גרמניה הובסה ״בגלל ישראל״ - מרץ יתקפל? ״נעמוד מאחורי האחריות ההיסטורית״

גרמניה ספגה אתמול (רביעי) תבוסה מדינית במועצת הביטחון של האו״ם, והפסידה לאוסטריה ופורטוגל את המושב כנציגת מערב אירופה. תוצאה שעלולה להפוך לתמרור אזהרה גם עבור ישראל.

שר החוץ הגרמני יוהאן ואדפול תלה את ההפסד בשני גורמים: הסתה רוסית בתגובה ל״תמיכה הבלתי מעורערת באוקראינה״, וגם התמיכה של ברלין בישראל, שלדבריו עלתה לגרמניה בקולות מפתח באו״ם. ״אין זה סוד שרוסיה לא רוצה קול כזה בשולחן מועצת הביטחון וגם עוררה רגשות נגדנו״, אמר. ואדפול, ידיד מובהק של ישראל, הוסיף כי ההפסד לא ימנע מגרמניה להמשיך ״לעמוד מאחורי אחריותה ההיסטורית״ כלפיה.

עם זאת, השאלה היא עד כמה גרמניה תמשיך לעמוד לצד ישראל אם מעמדה הבינלאומי ימשיך להיפגע, והאם התמיכה הזאת תערער גם את היציבות הקואליציונית בברלין ואת מעמדו של הקנצלר פרידריך מרץ, התומך בישראל.

ההפסד באו״ם מגיע בעיתוי גרוע עבור מרץ, שמעמדו הפנימי בשפל. סקרים מראים כי ״אלטרנטיבה לגרמניה״ מהימין הפופוליסטי צפויה להפוך למפלגה הגדולה בבחירות הבאות, ומעולם לא הייתה ממשלה גרמנית כה לא פופולרית בתום שנה אחת בלבד. בסקר ARD מתחילת מאי, 86% מהנשאלים אינם מרוצים מתפקוד הממשלה, ורק 16% ״מרוצים במידה מסוימת״ מהקנצלר. שיעור התמיכה הנמוך ביותר שנרשם אי פעם לקנצלר מכהן בגרמניה. שמונה מכל עשרה מתחו ביקורת על סגנון התקשורת של מרץ, שכבר בתחילת דרכו, עוד לפני הכתרתו, היה קרוב להדחה.

מרץ מדורג רק במקום ה-15 בין הפוליטיקאים המובילים בגרמניה, ו-41% מהגרמנים סבורים, לפי סקר של ״שטרן״ ו-RTL, שעדיף שיתפטר לטובת נציג אחר ממפלגתו. עם זאת, חרף חולשתו, לא צפויה נגדו הפיכה פנימית בשלב זה.

גרמניה היא כיום החברה החזקה והמשפיעה ביותר של ישראל באירופה. אהדה לישראל קיימת לא רק בימין הגרמני, אלא גם במפלגת ״הירוקים״ ובמפלגה הסוציאל דמוקרטית (SPD). הסחר בין המדינות, ובכלל זה עסקאות הנשק, ממשיך להתקיים בגלוי, בניגוד למדינות אירופיות רבות שמשתדלות להצניע את קשריהן עם ישראל בשל ״הבעייתיות״ סביב המותג.

מעל הכל, גרמניה היא החומה המדינית של ישראל באיחוד האירופי. למעט תקופה קצרה שבה החילה ממשלת מרץ אמברגו חלקי על רכיבי נשק מסוימים, ברלין עמדה לצד ישראל מאז פרוץ המלחמה בעזה ובלבנון ובלמה סנקציות נרחבות מצד האיחוד, ובכלל זה ניסיונות בחודשים האחרונים לפגוע בהסכם האסוציאציה בין ישראל לאיחוד. החשש בישראל הוא שההפסד באו״ם ישמש בטווח הארוך כאות אזהרה עבור גורמים בברלין שתומכים בישראל, ויגבה גם מחיר מיידי.

במפלגה הסוציאל דמוקרטית (SPD), השותפה של מרץ בקואליציה, אפיינו את ההפסד ככישלון. דובר מדיניות החוץ של הסיעה, אדיס אחמטוביץ׳, שרק לפני כשבוע פרסם סרטון אנטי ישראלי מובהק המאשים את ישראל במצב במזרח התיכון, תיאר את ההצבעה כ״מדד לאופן שבו גרמניה נתפסת בעולם״, והוסיף כי התוצאה ״לא סתם תקלה, אלא סימן אזהרה״.

חשש מיידי יותר הוא שגרמניה תיאלץ לשנות גישה ולפחות לא לבלום עוד צעדים אנטי ישראליים באיחוד. המבחן הראשון יגיע בישיבת המועצה האירופית ב-18 ביוני, כשעל הפרק עומדת הצעה להטלת סנקציות על שרים בממשלת ישראל. חלק מהמדינות, ובהן כמה שהתנגדו לכך בעבר, מבקשות להטיל סנקציות על השר בן גביר בלבד. אחרות, ובהן צרפת, רוצות להרחיב את הצעד ל״כמה שרים קיצוניים״, ובהם גם השר בצלאל סמוטריץ׳.

עד לאחרונה טענו גרמניה ומדינות נוספות כי סנקציות על בן גביר רק יחזקו אותו לקראת הבחירות. זה היה גם התירוץ של איטליה, עד ״סרטון ההשפלה״ של בן גביר עם עצורי המשט לעזה, שביניהם היו גם אזרחים איטלקים. ממשלת מלוני, שנמצאת תחת לחץ פוליטי, דעת קהל עוינת לישראל וערב מערכת בחירות בשנה הבאה, שינתה את עמדתה ומובילה כעת את הקו של הטלת סנקציות על בן גביר בלבד, כדי להסיר לחץ מצד דעת הקהל והאופוזיציה השמאלית. גם גרמניה, לראשונה, שוקלת כעת אם להצטרף.

מאז שחילופי הממשלה בהונגריה הוציאו אותה מתפקיד המחסום הקבוע של החלטות אנטי ישראליות באיחוד, מי שמובילה את ההתנגדות לסנקציות על שרים ישראלים היא צ׳כיה. אולם בניגוד להונגריה של ויקטור אורבן, צ׳כיה פרו אירופית ולא תהיה מוכנה לספוג לחץ וסנקציות תקציביות רק בשל תמיכתה בישראל. היא תבלום חלק מהיוזמות, לא את כולן, ואם גם גרמניה תשנה עמדה, יקשה עליה להחזיק את הקו לבדה.

במוסדות האיחוד מעריכים שבעקבות סרטון ההשפלה של בן גביר כמה מדינות יצטרפו לתמיכה בסנקציות עליו, ואולי גם על שרים נוספים. עם זאת, ליוזמה כזו דרושה הסכמה של כל 27 המדינות, וההתנגדות הצ׳כית עדיין מונעת את הרוב הנדרש. עד הישיבה בעוד שבועיים, המצב עוד עשוי להשתנות.