ההצעה הדרמטית נגד ישראל באיחוד האירופי מתקדמת: "נזק כלכלי ממשי"

נציבות האירופית תגיש למועצת שרי החוץ של האיחוד האירופי בשבוע הבא מסמך משפטי הבוחן אפשרות להטיל מגבלות סחר על מוצרים המיוצרים ביהודה ושומרון, כך אישר היום (שני) דובר הנציבות ל״היום״. מדובר בצעד משמעותי בתהליך אישור הסנקציות שלהן עשויה להיות השפעה הרסנית על הייצוא לאיחוד האירופי, שותף הסחר הגדול ביותר של ישראל.

אם תאושר ההצעה, היא תפגע לא רק בעסקים שפועל ביהודה ושומרון - אלא גם בכל עסק ישראלי, בשל הביורוקרטיה שתהיה כרוכה בייבוא ממנה.

בחודשים האחרונים מפעילות כמה ממדינות האיחוד, ובהן אירלנד, בלגיה, שבדיה, ספרד, צרפת והולנד, לחץ להגברת הצעדים נגד ישראל. בתחילה דרשו אותן מדינות להשעות חלקים מהסכם האסוציאציה בין ישראל לאיחוד האירופי, המסדיר את יחסי הסחר, ההטבות הכלכליות ושיתופי הפעולה בתחומי המחקר, המדע והחינוך.

משלא הצליחו לגבש רוב לצעד זה, עבר המוקד ליוזמות אחרות, ובהן הטלת סנקציות אישיות על השרים איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ׳. מהלך כזה מחייב הסכמה פה אחד של כל 27 מדינות האיחוד, ובשל התנגדותן של צ׳כיה, גרמניה, בולגריה והונגריה לא הושגה עד כה תמימות דעים.

בשלב זה מנסות אותן מדינות לקדם צעדים נגד הסחר עם היישובים ביהודה ושומרון. בין האפשרויות הנבחנות: העלאת מכסים על מוצרים שמקורם ביו״ש, ואף מגבלות רחבות יותר על יבואם לאיחוד. עם זאת, בבריסל טרם הוכרע אם צעדים כאלה אפשריים מבחינה משפטית, ואם ניתן לאשרם ברוב מיוחס של 15 מדינות לפחות המייצגות שני שליש מתושבי האיחוד, או שהם מחייבים הסכמה פה אחד של כל 27 המדינות החברות.

הסוגיה הפכה גם למוקד מחלוקת בין נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, לבין הנציגה העליונה למדיניות חוץ וביטחון של האיחוד, קאיה קאלאס. קאלאס טענה כי הנציבות מתעכבת בהגשת חוות הדעת המשפטית, ואילו פון דר ליין רמזה כי דווקא המדינות החברות הן שמעכבות את קבלת ההחלטות.

בירושלים עוקבים בדריכות אחר תוכן המסמך שיוצג ביום שני הקרוב. גם אם תתאפשר מבחינה משפטית הצבעה מיידית, מקובל במועצת האיחוד לקיים תחילה דיונים בין המדינות החברות, ולכן בישראל מקווים כי המדינות הידידותיות יבקשו לדחות כל החלטה לאחרי פגרת הקיץ. לאחר מכן, לאור הסמיכות לבחירות בישראל, יקוו בירושלים שהנושא יידחה לאחר הרכבת הממשלה הבאה.

מחכים לבחירות

בבריסל עוקבים גם אחר מערכת הבחירות בישראל. אחד הגורמים שעיכבו עד כה את קידום הסנקציות האישיות הוא החשש להתערב במערכת הבחירות. שר החוץ הצ׳כי אף הסביר בעבר כי אינו מעוניין ״לחזק את בן גביר בבחירות״, ולכן התנגד להטלת סנקציות בשלב זה. עם זאת, ההערכה בבריסל היא שאם לאחר הבחירות ימשיכו בן גביר וסמוטריץ׳ לכהן בממשלה, הלחץ לקדם צעדים נגדם ואף צעדים נוספים נגד ישראל יגבר.

יו״ר משלחת הפרלמנט האירופי ליחסים עם ישראל, הילדגרד בנטלה, הזהירה לאחרונה בשיחה עם ״ישראל היום״ כי התבטאויות מסוימות של בכירים ישראלים, חלקן על רקע הבחירות בישראל, מקשות על ידידי ישראל באירופה. ״לישראל יש טיעונים חזקים רבים באירופה, החששות הביטחוניים שלה, האיום מצד חמאס, חיזבאללה ואיראן והטראומה של 7 באוקטובר הם אמיתיים. אולם כל פרובוקציה מיותרת מקשה עלינו להציג את עמדתה של ישראל באופן אמין ומשכנע״, אמרה.

לדבריה, אמירות של השרים בן גביר וסמוטריץ׳, כמו סרטון ההשפלה של העצורים במשט או הקביעה כי ״הסכם אוסלו בוטל״, משמשות את מבקרי ישראל בבריסל ובבירות אירופה כדי לקדם סנקציות וחרמות. היא הוסיפה כי הדיון בחרם על מוצרים מיו״ש אינו תיאורטי בלבד.

״בן גביר וסמוטריץ׳ צריכים להבין שהמילים והמעשים שלהם אינם נשארים בגבולות הפוליטיקה הישראלית. הם משמשים באופן מיידי בבריסל, בברלין ובבירות אירופיות נוספות בידי מי שמבקשים לקדם סנקציות וחרמות. שרים שמספקים למבקרי ישראל בדיוק את התמונות וההתבטאויות שלהן הם ממתינים, מחלישים את ידידיה ואת מעמדה בזירה הבינלאומית.

"הדיון על ההתנחלויות, סימון המוצרים והאפשרות להטיל מגבלות אינו תיאורטי. הוא עלול לפגוע ישירות בחקלאים, יצואנים ובעלי עסקים ישראלים, ובראשם ענף הפירות והירקות. רטוריקה חסרת אחריות סביב יהודה ושומרון והסתה לאלימות אינן מסבות רק נזק דיפלומטי, אלא גם נזק כלכלי ממשי לאזרחים ישראלים מן השורה״.