בהינתן שהממשל האמריקני לא יפנה לעוד סיבוב פרסה שומט לסתות, המזרח התיכון עומד בפתחו של סבב לחימה נוסף. מדי לילה צבא ארה"ב מעמיק את תקיפותיו ברחבי איראן תוך פגיעה בתשתיות צבאיות. מדי יום במשמרות המהפכה מרחיבים את היקף ההסלמה כלפי מדינות ערב ועטים על כל נקודת תורפה אמריקנית.
טראמפ: "איראן תשלם מחיר כבד על הרג החיילים האמריקנים" // מתוך רשת X (ארכיון)
רגע לפני שנשמעות ההתרעות גם בישראל, יש לקוות שהפעם נקבעו יעדים ספציפיים וממוקדים. למשל, השמדה או פינוי של מצבור האורניום ברמה גבוהה ופגיעה נוספת בתשתיות הגרעין. בינתיים, מהצהרותיו של טראמפ מסתמנת מטרה בעייתית ומעורפלת למדי: להכניע את המשטר הנוכחי בטהרן לתכתיבים האמריקניים. אלא שהתנאים האלה לא ברורים במיוחד ומזמן לא נוגעים לאיומים המידיים על ישראל ועל האזור.
במזכר ההבנות שנחתם בין טהרן לוושינגטון לא הייתה התייחסות מובהקת לשלוחי הטרור או לטילים הבליסטיים. עיקר המסמך נגע לחופש השיט הבינלאומי במצר הורמוז, שמשפיע על מה שבאמת מעניין את הבית הלבן: מחירי הדלק. גם הדיון המעשי בתשתיות הגרעין נדחה למועד לא ברור.
אווירה של "בלוף"
בשפה פשוטה: זוהי וושינגטון ולא טהרן ששידרה סימני חולשה והתקפלה מעמדותיה הראשוניות. הרי המטרה המרכזית הקודמת של יצירת התנאים להפלת המשטר בטהרן נזנחה כליל, אם אי פעם טראמפ ונתניהו התכוונו לכך באמת. בהקשר הזה, יוזמות כמו המלכת אחמדינג'אד מרמזות על אווירה של בלוף, חוסר רצינות והיעדר שיקול הדעת.
למרבה האירוניה, הגורם המרכזי שמונע הסכם דיפלומטי שישחרר את טהרן מהסנקציות, יזרים אליה מיליארדי דולרים ויהפוך אותה למעצמה אזורית, הוא דווקא הנהגתה החדשה. אחמד וחידי, מוחסן רזאאי ומקורביהם - הגנרלים בדימוס של משמרות המהפכה שתפסו את מושכות השלטון ומסתתרים מאחורי איגרותיו הארוכות להחריד של מוג'תבא חמינאי - מכשילים כל יוזמה דיפלומטית של פקיסטן או מדינות המפרץ. בעיוורונם הם בטוחים שהממשל האמריקני יוותר כליל על השפעתו במזרח התיכון ויפנה את כל נכסיו הצבאיים.
מעבר לכך, מדי יום הנהגת משמרות המהפכה מוסיפה לעצמה עוד ועוד אויבים לרשימה המתארחת: מירדן ועד בריטניה. הצהרות ארגון הטרור האיראני בדבר תקיפות נגד "כוחות הכיבוש האמריקני" לא משכנעות איש במונרכיות של המפרץ. להיפך, בשבוע האחרון הסתמנה סולחה בין סעודיה לאיחוד האמירויות אחרי חודשים של מתיחות בגלל מחלוקות בזירה התימנית. במפרץ מדברים על קואליציה אזורית חדשה, ועל אובדן קלפי הלחץ של המשטר האיראני.
הרס וחורבן
חשוב מזה, ראשי משמרות המהפכה מתעלמים מכך שגם אם סבב הלחימה לא יפיל את המשטר וישיג את מטרות ישראל וארה"ב, הוא לבטח יזרע הרס וחורבן נוספים, ואולי יגדע את ראשיהם. האידיאל השיעי של הקרבה טוטאלית יהיה חסר תועלת עבור מי שישרדו.
ועדיין, החשש הוא שבסוף הסבב, הצדדים יחזרו לנקודת ההתחלה: משא ומתן עקיף על הסכם דיפלומטי שיחזק את טהרן. נכון לעכשיו, לא נראה שארה"ב מתכוונת לכבוש את המשטר האיראני במתכונת של עיראק ולהקים בו שלטון חלופי ופרו-מערבי. טראמפ מאותת שהוא מעדיף עסקה, רעה ככל שתהיה.
בכל אופן, מוטב שישראל תפיק לקחים מהמבצע הקודם ותגדיר יעדים ברורים (כאמור, השמדת או פינוי מצבור האורניום ופגיעה נוספת בתשתיות הגרעין). תמיד טוב להחליש את המשטר האיראני, אבל הפלתו, כך נראה, לא תלויה בנו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו