מקור פוליטי לבנוני מסר הבוקר (רביעי) לעיתון "אל-ג'מהוריה" כי רוב הפלגים בלבנון תומכים בחזרה להסכם הפסקת האש הזמנית עם שינויים. לפי הדיווח, לא מדובר בהגעה להסכם שלום שישראל רוצה ומותאם לאינטרסים שלה, אלא בהסדר ביטחוני שמבוסס על החלטות של גופים בינלאומיים.
המקור ציין כי שוררת מחלוקת משמעותית בהנהגה הלבנונית בין הנשיא ג'וזף עאון וראש הממשלה נוואף סלאם לבין יו"ר הפרלמנט נביה ברי. לדבריו, עד כה המחלוקת הזו מנעה את איחוד העמדות שלהם, אבל המגעים ביניהם ממשיכים. השבוע דווח כי סעודיה ניהלה מאמץ דיפלומטי כדי להוביל לאיחוד העמדות בביירות.
יתר על כן, מקורות פוליטיים בלבנון גילו כי נדחתה הפגישה בין שלושת ראשי המדינה, שהיתה אמורה להתקיים היום עד להודעה חדשה. הם ציינו כי מדובר בסימן להחרפת המשבר הפנים לבנוני. ההערכה היא שהמשבר נובע מהמתיחות בין הנשיא וראש הממשלה לבין חיזבאללה, מה שהוביל לדחיית המפגש עם יו"ר הפרלמנט.
לפי הדיווח, נביה ברי שמכהן גם בתור יו"ר התנועה השיעית אמל, מתעקש על הצורך בהשגת הפסקת אש כוללת מול ישראל, ועל מחויבות שלה לעצור את התקיפות ולבצע נסיגה מדרום לבנון לפני כל שיח.
בתוך כך, מקור בבית הלבן אמר לעיתון הלבנוני "נדא אל-ווטן" כי החוקים בלבנון האוסרים על תקשורת עם ישראלים הפכו למנגנון, שבו חיזבאללה ובעלי בריתו משתמשים כדי לשלוט בשיח הציבורי, לשבש מאמצים לצמצום ההסלמה ולמנוע מהמדינה למלא את תפקידיה. לפי הדיווח, זו הסיבה שנושא זה עלה בפגישה בין שגרירי ישראל ולבנון לפני כשישה ימים.
עוד דווח כי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הנחה את מזכיר המדינה מרקו רוביו ללחוץ על ההנהגה הלבנונית לבחון מחדש את "משטר המאבק בנורמליזציה", ולהפוך זאת לתנאי מוקדם לכל תהליך דיפלומטי משמעותי יותר. האיסור על מגע עם ישראלים לא מוגבל לחקיקה אחת, אלא כולל סדרת חוקים. אלה כוללים את "חוק החרמת ישראל" מ-1955, סעיפי חוק העונשין למגע עם אויב, וסעיפים נוספים בחוק המשפט הצבאי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו