מה מתרחש בבתי הספר במזרח ירושלים? עדויות שהגיעו לידי "ישראל היום" חושפות טפח מהאווירה שבה מתחנכים תלמידי מזרח הבירה. הן אמנם לא מצביעות על הסתה ישירה למעשי טרור, אך מעלות שאלות קשות ביחס לסביבה הלימודית בחלק מבתי הספר.
"אחרי שיש פיגועים, מורים בחדר המורים מבסוטים. לא מעניינים אותם ההרוגים בצד הישראלי, וחלק אפילו אומרים 'הלוואי שהפצועים ימותו'. יש אחרים שלא מביעים שמחה בפומבי, אבל בלב שלהם הם שמחים, או שפשוט לא אכפת להם", מספר מורה שלימד בעשור האחרון בבית ספר במזרח העיר.
"חלק גדול מהמורים מזדהים עם המאבק הפלשתיני. הקיום של מדינת ישראל הוא עובדה טכנית בשבילם, שהם משלימים איתה מחוסר ברירה, אך אין להם סנטימנטים למדינה. אפשר לקלוט מורה במסדרון אומר לעצמו 'שאללה יפטור אותנו מהכיבוש, ישראל צריכה להיעלם'", הוא מוסיף.
"יש גם מורים קיצוניים שמלמדים את האסלאם בצורה שעושה שטיפת מוח לילדים, והמסר שעובר הוא שכאילו מותר לרדוף יהודים", המורה מסביר. "או למשל, מורה למתמטיקה שמחליט שהוא מקדיש את רבע השעה האחרונה של השיעור ללימודי דת. יש שאומרים לילדים: אל תראו טלוויזיה, זה נוגד את האסלאם. חלק מהמורים האלה תומכים בחזב א־תחריר (תנועה של האסלאם הקיצוני; דב"ש)".
לא בכל המקומות יש הסתה ישירה לאלימות. מנגד, אין אווירה המעודדת את התלמידים להסתכל על ישראל כשותפה במקום כאויבת. לדברי מורה אחרת שלימדה בבית ספר לבנות במזרח העיר, "מורים לא הכניסו פוליטיקה לכיתה כי היה פיקוח וזה אסור. מורה שעושה את זה, יודע שהוא מסכן את מקום העבודה שלו".
רוב עובדי ההוראה והתלמידים לא מרגישים שייכים להוויה הישראלית, והם מחוברים לחברה הפלשתינית. למשל, מורה יגיע בבוקר לעוד יום לימודים, אחרי שערב קודם לכן הלך לנחם בשכונה קרוב משפחה שבנו ביצע פיגוע. לחלופין, יש תלמידים שבאים מבתים שתומכים בתנועת פת"ח וספוגים בלוחמנות פוליטית.
פיקוח חלקי ומוגבל
118 אלף תלמידים לומדים ב־26 מוסדות לימוד במזרח ירושלים בכל שכבות הגיל. 47% מהילדים לומדים בבתי"ס עירוניים רשמיים, המתוקצבים באופן מלא על ידי מדינת ישראל ומפוקחים על ידיה. המורים, ככלל, הם עובדים של משרד החינוך הישראלי. 38% מהתלמידים לומדים בבתי"ס לא רשמיים. אלה לא מתוקצבים באופן מלא על ידי הרשויות הישראליות, ומופעלים על ידי רשתות ועמותות.
רוב המורים והצוותים החינוכיים רכשו את הכשרתם ממוסדות להשכלה גבוהה של הרש"פ, והפיקוח על התכנים בבתי ספר אלה מוגבל ופחות אפקטיבי. 15% התלמידים הנותרים לומדים בבתי ספר פרטיים, שאינם מפוקחים ואינם מתוקצבים על ידי ישראל, כגון מוסדות לימוד של הווקף ושל אונר"א.
86% מהתלמידים במזרח ירושלים לומדים לפי "התווג'יה", תוכנית הלימודים הפלשתינית. היתר, לפי התוכנית הישראלית. התוכנית הפלשתינית לא מכירה בלגיטימיות של מדינת ישראל, וספריה נכתבים על ידי משרד החינוך של הרש"פ, ומועברים מרמאללה לישראל. פה הם עוברים צנזור, ומודפסים מחדש לאחר הסרה של תכנים מסיתים.
בלי המילה "ישראל"
מכאן שבחלק מהספרים אין הסתה גלויה הקוראת לתלמידים לבצע מעשי אלימות, אך מודגש בהם הנרטיב הפלשתיני, לצד נושאי ליבה ונקודות ציון היסטוריות בסוגיה הפלשתינית.
בספר היסטוריה לתלמידי תיכון שהגיע לידינו, נראה הרס בתים ברצועת עזה בעקבות מבצע צוק איתן, והתלמיד מתבקש "לתאר את התוקפנות הציונית שמשתקפת בתמונה". במשימה אחרת, התלמידים צריכים לקיים דיון ולחוות דעתם בעניין אסירים פלשתינים. המילה "ישראל" לא מוזכרת לאורך הספר, ובמקום זאת משתמשים במונח "הכיבוש".
"זה הנרטיב שלנו, ולא תיקחו אותו מאיתנו. לעולם לא נוותר עליו", אומרים הורים במזרח ירושלים. "הילדים שלנו חייבים ללמוד על הנכבה, על האינתיפאדות ועל כל הדברים שהעם שלנו עבר, ואנחנו נמשיך להתעקש על זה ולוודא שזה קורה. זו לא הסתה, אלו מורשת, תרבות והיסטוריה. הציונים באו ולקחו את האדמה שלנו. אנחנו פלשתינים, זאת הזהות שלנו".
עם זאת, בחמש השנים האחרונות חל גידול במספר התלמידים שנרשמים לתוכנית הישראלית. "יש תנופה. מ־6,000 זה עלה ל־17 אלף. אם בעבר היתה התנגדות נחרצת, היום יש ביקוש וגם רשימת המתנה של הורים", אומר ציון רגב, מנהל תוכנית החומש בחינוך במזרח ירושלים.
נקודת אור
"השיקול הוא פרקטי. יותר הורים מבינים שהתוכנית הישראלית מתאימה יותר למאה ה־21. הרמה הלימודית בה יותר גבוהה, התכנים מגוונים, וזה מקצר את הדרך להשכלה גבוהה במוסדות הישראליים. אנחנו לא נהפוך אותם לציונים. גם אין להם מעמד של אזרחים. אי אפשר לגשת לכך בכפייה, אנחנו רוצים לבוא בטוב. יש כאלה שבאים מבתים הרוסים ומשכונות חלשות, ואנחנו מנסים לייצר להם אלטרנטיבה, חוגים, פעילויות ואווירה שבה הם ירגישו מוגנים בבית הספר.
"ילד שטוב לו בבית הספר יחשוב 20 פעם לפני שיבצע פיגוע. ברור שבמקומות שבהם יש מידע על הסתה - אין שאלה בכלל, צריך לטפל בעוצמה. עם זאת, לא כל מי שיש לו זהות פלשתינית הוא מחבל שרוצה לדקור יהודים. יש חשש שגל הפיגועים האחרון יגרום לכך שישפכו את התינוק עם המים. צריך להבין שבתי הספר הם לא הבעיה, אלא הפתרון", טוען רגב.
"מערכת החינוך היא דבר משמעותי, אך לא העיקרי", מסביר בהקשר זה ד"ר דוד קורן, מנכ"ל מכון ירושלים למחקרי מדיניות. "יש משמעות גדולה לקידום חקיקה וצעדים שיגבילו את התכנים שעוברים ברשתות החברתיות, ובעיקר בטלגרם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו