי את השלטון במצרים בשנת 2014, תוך שהוא מבצע הפיכה שנייה בתוך ארבע שנים ומדיח את הנשיא מורסי ומשטר האחים המוסלמים, הצליח הנשיא המצרי להתמודד עם לא מעט אתגרים שאיימו על יציבות החברה בארצו ובטחונה הלאומי והכלכלי של מצרים.
א-סיסי הצליח לייצב את הכלכלה המצרית והמערכת הפיננסית שהתרסקו לחלוטין בעקבות אירועי האביב הערבי. ההתייצבות במצרים בשנות שלטונו של א-סיסי אף הביאה להתאוששות מרשימה בענף התיירות, שקרס לחלוטין, ולחזרתם של עשרות מיליוני התיירים שנהגו לבקר במדינה עד להתפרצות מגיפת הקורונה העולמית.
א-סיסי צלח גם את משבר האנרגיה שפקד את מצרים, ואף היה הראשון שהעז להעלות מזה 30 שנה את מחירי הדלק, הקמח, הסיגריות והאלכוהול בעשרות אחוזים חרף הביקורת הציבורית. הוא מיצב, שוב, את מצרים כמעצמה אזורית בעלת השפעה תוך שהוא מהדק את יחסיה המדיניים והביטחוניים של קהיר עם סעודיה, איחוד האמירויות, ירדן וכמובן ישראל. א-סיסי מדגיש בכל הזדמנות את חשיבותו של הסכם השלום בין המדינות והשמירה עליו.
אולם על אף ההישגים המרשימים בתחומי מדיניות החוץ והפנים, הביטחון והכלכלה, א-סיסי ומערכת הביטחון המצרית נחלו לאורך השנים כישלונות צורבים בהתמודדות עם מיגור ארגוני הטרור האסלאמיים הקיצוניים הפועלים בעיקר בצפון חצי האי סיני, ועלייתו של דאעש מחוז סיני.
פעם אחר פעם אותם ארגונים מצליחים לפגוע בכוחות הצבא והמשטרה המצריים המוצבים בסיני ולהביך את מערכת הביטחון והמודיעין המסכל של מצרים, שעומדים חסרי אונים אל מול התחזקותם והתחמשותם של דאעש וארגוני הג׳יהאד האסלאמיסטיים בחצי האי סיני.
א-סיסי - שהיה שר ההגנה בעת שביצע את ההפיכה כנגד הנשיא מורסי שמינה אותו לתפקיד ועוד קודם לכן מילא תפקידים בכירים במטכ״ל המצרי - הבין מלכתחילה את חשיבות חיסולם של דאעש וארגוני הג’יהאד שלא הסתפקו בפיגועים נגד כוחות הצבא והמשטרה המצריים בסיני, אלא גרמו למותם של מאות אזרחים מצריים ופציעתם של אלפים בשורה של פיגועים מחרידים בקהיר ובערים נוספות במדינה.
העובדה כי ישראל נעתרת בחפץ לב כי כוחות צבא גדולים ומחומשים של מצרים יתמקמו ברפיח ממש על הגבול בין המדינות, מעידה על התחממות חיובית ביחסים עם מצרים. אולם אסור לשכוח כי במצרים התרחשו בעשור האחרון שתי הפיכות, כאשר את ההפיכה השנייה להדחת משטר האחים המוסלמים הוביל כאמור א- סיסי בעצמו, שנחשף כשר הגנה למעשיו של הנשיא דאז מורסי, איש האחים המוסלמים.
מורסי פעל לחמש מיליציות של האחים המוסלמים במצרים ובסיני, ואף את חמאס וארגוני טרור נוספים על חשבון הצבא המצרי, תוך פגיעה קשה באינטרסים הביטחוניים והלאומיים של מצרים.
מצרים אינה עוד מדינה במזרח התיכון ושמירה על יחסים טובים עימה הינה בעלת חשיבות ממעלה עבור ראשונה האינטרסים הביטחוניים של ישראל. אולם על הדרג המדיני וכן הביטחוני-צבאי האמונים על ההיתר להכנסת כוחות הצבא המצריים לזכור כי בג׳ונגל של המזרח התיכון הכל יכול לקרות ואיש אינו יודע מה ילד יום.