איראן לא רצתה לעמוד בהסכם הגרעין

שלום לכם תושבי ישראל, שמי קאבה טאהרי, ואני אסיר פוליטי לשעבר באיראן. אני יודע שאתם בישראל פחות מכירים את העם האיראני עצמו, לאחר שנים רבות שבהן משטר האייתוללות שולט, ולכן חשוב לי להציג לכם את הסיפור האישי שלי.

נולדתי בעיר שיראז בדרום איראן בשנת 1982, ועד גיל 12 גדלתי באחוואז. מלחמת איראן־עיראק תופסת חלק בלתי נפרד מזיכרונות הילדות שלי, שהרי טווחנו בטילים ובמתקפות אוויריות. בגיל 21 הגעתי לדובאי בשל עבודה, ובשהותי במדינה למדתי כמה שפות, ביניהן אנגלית. מכאן החל התהליך שהוביל למעצרי. אירוע שיש קווים מקשרים ברורים בינו לבין הימים כיום, שבהם איראן מתכוננת לבחירות לנשיאות שיתקיימו ב־18 ביוני.

בשנת 2008 התחלתי לתעד את המתרחש באיראן במסגרת בלוגים ואתרי אינטרנט מוצלחים עם ידידיי. ב־12 ביוני 2009 התמודדו בבחירות לנשיאות איראן מחמוד אחמדינג'אד ומיר־חוסיין מוסאווי, שטען כי הוא זה שניצח. לאחר מכן, אחמדינג'אד הכריז שהוא ניצח - לאחר שגרף קרוב לשני שלישים מהקולות. הסיטואציה הובילה להפגנות, אולם סוגיית בחירות כזו או אחרת לא היתה הסיבה היחידה לפרוץ המחאה.

כזכור, מוסאווי היה ראש הממשלה תחת האייתוללה רוחאללה ח'ומייני, והיה מעורב ישירות בהוצאות להורג ההמוניות ב־1988. מנגד, אחמדינג'אד בעצמו היה מאלה שהובילו למשבר בני הערובה בשגרירות האמריקנית בטהרן ב־1979. בה בעת, כל אחד בכל רחבי העולם יכול לחזות באנטישמיות שלו - בנאומים שנמצאים ברחבי האינטרנט.

"היכן הקול שלי?"

בהפגנות עצמן ב־2009 התרחשו עימותים בין כוחות המשטרה לבין המפגינים שמחו נגד תוצאות הבחירות, תוך שהם קוראים: "היכן הקול שלי?". בהמשך, זעקותיהם התחלפו לקריאות נגד המשטר - ואף כאלו שקוראים להפלתו. אני סיקרתי את האירועים. משטר האייתוללות הצליח למגר את המחאה, לא לפני שרצח מאות, וכלא אלפים.

לאחר שלוש שנים גם אני נפלתי טרף למפלצת. ב־2012 עצרו אותי סוכני מודיעין בשל הבלוגים שלי. אנשי המשטר חקרו אותי בצורה ברוטאלית, והשמידו את הבלוגים. הושלכתי לבית הסוהר "עאדל עבאד" בשיראז, באגף עם רוצחים וסוחרי סמים.

התהליך נגדי התנהל בבית המשפט של המהפכה האסלאמית, מוסד שנועד לשפוט חשודים בניסיון פגיעה במשטר. נגזרו עלי שלוש שנות מאסר וגירוש, בשל הפצת תעמולה נגד המשטר, פעילות נגד הביטחון הלאומי, דברי נאצה ותקיפת בעלי תפקידים. שוחררתי בערבות ב־2013, והבנתי שאני חייב להציל את חיי - אז נמלטתי לטורקיה.

כשהגעתי לטורקיה נרשמתי בסוכנות הפליטים של האו"ם, והתחלתי לעבוד בארגוני זכויות אדם ובכלי תקשורת בשפה האנגלית. מרגע זה חשפתי את הצביעות של משטר האייתוללות, שהעולם מתקשה לזהות.

כבר בשנת 2015 הזהרנו את מדינות העולם שהתנהלותן מול איראן חייבת להשתנות מיידית. ביקרנו בחריפות את הפייסנות של המערב כלפי משטר האייתוללות, שהוביל את האזור למצב מסוכן. אני וחבריי הדגשנו שהסכם הגרעין יספק לאיראן מיליארדים - שיועברו ישר לאייתוללות. הם לא ישקיעו את הכסף בעם האיראני, אלא בהעשרת המשטר המדכא אותו.

טילים על אירופה

איראן אף פעם לא שאפה לעמוד בהסכם הגרעין בדרכי שלום, שהרי תוכניות פיתוח הטילים לא נכללו כלל בהסכם. עקבות האורניום במחסן בטהרן, שראש הממשלה בנימין נתניהו חשף, המחישו היטב את שהזהרנו מפניו.

בואו נסתכל על העובדות: הטווח המירבי של טילי איראן מכסה שטחים נרחבים באירופה וכ־70% ממדינות אסיה - עובדה שממחישה היטב את הסכנה הגדולה לעולם כולו מהמשטר הזה.

מיליציות פרו־איראניות, כמו חיזבאללה וחמאס, הן האיום הגדול ביותר על אזורנו - במיוחד על ישראל. מעידה על כך הנוכחות האיראנית בסוריה.

בדומה לסוגיות אחרות, הבחירות באיראן מבוססות על הונאה. הנדסת הבחירות היא דרך מוכרת ל"רכישת" לגיטימיות. בכירי המשטר משתמשים בדרכים שונות להגדיל את שיעור ההצבעה. אסטרטגים מובילים את האזרחים להיתקע בין בחירת "רעים על פני גרועים", במטרה שיצביעו ושלא ייבחרו "גרועים על פני רעים" - אם הם בעצמם לא יגיעו לקלפי.

העם האיראני שולח מסר ברור למשטר האייתוללות שמבזבז את כספו על טרור: "הקולות שלנו יפילו אתכם"

טהרן כמעט הצליחה להגדיל את שיעור ההצבעה - דרך אישור מועמדותן של דמויות שמתאימות לקרקס הבחירות האיראני, ואף בעזרת שידור עימותים מבוקרים. המספרים מראים שבבחירות האחרונות לפרלמנט, שיעור ההצבעה היה הנמוך ביותר מאז המהפכה האסלאמית ב־1979. ועדיין הסיפור ממשיך להשתנות גם לקראת הבחירות הקרובות. העם האיראני שולח מסר ברור למשטר האייתוללות: "הקולות שלנו יפילו את הרפובליקה האסלאמית".

זה שנים שמרבית האיראנים לא מעוניינים להצביע ולהוביל לרפורמות במשטר, אך הפעם זה משמעותי הרבה יותר. העם באיראן מעביר מסר ברור למשטר שהפיל את המטוס האוקראיני, שירה למוות במפגינים חפים מפשע, ושמבזבז את הכסף על טרור במקום על האינטרסים הלאומיים - כי הוא לא מוכן ליטול חלק בהצגה של האייתוללות.

הביא לדפוס: דין שמואל אלמס