אירופה מתכוננת למלחמה.
עבור הקורא הישראלי הכותרת הזאת, שממלאת את עיתוני ואתרי היבשת, עשויה להיות מפתיעה - אך עבור מי שעקב אחר המלחמה באוקראינה היא נראית כהתפתחות ההגיונית לעימות. ובכל זאת, נראה שיש צורך לענות על כמה שאלות: מה קרה דווקא עכשיו שהוביל את מנהיגי היבשת לדבר בטון הזה, מה יכולות להיות המטרות של פוטין בהרחבה של העימות וכיצד יעשה זאת - ומדוע, על אף כל זאת, גורמי מודיעין באירופה ממשיכים לומר שאין שום סימן לפלישה רוסית מתקרבת.
>>"לאגור מזון משומר ושתייה": אירופה נערכת למלחמה עם רוסיה<<
בתוך שבוע אחד נראה שהזהירות שעוד אפיינה את מדינות אירופה ואת ברית נאט"ו נעלמה, ומנהיגיהן דיברו בגלוי על האפשרות שרוסיה תתקוף מדינה החברה בברית. מזכ"ל נאט"ו, מארק רוטה, אמר ביום שני כי התקיפות בסמוך לשטח הברית מעידות על "ייאושו" של פוטין ועל "רצונו לזרוע פחד וטרור".
ביום רביעי, נשיא פינלנד אלכסנדר סטוב קרא לאזרחי ארצו "להתכונן נפשית לכך שמשהו יקרה". ביום שישי, אחרי שכינס את מנהיגי המפלגות בחדר המשברים של ארמון האליזה, אמר מקרון ש"בשבועות האחרונים האיום, ובמיוחד האיום ההיברידי הרוסי, שניצב בפני האירופים ובפני צרפת, התעצם".
האזהרות הברורות מכולן הגיעו מפולין, מהמדינות הערוכות ביותר בגבול המזרחי של נאט"ו. ראש הממשלה דונלד טוסק נשא ביום חמישי נאום מיוחד בסיים, בדיוק ביום השנה ה-87 לפלישה הסובייטית לפולין, ואמר כי "התוכנית הרוסית, לפי הערכות המודיעין, כוללת תקיפות היברידיות בכטב"מים ובטילים נגד מדינות התומכות באוקראינה, ובהן פולין".
לדבריו יש "סיכון ממשי" שכטב"מים או טילים ייכנסו לשטחן של מדינה אחת או יותר בחזית המזרחית ויגרמו שם נזק, ומוסקבה תכנה זאת תאונה. במקביל מגדילות מדינות היבשת את תקציבי הביטחון ומרחיבות את תעשיות הנשק, מהלך שיניב תוצאות רק בסוף העשור, ובד בבד מכינות את האוכלוסייה ואת מערכי הגיוס שלהן לשעת חירום.
מה קרה עכשיו
ניתן להצביע על אירוע מרכזי שהצית את הסערה הנוכחית סביב האפשרות שרוסיה תתקוף את אירופה. ב-25 באוגוסט טס ראש ה-CIA ג׳ון רטקליף למוסקבה, בנסיעה שלא דווחה מראש, ושהה שם שעות ספורות. לפי דיווחים הוא הזהיר את הרוסים שלא לתקוף מדינות נאט"ו, בדגש על המדינות הבלטיות, ומסר שארה"ב נותרת מחויבת לסעיף 5. היה זה הביקור הראשון הידוע בפומבי של ראש CIA מכהן במוסקבה מאז נסיעתו של ויליאם ברנס בנובמבר 2021, שבה הזהיר את פוטין מפני פלישה לאוקראינה.
אופן הנסיעה, במטוס תובלה צבאי ובחשאי, גרם לרבים להאמין שבוושינגטון ראו במודיעין שבידיהם דבר דחוף ורגיש ולא אזהרה מפני איום מרוחק. מה שדוחף את פוטין להסלים את המלחמה מערבה הוא מצבה של המלחמה באוקראינה, יותר מארבע וחצי שנים אחרי שנתן את האות לפלישה מלאה לשכנתו בניסיון לתפוס את קייב תוך שלושה ימים.
בחזית נמשכת כתישה הדדית, אף צד אינו מסוגל להנחית מכה מכרעת, והמחיר שרוסיה משלמת חסר תקדים. לפי מכון המחקר האמריקני CSIS, צבאו של פוטין ספג כ-1.4 מיליון נפגעים מאז פברואר 2022, ובהם עד 450 אלף הרוגים. זה יותר מכל מעצמה בכל מלחמה מאז מלחמת העולם השנייה, ותמורת התקדמות שנמדדת במטרים ביום.
המאמץ העיקרי לפריצת דרך עבר לאוויר. רוסיה מפציצה את קייב בטילים בליסטיים ובגלי כטב״מים באופן יומיומי, ואוקראינה תוקפת עמוק בשטחה ומפרקת בשיטתיות את תעשיית הזיקוק. התוצאה ניכרת ברוסיה עצמה: תפוקת הזיקוק ירדה לרמה הנמוכה ביותר מזה שני עשורים, והמחסור בדלק הפך למציאות יומיומית. באוקראינה עצמה, הסבל האנושי הולך וגדל והחורף המתקרב מאיים להיות הקשה ביותר.
בקיץ האחרון הביאה אוקראינה את המלחמה גם אל חיי היומיום של האזרח הרוסי. לצד בתי הזיקוק היא החלה לתקוף את מרכזי הלוגיסטיקה של ויילדבריס, ענקית הקמעונאות המקוונת שמכונה גם "אמזון הרוסית" ואחראית לחלק ניכר מהקניות במדינה. מחסנים ענקיים עלו באש, מוכרים רוסים רבים איבדו את כל סחורתם, וההשפעה הכלכלית מורגשת הרבה מעבר לחזית.
זהו גם הרקע לאפשרות שמרחפת באוויר כבר חודשים: גיוס מלא. פוטין נמנע ממנו בעקביות מאז גל הגיוס של 2022, שעורר בהלה והוביל לבריחה המונית מהמדינה. לפי דיווח של "וול סטריט ג׳ורנל" מאוגוסט, שהתבסס על גורמים בממשל האמריקני, הקרמלין שוקל סבב גיוס כפוי נוסף, והמודיעין האוקראיני מעריך שהמטה הכללי הרוסי הכין תוכנית מגירה לגיוס של כמה מאות אלפי איש בשנה הקרובה ובזו שאחריה.
הבחירות לדומה, שנפתחו ביום שישי ויסתיימו ביום ראשון, הן הראשונות מאז הפלישה לאוקראינה. התוצאה אינה מוטלת בספק: "רוסיה המאוחדת" צפויה לשמר את שליטתה, המפלגה היחידה שהתנגדה למלחמה נפסלה, ומולה מתחרות רק מפלגות לוויין. ובכל זאת, גיוס כפוי ערב הצבעה ארצית הוא צעד לא פופולרי שעלול להשפיע על התוצאה, גם במערכת הרוסית המושחתת. לכן ההערכה במערב ובקייב היא שחלון אפשרי לגיוס מלא ייפתח לאחר הבחירות.
מה פוטין מנסה להשיג
מה פוטין ינסה להשיג בפעולה נגד מדינות אירופה? סעיף 5 של אמנת נאט"ו מחייב את כל החברות להגן על מי מהן שתותקף, והחשש במערב אינו פלישה של ממש אלא פעולה קטנה מספיק ומעורפלת מספיק שתאלץ את הברית להחליט אם להפעיל אותו. בקרמלין ממילא מציגים את המלחמה באוקראינה כהגנה מפני התפשטות נאט״ו מזרחה, ומבחינת מוסקבה הברית היא היריב האמיתי.
במידה והברית תסתפק בגינוי, אמנתה, והברית עצמה, תתגלה כקליפה ריקה שלא יכולה עוד להרתיע אויב מלפגוע בחברות בו. מהלך שכזה עשוי לפתוח מחדש את הדיונים באשר לתמיכה באוקראינה במדינות אירופה, בעיקר באלה שלא נמצאות בסכנה ישירה ומיידית ממהלכיו של פוטין, ובכך להעלות את מחיר התמיכה בקייב עד שזו תיאלץ להגיע להסדר בתנאים נוחים למוסקבה.
המלחמה ההיברידית
אחד התרחישים המרכזיים לפעולה רוסית יוצאת דופן הוא הסלמה במה שמכונה המלחמה ההיברידית. זו אינה חדשה. מאז תחילת המלחמה באוקראינה, מנהלת רוסיה באירופה מערכה שלא חוצה את סף העימות הגלוי: הצתת מפעלי נשק, חבלה בכבלים ובצינורות תת-ימיים בים הבלטי, מתקפות סייבר, שיבושי GPS, מהלכי דיס-אינפורמציה ושליחת מהגרים לגבול המזרחי של פולין. סוכנות הידיעות אי.פי דיווחה כי מאז הפלישה נרשמו באירופה כ-200 אירועי חבלה ופעילות זדונית שגורמים מערביים מייחסים לרוסיה.
בנובמבר האחרון אירע פיצוץ בקטע ממסילת הרכבת שבין ורשה ללובלין, קו שמוביל אספקה לאוקראינה. טוסק כינה זאת "מעשה חבלה חסר תקדים", ופולין קבעה כי המודיעין הרוסי עומד מאחורי המעשה. בתחילת אוגוסט נמצא כטב"ם נושא חומר נפץ בנמל התעופה לייפציג-האלה בגרמניה, ליד מטוס מטען אוקראיני, וברלין קבעה בתחילת ספטמבר שרוסיה אחראית. ורק בשבוע האחרון: כטב"ם רוסי פגע ברכבת נוסעים שני ק"מ מגבול פולין, מטוסי נאט"ו הפילו כטב"ם מעל ליטא וספינת קרב רוסית ירתה נורי תאורה לעבר מסוק דני מעל הים הבלטי. וזו רשימה חלקית בלבד.
לכן, אחד התרחישים שנדון במערב הוא המשך של הקו הזה, אך באופן רחב וחמור בהרבה כך שיהווה מבחן לנאט"ו. פגיעה במפעל נשק באחת ממדינות הברית, דבר שרוסיה כבר איימה לעשות, גל כטב"מים שחוצה את הגבול לפולין או למדינה בלטית, פגיעה בתחנת חשמל או בנמל. האפשרות שמדאיגה במיוחד היא מבצע "דגל כוזב": רוסיה אוספת כטב"מים אוקראינים שהופלו או נלכדו, משגרת אותם לעבר שטח נאט״ו ומציגה את התקיפה כפעולה אוקראינית.
פעולה על אדמת הברית
התרחיש השני חמור בהרבה: פעולה קרקעית על אדמת הברית. לא פלישה של ממש, אלא השתלטות מוגבלת על שטח קטן שתעמיד את נאט"ו בפני הכרעה. תירוץ רוסי לפעולה שכזאת יכול להיות רדיפה כביכול של דוברי רוסית באסטוניה או בלטביה, ובחסותה חציית גבול של חיילים רוסים ללא סימני זיהוי. היעד יכול להיות סמלי בלבד. רוסיה פעלה בתואנה דומה בחצי האי קרים ב-2014, וגם בגאורגיה ב-2008.
יעד אפשרי נוסף הוא מסדרון סובאלקי, רצועה של כ-65 ק"מ לאורך הגבול בין פולין לליטא, שמפרידה בין בלארוס לקלינינגרד, המובלעת הרוסית על חוף הים הבלטי. מהלך שכזה לא יהיה מבחן סמלי לברית, אלא הרבה מעבר לכך, שכן דרכו עוברת דרך היבשה היחידה של נאט"ו אל אסטוניה, לטביה וליטא.
עד כמה המצב קרוב להסלמה
רוסיה, כפי שעשתה ב-2022, מכחישה בכל תוקף. פוטין אמר ביום שישי, בישיבת ועדת התעשייה הצבאית בקרמלין, כי "לרוסיה אין כוונות תוקפניות כלפי אירופה או כלפי מדינות אירופה. פשוט אין לכך שום בסיס. אנחנו מוכנים לשיתוף פעולה ולשיקום היחסים עם שכנינו האירופים". לדבריו, מנהיגי אירופה ממציאים את האיום כדי להצדיק את התמיכה באוקראינה: "כדי להצדיק את עמדתם ואת ההוצאות המופרזות שלהם על המלחמה באוקראינה, הם מוכנים להשתמש בכל דבר. ובפרט, אחד הטיעונים המרכזיים שלהם הוא האיום כביכול מצד רוסיה".
לפי שעה נראה כי אין עדויות לפעולה רוסית רחבת היקף באופן מיידי, בדומה לאלה שהופיעו לפני הפלישה המלאה: אז רוכזו מאות אלפי חיילים לאורך הגבול, מנות דם וציוד רפואי הועברו לחזית וכלי רכב משוריינים נעו על גבי רכבות ברחבי המדינה. המכון לחקר המלחמה (ISW) מסר שלא זיהה סימנים להיערכות דומה מול המדינות הבלטיות, אך סייג שפעולה מוגבלת ממילא אינה מחייבת היערכות גלויה כזאת.
גם במדינות הבלטיות ניסו להרגיע. שר החוץ האסטוני, מרקוס צ'קאנה, אמר כי יש להתייחס ברצינות לאיום הרוסי ולפרובוקציות אפשריות נגד נאט"ו, אך שהערכת האיום של אסטוניה לא השתנתה. ובכל זאת, אף אחד אינו רגוע. הקרמלין הכחיש שרוסיה תפלוש לאוקראינה לאורך כל סוף 2021 ותחילת 2022, ולעג לטענות עד ערב הפלישה ממש. גם באירופה יודעים כי לא ניתן להאמין לדבר עד שהקרמלין מכחיש אותו רשמית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו