הגבול מתחמם: במערב חוששים - האם רוסיה תפלוש לאוקראינה?

הסרטונים ברשתות החברתיות לא השאירו מקום רב לדמיון. טורים ארוכים של שיריון רוסי, טנקים נגמ"שים וכלי רכב קרביים מסוגים שונים הועברו לבסיסים סמוכים לגבולה המערבי של רוסיה בעוד כל העולם רואה. חובבים צילמו בטלפונים הניידים ומלמעלה לוויינים תיעדו את שטחי הכינוס העצומים של צבא הענק שהלך ונבנה על סף דלתה של מדינה המעוניינת בהצטרפות לברית נאט"ו.

בעוד האיום המאוד לא סמוי של הקרמלין הולך ומתגבש אל מול גבולותיה של אוקראינה, בדמות כוח של יותר ממאה אלף חיילים, שריון, מסוקים ומטוסי קרב, משטר פוטין ממשיך להכחיש את האשמות המערב וטוען כי זכותו לבצע תנועות צבאיות בשטחה של רוסיה וכי אין כל כוונה לרוסית לצאת למבצע צבאי בשטחה של מי משכנותיה של רוסיה.

התגובה האמריקנית נראית קדחתנית ומבולבלת. וושינגטון שיגרה אתמול לאוקראינה שתי ספינות סיור, חלק מבנייה מחדש של חיל הים האוקראיני, לאחר שזה נפל בשלמותו לידי רוסיה במהלך הפלישה לחצי האי קרים בשנת 2014. אך מלבד השלמות של עסקאות נשק עם קייב, צעדים צבאיים משמעותיים לא ננקטו על ידי ממשל ביידן. שר ההגנה לויד אוסטין שוגר להיפגש עם מקבילו האוקראיני אך מלבד בריטניה, שהודיעה על שליחת כוחות מיוחדים למדינה, סיוע צבאי ממשי או אפילו הגדלת כוחות נאטו במדינות הסמוכות לא עלה לדיון.

החשש בקייב הוא שכעת, כמו בשנת 2014, אוקראינה עלולה למצוא את עצמה לבדה במערכה מול אחד הצבאות החזקים בעולם. אמנם הצבא האוקראיני איננו הצבא שהיה לפני שמונה שנים, והוא זכה מאז למתיחת פנים משמעותית, ניסיון קרבי עשיר והצטיידות בנשק איכותי כמו טילי ג'בלין נגד טנקים ומל"טים קטלניים מתוצרת בייראקטר הטורקית, המחשבה על התמודדות מול טורי שיריון רוסים מלווים באחד מחילות האוויר הגדולים בעולם מעוררת צמרמורת במסדרונות השלטון בקייב.

בעוד בארצות הברית מתייחסים ברצינות לדבריו של פוטין, כל עולה מפרסום של הניו יורק טיימס, ולא מעריכים כי מדובר בבלוף או באיום שנועד לסחוט ויתורים, כמו בניית הכוחות הרוסית בסמוך לגבול בחודש אפריל, יש כמה תרחישים אפשריים למבצע צבאי רוסי באוקראינה, וכולם תחומים תחת הישגים צבאיים ספציפיים שאותם יהיה להשיג בתוך תקופת זמן של בין ימים לשבועות, מבלי להסתכן בתגובה משמעותית מצד המערב או להישאב לתוך מעגל לחימה בלתי נגמר.

האפשרות הראשונה, והסבירה יותר היא פעולה מוגבלת בסמוך לחצי האי קרים, כזו שתבטיח את הגישה מחצי האי למקורות המים כמו נהר הדנייפר שיספק מקורות מים עבור השטח שרוסיה סיפחה בשנת 2014. האפשרות השנייה היא פעולה גדולה יותר שתכלול את כיבושה של כל רצועת חוף ים אזוב, כול להעיר מריאופול שנותרה בשליטת אוקראינה ולמעשה חוסמת גישה יבשתית ישירה בין חצי האי קרים ורוסיה. אפשרות כזו עלולה להתגלות כמורכבת יותר צבאית ותדרוש הפעלה של כוחות צבא גדולים ותמרונים ימיים גדולים.

האפשרות השלישית, והמסוכנת יותר מבחינתה של רוסיה, היא פלישה במטרה לסייע למורדים הפרו-רוסים במזרח אוקראינה, במחוזות לוהנסק ודונצק. המורדים התקוממו נגד רוסיה והקימו שתי רפובליקות פורשות במחוזות בשנת 2014. הדבר הוביל ללחימה מתמשכת שמתקיימת בעצימות נמוכה גם היום. פעולה מסוג זה עלולה לדרוש הישארו תשל כוחות הצבא הרוסי בעומק שטח אוקראינה, דבר שיכול להביא לאבידות גבוהות וללחימה ממושכת, שעלולה לא להתקבל בהבנה בקרב דעת הקהל הרוסית ובלחץ קשה מצד המערב.

אך אם לא לגמרי ברור כיצד תיראה פעולה צבאי רוסית בשטחה של אוקראינה, לכולם ברור שמדובר באפשרות ממשית במקרה ופוטין ירגיש שיש לו הזדמנות או שעת כושר והיעדר תגובה נחושה מצדו של המערב עלולה לקרב את שעת הכושר הזו ולסכן את אוקראינה.