באותו חודש שבו צרפת נועלת את דלתות תערוכת הנשק הגדולה בעולם בפני התעשייה הביטחונית הישראלית, יוצגו מוצריהן של אותן חברות בדיוק, ובמקום של כבוד, במרחק טיסה קצר משם. ההדרה מתערוכת יורוסאטורי 2026 בפריז - ניצבת בניגוד חד למתרחש מעבר לגבול: בגרמניה, שבה כבר בשבוע הבא יציגו החברות הישראליות את מוצריהן ללא הגבלה ובמיקום מרכזי, בתערוכת התעופה והחלל ILA בברלין.
בהודעה הלקונית שמסר משרד ההגנה הצרפתי אתמול (שני), אחרי שבועות שבהם התחמק מלהשיב ל׳היום׳, הובהר כי חברות המוכרות נשק התקפי, וכן חברות ממשלתיות, אינן רצויות, וכי רק חברות המפתחות נשק הגנתי יורשו להציג את תוצריהן. ״לקראת תערוכת יורוסאטורי נקבעו הנחיות ברורות, ולפיהן התערוכה תוגבל לחומרים ולציוד הקשורים להגנה אווירית ולהגנה מפני טילים בלבד. הרשויות הישראליות עודכנו בהחלטה זו של ממשלת צרפת״, נמסר בהודעה.
מערכת חץ 3 מועברת לידי גרמניה
לפי ההודעה, גם מארגן האירוע עודכן, והוא הממונה על העברת החלטת ממשלת צרפת למציגים הישראלים ועל אכיפתה. ״מציגים ישראלים שיעמדו במסגרת שנקבעה יוכלו להציג את החומרים והציוד של חברותיהם בתערוכת יורוסאטורי״, נמסר במשרד ההגנה הצרפתי.
בישראל, שרשמה בשנה החולפת שיא בהיקף הייצוא הביטחוני, מאמינים כי ההחלטה נובעת במידה רבה מהתחרות העזה בין התעשייה הביטחונית הישראלית לזו הצרפתית. ובכל זאת, קשה להתעלם מהשפעת הפוליטיקה, ולו על ההצדקה שמספקים לה הצרפתים.
זו אינה הפעם הראשונה. לפני שנתיים בדיוק, באותה תערוכה ממש, בוטלה השתתפותן של 74 חברות ישראליות על רקע הפעילות ברפיח. ״לא מתקיימים עוד התנאים לקבלת חברות ישראליות בתערוכה הצרפתית, בזמן שנשיא צרפת קורא להפסקת הפעילות הישראלית ברפיח״, נמסר אז בהודעה צרפתית.
שנה לאחר מכן, יממה לפני פתיחת הסלון האווירי בפריז ביוני 2025, הורו מארגני התערוכה בשם ממשלת צרפת להסיר מהביתנים הישראליים אמצעי לחימה התקפיים. משבישראל התרעמו, הקימו הצרפתים באישון לילה מסך שחור שחסם את הביתנים הישראליים והפריד בינם לבין עשרות ביתנים אחרים, לאחר שנציגי משרד הביטחון והתעשיות כבר סיימו להעמיד את התצוגה הישראלית.
ההתרחקות מהמותג ישראל
אלא שצרפת אינה היחידה. איטליה הודיעה לאחרונה על השעיית החידוש האוטומטי של מזכר ההגנה עם ישראל, וגם ספרד, המובילה את הקו האנטי ישראלי באיחוד האירופי, ביטלה בשנה החולפת כמה עסקאות נשק עבור כוחות הביטחון שלה, ובהם הצבא והמשטרה.
ככלל, נדמה שבמדינות הגדולות באירופה מסכימים יותר ויותר שהמותג ״ישראל״ הוא בעייתי, כזה שעלול לייצר עימותים וקשיים, ואין זה משנה אם מדובר ברכישת נשק, במוצרים הנמכרים בחנויות קמעונאיות, בהופעה של אמנים ישראלים או באירוח קבוצת כדורגל ישראלית.
ובכל זאת, אם יש באירופה מדינה אחת שבה המותג ״ישראל״ עדיין זוכה להערכה, ברמת הממשלה כמו גם מצד כוחות הביטחון, הרי שזו גרמניה. בעוד ישראל מודרת מכנסים גדולים, או מורחקת למקומות צדדיים מטעמי בטיחות, כבר בשבוע הבא יציגו החברות הביטחוניות הישראליות את מוצריהן ללא הגבלה ובמיקום מרכזי, בתערוכת התעופה והחלל ILA בברלין, הוותיקה בעולם, המתקיימת אחת לשנתיים סמוך לנמל התעופה ברנדנבורג.
מקור דיפלומטי המעורה ביחסי ישראל וגרמניה מתאר תמונה הפוכה לחלוטין מזו הצרפתית. ״הביתנים של חברות מהענף הביטחוני הישראלי נמצאים בחזית, במקומות בולטים. אין חשש ואין הגבלות על החברות״, הוא אומר. ״כשהתחילה הפלישה הרוסית לאוקראינה, גרמניה הייתה אחרי שנים של קיפאון ביטחוני. הם היו צריכים להדביק את הפער מהר, לרכוש מערכות נשק ולסגור פערים באופן מיידי, והם סמכו על היכולות של ישראל. ההימור שלהם השתלם״.
והגרמנים אכן רכשו מוצרים ישראלים רבים. אם בעבר התמקדה גרמניה בכטב״מים למשימות סיור, הרי שבשנים האחרונות החלה לחמש את אותם כלים שקיבלה מישראל, וזו הייתה רק ההתחלה. מהתעשייה האווירית רכשה גרמניה את מערכת ״חץ 3״, באחת מעסקאות הנשק החשובות שנעשו אי פעם בישראל, וכן צוללת אוטונומית ומוצרים נוספים, מה שהפך את התעשייה האווירית לספק הנשק הישראלי המרכזי לגרמניה.
ולא רק התעשייה האווירית. גם אלביט צפויה למכור לגרמניה את מערכות משגרי הרקטות PULS, בעסקה שתיפרס על פני שנים רבות ומוערכת ביותר 5 מיליארד יורו. חברת רפאל, מצדה, מספקת את מערכת ״מעיל רוח״ למיגון טנקי ״לאופרד 2״ הגרמניים, המשרתים בצבאות רבים באירופה.
"לא נכנעים לטרנד האנטי ישראלי"
המקור הדיפלומטי מסביר מדוע גרמניה שונה. ״שיתוף הפעולה הביטחוני מבוסס על היסטוריה ועל עתיד. יש מחויבות גרמנית לישראל בגלל ההיסטוריה, ולכן רואים כאן סובלנות רבה יותר כלפיה, אבל יש גם אינטרסים גרמנים להגן על המדינה מפני איומים עכשוויים ועתידיים. כאן הם לא נכנעים לטרנד האנטי ישראלי, אלא מונעים מאינטרס לאומי גרמני, שהחליט להשעין את יכולת ההגנה שלו על טכנולוגיה ישראלית״, הוא אומר.
״השיתוף בין הצבאות ומשרדי הביטחון בשתי המדינות יוצא דופן. יש כאן ממש חברות ושיח המבוססים על ידידות ואמון״.
לצד זאת, מסייג המקור, יש שני דברים שישראל צריכה לשמר. הראשון, להקשיב לגרמנים ולצרכים הביטחוניים והפוליטיים שלהם. ״גם להם יש גבולות. כבר ראינו את אמברגו הנשק החלקי שהוטל על ישראל, כשההנהגה התומכת בה עמדה תחת לחץ פוליטי כבד״, הוא אומר, ומזכיר את הביקורת הגוברת מצד חברי קואליציה ואופוזיציה בעת עימותים בין המדינות.
הדבר השני הוא מגמת צמצום הפערים הטכנולוגיים. ״באירופה רוצים לרכוש מוצרים אירופיים ולייצר בעצמם מערכות נשק. ישראל צריכה להמשיך ולפתח מערכות יוצאות דופן כדי לשמור על האטרקטיביות שלה, לצד שיתופי פעולה עם התעשיות המקומיות. גרמניה פתוחה לישראל כפי שאף מדינה אירופית אינה פתוחה, וזה משהו שצריך לשמר״.
תמונה דומה עולה גם מדבריה של הילדגרד בנטלה, יו״ר משלחת הפרלמנט האירופי ליחסים עם ישראל ונציגת מפלגת השלטון בגרמניה, ה-CDU. לדבריה, ההבדל נעוץ באופיו של המגזר העסקי. ״המגזר הפרטי בגרמניה מושפע הרבה פחות משיקולים פוליטיים מאשר, למשל, המגזר הפרטי בצרפת. עסקים גרמניים מעוניינים בראש ובראשונה לעשות עסקים. הם יודעים להעריך מצוינות, חדשנות ואיכות, וישראל מספקת את כל אלה במגוון רחב של תחומים״, היא אומרת.
״גרמניה היא כיום, וגם תישאר בעתיד, המרכז העיקרי באירופה עבור עסקים ישראליים. בתקופה שבה מדינות מסוימות סוגרות את דלתותיהן בפני השתתפות ישראלית, גרמניה ממשיכה להאמין ששיתוף פעולה, דיאלוג ושותפות הם התגובה הנכונה״.
בנטלה מוסיפה כי תנועת החרם אמנם קולנית ובולטת, אך בגרמניה היא נותרת קטנה ורדיקלית יחסית. ״מקורה בעיקר בחוגים אקדמיים ותרבותיים ובקרב חלק מקהילות המהגרים, ולא במגזר הכלכלי, המונע על ידי הנדסה, טכנולוגיה ומדעי הטבע״, היא אומרת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו