"עובד פלשתיני בישראל יכול להרוויח יותר מפקיד בכיר ברשות"

אבראהים, תושב הכפר חוסאן שמדרום מערב לבית לחם כבר ראה כמעט הכל. גלי טרור, אינתיפאדה, מצבים של שגרה יחסית ותקופות של רגיעה. בצל כל אלה ריחפה תמיד שאלת הפועלים הפלשתינים העובדים בישראל. עוד מהיותו ילד היה עוזר לאביו בעסקי המשפחה בתחום השיפוצים והבנייה. מאז שהוא זוכר את עצמו, הקשר עם ישראל והתלות ההדדית בין שני הצדדים היו לחלק מהמציאות שבה הוא חי.

לפני שש שנים הוא עצמו קיבל אישור לעבודה בישראל. עד אז, נחשב לשוהה בלתי חוקי, ונהג להיכנס לישראל שלא באמצעות המעברים הרשמיים ביהודה ושומרון. רבים מחבריו של אבראהים, כך הוא מספר, עוברים היום את מה שהוא עבר אז. בחיפוש אחר דרכים לעקוף את המעברים, הם יפתחו את הבוקר עם טיפוס מאתגר בהרים וירידה בוואדיות עד שיצליחו להגיע ליעד.

"אצלנו פה באזור הזה אין גדר כמו שיש בחלק היותר צפוני של הגדה ששם נכנסים דרך פרצות שקיימות. הבחורים פה מחוסאן והכפרים בסביבה יוצאים בשעות מוקדמות לפעמים בשלוש בבוקר לפני שעולה השמש, הולכים ברגל 35 ק"מ עד שמצליחים להגיע לאזור של ביה"ח הדסה עין כרם, ומשם חלק תופסים אוטובוס. זה קשה. הם עוברים בהרים, לפעמים יוצאים עליהם כלבים וחיות, הם נחבלים בדרך. קרה יותר מפעם אחת שמישהו נשברה לו רגל או יד. יש כוחות משטרה וצבא ישראליים באזורים האלה, והצעירים הפלסטיניים שאין להם אישורים מנסים לחמוק מכל מיני שבילים כדי לא להיתפס", אומר אבראהים.   

"היום, המצב יותר טוב. בשלוש השנים האחרונות אני חושב שיש שיפור, יש יותר אישורים. אבל עדיין יש בעיות. מי שלא נשוי ומעל גיל מסוים, לא מקבל אישור כניסה לעבודה בישראל וזה יוצר מצב לא טוב".

חלק מהצעירים שאינם עונים לקריטריונים לקבלת אישורי כניסה לעבודה בישראל מחפשים בדרך כלל עבודה בשטחי הרשות הפלסטינית. אחרים יצטרפו למעגל האבטלה. "בחור צעיר צריך שיהיו לו חיים מסודרים. כשהוא קם בבוקר, שתהיה לו תוכנית, מה אני הולך לעשות היום. ברגע שהוא יוצא, עובד, חוזר למשפחה שלו בכפר, אז זה גם עוזר לפרנסה של המשפחה וגם, למה לו לעשות שטויות? הוא כבר לא יחשוב על פיגועים. אבל אם יש מישהו שיושב בבית כל היום ואין לו מה לעשות, יש לו חשבונות חשמל לשלם, יש התחייבויות, יש משפחה שצריך לדאוג לה, זה מכניס את הבנאדם ללחץ. הלחץ הזה יכול בסוף להתפוצץ".

לכתבות הקודמות בסדרה:

"הגדר היא משימה לאומית": סיור במחסום תרקומיא

מי יהיה זכאי להיתר עבודה ואיך נמנעים מפרצות בגדר?

גדר ללא הפרדה: השלמת הבנייה אינה נראית באופק

מדיניות עצימת העיניים: למרות שההסתננויות של שב"חים הולכות וגוברות, הענישה דווקא מצטמצמת

משכורת של עובד פלשתיני בישראל במקצועות מסוימים עשויה להיות גבוהה יותר מזו של פקיד ברשות הפלשתינית, וקבלן פלשתיני העובד בישראל ומחזיק פועלים יכול להרוויח יותר מקצין במנגנוני הביטחון הפלשתיניים. הפער המשמעותי בין הכנסה מעבודה בישראל לעבודה בשטחי הרשות יוצרת תמריץ אצל הצעירים הפלשתיניים לחפש מעסיקים ישראלים שידאגו להם ויפרסו עליהם חסות.

"לא כולם מצליחים למצוא מישהו שייקח אותם. המעסיקים היהודים היום פחות רוצים לקחת סיכון ולהסתכן בהעסקת שוהים בלתי חוקיים. יש הרבה אנשים מסכנים שלא יודעים למי לפנות. ואלה שכבר מצאו, יש מתוכם כאלה שנפלו קורבן למעשי נוכלות, סוחטים מהם עמלות שיורדות מהשכר אז כבר לא שווה להם לחזור כל יום הביתה לכפר והם נשארים שבוע שלם ללון בישראל".

"בכפרים אתה יכול אולי להרוויח בערך 100 שקל ליום, אבל אין תלוש שכר, תנאים או זמן הפסקה", מדגיש אבראהים, ומשתף כי העניין המשפחתי – חמולתי, אף הוא ממלא תפקיד. "אצלנו, זה לפי משפחות. אחד שיש לו למשל עסק בכפר וצריך עובדים הוא קודם כל ייקח את הדודים והקרובים שלו כדי לדאוג להם לפרנסה".

עשרות אלפי הפועלים הפלשתינים שעובדים בישראל, בין אם באישור או במעמד של שוהים בלתי חוקיים, הם מקור חשוב ומרכזי בתקציב הרשות הפלשתינית. קופת הרשות נשענת על הכנסות אלה. הן מניעות את הכלכלה הפלשתינית ומונעות את קריסתה, בעיקר בתקופה שבה הרשות סובלות ממצוקה כלכלית חריפה לנוכח הירידה בסיוע החיצוני ממדינות האזור ומגורמים בינלאומיים.

הרחבה מבוקרת ומפוקחת של מספר היתרי העבודה, טובה לכלכלה ועשויה לתרום גם לשקט. כך גם הסדרת אישורים עבור חלק מהפועלים שמוגדרים היום שבחים. אלא שגם הצעד הזה אינו ערובת ביטחון לכך שייפסקו פעולות הטרור נגד ישראל.