מערכת ההצבעה לפרלמנט הרוסי הייתה נתונה אמש (שישי) למתקפה חריגה, אך נמצאת עדיין בשליטה מלאה, כך נמסר מסוכנות הידיעות הרוסית "אינטרפקס" שציטטה את יו"ר ועדת הבחירות המרכזית. על פי הדיווח, המתקפה נעשתה בגלים מתמשכים, אך הם נבלמו בהצלחה. ההצבעה לפרלמנט הרוסי החלה אתמול וצפויה להימשך עד יום ראשון.
במקביל לדיווח על מתקפת הסייבר ברוסיה, האזהרות של מנהיגי אירופה מפני פרובוקציה רוסית ישירה נגד שכנותיה הגיעו בשבוע האחרון לשיאים חדשים. ראש ממשלת פולין דונלד טוסק אמר ביום חמישי בנאום מיוחד בפרלמנט בוורשה כי רוסיה מתכננת תקיפות בכטב״מים ובטילים נגד מדינות התומכות באוקראינה, ובהן פולין.
החשש העיקרי במערב אינו פלישה של ממש, אלא ניסיון רוסי לבחון את סעיף 5 של אמנת נאט"ו - המחייב הגנה הדדית של כל המדינות אם מי מהחברות מותקפת - בפעולה שתותיר מרחב הכחשה. טוסק אמר שמטרת מוסקבה היא "להחליש את הלכידות הכוללת של נאט"ו, ומעל הכול לשכנע את מדינות נאט"ו שסעיף 5 הוא תיאורטי יותר מאשר מעשי", ושתקיפות "מקריות" כאלה עשויות לחזור על עצמן. דיפלומט אירופי אמר ל-CNN כי "מה שקורה עכשיו היה מפעיל את סעיף 5 של נאט"ו רק לפני כמה חודשים. עכשיו זה הופך כמעט לאירוע יומיומי".
התרחיש הנדון הוא בין היתר שחזור של האירועים בקרים ב-2014: הפגנות מבוימות על רקע רדיפה כביכול של דוברי הרוסית באסטוניה או לטביה, ובחסותן חציית גבול של חיילים רוסים ללא סימני זיהוי. הפעולה עשויה להתמקד בשטח קטן, גשר, מסלול המראה או תחנת חשמל, רק כדי לבחון את נכונותה של נאט"ו.
תרחיש אחר הוא שימוש בכטב"מים אוקראינים שהופלו או נלכדו, כדי לביים מתקפה אוקראינית שהשתבשה - על פולין, אחת המדינות הבלטיות ואף אולי רחוק יותר מגבולותיה.
יעד אחר עשוי להיות מסדרון סובאלקי, רצועה של כ-65 ק״מ בין פולין לליטא, שמפרידה בין בלארוס לבין קלינינגרד, המובלעת הרוסית על חוף הים הבלטי, ומהווה את דרך היבשה היחידה של נאט"ו אל המדינות הבלטיות. תפיסתו עשויה להיעשות תחת התירוץ של הצורך להבטיח את הגישה למובלעת ולמנוע את ניתוקה.
שורה של תקריות על סף המלחמה בשבוע האחרון
טוסק נשא את נאומו בדיוק ביום השנה ה-87 לפלישה הסובייטית לפולין. "מבחנים קשים ניצבים לפנינו. מי שמערער היום על הבריתות שלנו פוגע בפולין. עלינו להיות מוכנים לכל תרחיש", אמר. לדבריו "סוף הסתיו והחורף יהיו השלב הקריטי ביותר של המלחמה הרוסית-אוקראינית עד כה", ומדובר בתרחיש "שמחייב אותנו להיות ממוקדים, רציניים ומעל הכול מוכנים נפשית לעמוד במבחנים קשים", כאלה ש"ודאי צפויים לכל הפולנים".
חלק ניכר מהנאום הוקדש לחשש מכך שבעלות הברית לא יעמדו במבחן, כפי שקרה בדיוק לפני 87 שנה, כשגרמניה הנאצית וברית המועצות פלשו לפולין בזו אחר זו וחילקו אותה ביניהן. טוסק הזהיר שפוליטיקאים באירופה "פשוט מחכים לאליבי" כדי שיוכלו לומר בשעת עימות: "לא נמות למען פולין, לא נספה למען לטביה או ליטא". בסרטון שפרסם לציון יום השנה הבהיר: "הלקח לא יאבד. אם מישהו יעז לתקוף אותנו, הוא ייתקל בתגובה נחרצת שלנו ושל בעלות הברית שלנו".
היום (שבת) הודיע הצבא הפולני כי החל בפעילות אוויריות מונעות להגנה על המרחב האווירי של המדינה, על רקע התקיפות הרוסיות באוקראינה, וכי הופעל מצב כוננות במערכות ההגנה האווירית הקרקעיות ובמערכות גילוי המכ״ם.
רק בשבוע האחרון התרחשו האירועים הבאים: כטב״ם רוסי פגע ברכבת נוסעים שני ק״מ מגבול פולין, דקות אחרי שרכבת ובה בכירים מערביים עברה באותה תחנה. מטוסי נאט"ו הפילו כטב"ם מעל ליטא. ספינת קרב רוסית ירתה נורי תאורה לעבר מסוק דני מעל הים הבלטי. בהולנד שותקה תנועת הרכבות על ידי פעולת חבלה מאורגנת, וזו הייתה רק פרק נוסף ברצף של אירועי חבלה מסתוריים ביבשת. אירועים שפעם היו בלתי נתפסים נעשו לשגרה.
רוסיה מצידה מכחישה בתוקף, כפי שעשתה גם ב-2022. "ברצוני להדגיש שאין לנו עניין בכך", אמר שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב ביום רביעי ביחס לאפשרות של מתקפה על אירופה, לפי סוכנות "ספוטניק" הממשלתית, "אבל אם אירופה, שמדברת מדי יום על היערכות למלחמה נגד רוסיה, תתקוף את רוסיה, זו תהיה מלחמה אחרת לגמרי, והיא תהיה קצרה מאוד". המסר הזה לא הרגיע איש, שהרי ידועה האמירה שאין להאמין לדבר עד שהקרמלין מכחיש אותו רשמית.
בבריטניה מעדכנים את "ספר המלחמה" אחרי שנים
גם אותן בעלות ברית שאז איכזבו את ורשה מתכוננות לאפשרות של עימות. נשיא צרפת עמנואל מקרון נפגש אתמול (שישי) עם מנהיגי המפלגות בחדר המשברים של ארמון האליזה, כדי לתדרך אותם על הערכות המודיעין הצרפתי. "בשבועות האחרונים האיום, ובמיוחד האיום ההיברידי הרוסי, שניצב בפני האירופים ובפני צרפת, התעצם", אמר לעיתונאים בתום הפגישה, והורה לממשלתו להכין תוכנית להגנת תשתיות קריטיות ומתקני התעשייה הביטחונית מפני כטב״מים ומתקפות סייבר.
בבריטניה, ה-BBC פרסם אתמול כתבה תחת הכותרת "המלחמה אולי מתקרבת. האם אנחנו מוכנים נפשית?", שפתחה בשאלה אם הבריטים יידעו מה לעשות ומה מצופה מהם אם המדינה תמצא את עצמה לפתע במלחמה. הממשלה מבקשת מהציבור להיערך לשיבושים חמורים, לאגור מזון משומר ומי שתייה, ולהתכונן לאפשרות של מלחמה, והחלה בעבודה על "ספר המלחמה" הממשלתי שלא עודכן עשרות שנים.
בינתיים, במוסקבה, הבחירות שהחלו אתמול הן הראשונות לדומה מאז הפלישה לאוקראינה בפברואר 2022. התוצאה אינה מוטלת בספק: מפלגת "רוסיה המאוחדת" צפויה לשמר את שליטתה, ואל מולה מתחרות רק מפלגות לוויין אחרות, בעוד המפלגה היחידה שמתנגדת באופן מוצהר למלחמה נפסלה. למרות זאת, מדובר במבחן לשליטתו של פוטין: אחוז הצבעה נמוך או תוצאה נמוכה מדי, גם לאחר הזיופים ו"התיקונים" הנהוגים, עשויים להצביע על מורת רוח ציבורית אחרי יותר מארבע שנים וחצי של לחימה.
מה שמרחף כעת באוויר הוא האפשרות של הכרזה על גיוס מלא ברוסיה, שמשוועת לחיילים נוספים בחזית התקועה למרות האבידות העצומות של צבאו של פוטין. לפי דיווח של "וול סטריט ג׳ורנל" מאוגוסט, שהתבסס על גורמים בממשל האמריקני, הקרמלין שוקל סבב גיוס כפוי נוסף אחרי הבחירות. זלנסקי אמר ביולי שהמודיעין האוקראיני צופה גיוס של 300 עד 500 אלף איש. גל הגיוס הקודם ב-2022 עורר בהלה והוביל לבריחה המונית מהמדינה.
ראש ה-CIA הזהיר את רוסיה: מחויבים לסעיף 5
בסוף אוגוסט טס ראש ה-CIA ג׳ון רטקליף למוסקבה, בביקור שלא דווח עליו מראש, ושהה שם שעות ספורות. לפי דיווחים, הוא הזהיר את הרוסים שלא לתקוף מדינות נאט"ו, בדגש על המדינות הבלטיות, ומסר שארה"ב נותרת מחויבת לסעיף 5. הערכות מודיעין אמריקניות שקדמו לנסיעה קבעו שרוסיה נמצאת בעמדה חלשה במלחמה באוקראינה, מצב שעלול לדחוף אותה לפעולה צבאית נגד נאט"ו כדי להעלות את מחיר התמיכה בקייב ולכפות הסדר בתנאים נוחים לה.
זה היה הביקור הראשון הידוע בפומבי של ראש CIA מכהן במוסקבה מאז נסיעתו של ויליאם ברנס בנובמבר 2021, שבה הזהיר את פוטין מפני פלישה לאוקראינה. שלושה חודשים אחר כך הצבא הרוסי חצה את הגבול לאוקראינה וטורי שריון נעו לעבר קייב.
פעמוני האזהרה מצלצלים הפעם אחרת: לפני הפלישה ההיא רוכזו על הגבול יותר מ-100 אלף חיילים, מנות דם וציוד רפואי הועברו לחזית וכלי רכב משוריינים נעו על גבי רכבות לאורך המדינה. הפעם אין תמונה כזו, ובכל זאת קשה לפספס את תחושת הדחיפות של מנהיגי היבשת. והסיכון כעת אינו רק התנגשות בין רוסיה לאוקראינה, אלא בינה לבין ברית נאט"ו כולה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו