"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

האסון בלוב: התקציבים הוקצו - אבל הסכרים לא תוחזקו

בשיטפונות שמוטטו את הסכרים ושמחקו את העיר דרנה נמנו עד כה יותר מ־11,300 הרוגים ● אלפים עדיין נעדרים

,עודכן
0השמעה
פינוי קורבנות השיטפונות בלוב. צילום: איי.פי

באודיטוריום קטן בבית החולים שבעיר דרנה, הונחו בזו אחר זו גופותיהם של הלובים שנהרגו בשיטפונות של הסופה "דניאל" בתחילת השבוע. ילדים, נשים וגברים מתים, שנעטפו בשקיות שחורות, ממתינים לזיהוי שלהם על ידי אחד מבני משפחתם רגע לפני שיישלחו לקברי אחים.

מאז שהיכתה הסופה במדינה השסועה, הרשויות כמעט חסרות אונים. ברשתות החברתיות, תושבי בנגאזי מגייסים תרומות ובגדים לאנשים שנותרו חסרי כל. אל העיר טוברוק מגיעות בימים האחרונים משאיות שבהן נאספו גופות של הקורבנות שעדיין לא זוהו.

השיטפונות בלוב: תמונות הלוויין חושפות הרס אדיר // צילום: רויטרס

גורמים רשמיים בלוב עדכנו כי מניין הקורבנות בשיטפונות חצה את רף 11,300 האנשים. בכיר בממשלת המזרח הביע חשש כי עקב אלפי הנעדרים, מניין הקורבנות עלול לזנק דרמטית - ולהכפיל את עצמו. ראש עיריית דרנה, עבד אל מנם אל ריתי, העריך כי המספר עלול להגיע ל 20 אלף איש.

בלוב סוערות הרוחות בעקבות הזנחת התשתיות של הסכרים מסביב לעיר דרנה, שקרסו והעצימו את ממדי הקטסטרופה. בשנים האחרונות הפיצול השלטוני מקשה את ניהול התשתיות ואת שמירת משאבי הטבע, והפך כר פורה לפרשיות שחיתות.

למשל - העיתונאי הלובי מוחמד אל ג'ראח חשף כי כבר ב־2021 משרד משאבי המים בממשלת המערב ביקש תקציב ספציפי כדי לשמר ולשקם סכרים מסביב לדרנה. העלות: יותר מ־2 מיליון יורו. אף שהתקציב הועבר לחברה טורקית, הפרויקט לא יושם בפועל - והסכרים הוזנחו.

קריסת הסכרים חרצה את גורלה של דרנה. את מרכז העיר חוצה ואדי דרנה, נהר עונתי שזורם מהגבעות ושנשפך לבסוף אל הים התיכון. רוב השנה הוא יבש, אבל במהלך הסופה שני סכרים גדולים קרסו. הסכר הראשון נמצא כ־13 ק"מ מחוץ לעיר, והסכר הנמוך יותר נמצא רק כמה מאות מטרים ממנה. אחרי שהסכר העליון נפרץ - לסכר התחתון לא היה סיכוי מול עוצמת השיטפון.

עד כמה דרמטית היתה קריסת הסכרים, העיד תושב העיר חז'יפה אל־חסאדי: "ב־2:30 לפנות בוקר הסכרים קרסו", סיפר לרשת האמריקנית חורה. "הנהר עלה על גדותיו. המים הציפו את העיר, החשמל נקטע וכל אמצעי התקשורת נותקו. לא דמיינו שנתעורר והעיר תיעלם לחלוטין".

אי-תחזוקת הסכרים לא היתה המחדל היחיד . "לו היה ללוב שירות חיזוי מתפקד, הוא יכול היה להוציא אזהרות", אמר מזכ"ל הארגון המטאורולוגי העולמי, פטרי טאלס.

לדבריו, הארגון הבינלאומי ניסה לסייע ללובים לפתח את השירות שלהם, אבל נתקל באיומים ביטחוניים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר