בעקבות "הפרת זכויות של פעילי המשט" שנעצרו על ידי הרשויות הישראליות, שגרירי 27 מדינות האיחוד יפגשו מחר כדי לדון על הטלת סנקציות על "פוליטיקאים ישראלים שאחראים על הפרת הזכויות", וזאת לקראת ישיבת מנהיגי מדינות האיחוד האירופי שתתקיים בתאריכים ה 18-19 ליוני, כך מדווח אתר החדשות "פוליטיקו".
כבר לאחר הסרטונים שפרסם השר איתמר בן גביר הצהירה איטליה כי תעלה את הנושא בישיבת המועצה האירופית שתתקיים בהמשך החודש. איטליה, ש־29 מאזרחיה היו על המשט שניסה לחדור לעזה בניגוד לחוק ועל אף האזהרות החוזרות ונשנות מישראל, הודיעה כי היא תתמוך בסנקציות כלפי השר בן גביר בעקבות סרטון ההשפלה שערך לעצורי המשט. השר בן גביר ספג בעבר סנקציות מצד בריטניה, קנדה, אוסטרליה, נורבגיה וניו זילנד בקשר לרטוריקה שלו כלפי פלסטינים.
היוזמה האיטלקית התקבלה בברכה על ידי מדינות שכבר ניסו בעבר להעביר את הסנקציות על השרים בן גביר וסמוטריץ', כמו למשל ספרד, אירלנד, הולנד, צרפת ולוקסמבורג. הצטרפותה של רומא שדווקא תומכת בישראל בהחלטות רבות באיחוד האירופי העניקה רוח גבית לקידום היוזמה להטלת סנקציות על השרים הישראלים.
הטלת סנקציות על שרים ישראלים הייתה בלתי אפשרית לאור הצורך בהסכמת 27 מדינות האיחוד והווטו האוטומטי שהטילה הונגריה על החלטות נגד ישראל, וצ'כיה שאמנם הסכימה לאחרונה להטלת סנקציות נגד "מתנחלים אלימים", אך הודיעה כבר לפני תקופה ארוכה כי היא מתנגדת באופן עקרוני להטלת סנקציות על שרים ישראלים. בנוסף ישנן מדינות נוספות כמו גרמניה ואוסטריה שלא אהבו את הרעיון של הטלת סנקציות על שרים ישראלים, אולם המשבר הדיפלומטי שיצר בן גביר בעקבות היחס לעצורי המשט גרם ללחץ כבד על המדינות הידידותיות כלפי ישראל באיחוד וערער את ההתנגדות שלהן על הטלת הסנקציות.
כעת, לאחר חילופי השלטון בהונגריה והסרת הווטו האוטומטי מצד הממשלה ההונגרית החדשה, צ'כיה נותרה המדינה היחידה שהביעה התנגדות להטיל סנקציות נגד שרים ישראלים בעקביות, כעת מופעל עליה לחץ רב להתיישר עם רוב מדינות האיחוד אשר תומכות במהלך.
נכון לעכשיו, התנגדותה של צ'כיה צפויה לדחות את העימות על הטלת הסנקציות לישיבה שתתקיים ב 18-19 ליוני ובישראל מקווים שהלחץ לא ישנה את החלטתה של צ'כיה וכי הנושא לא יעלה כלל לסדר היום של ישיבת מנהיגי האיחוד בהמשך החודש.
"המועצה האירופית מגנה את ההתעללות בעצורים בעקבות יירוט משט ה"סומד" העולמי במים בינלאומיים", נכתב בטיוטת המסמך שעוד עשוי להשתנות עד לדיון בהמשך החודש, "היא מזמינה את המועצה לקדם את העבודה על צעדים מגבילים נגד שרים קיצוניים המסיתים ומקדמים הפרות זכויות אדם כאלה".
גורם דיפלומטי ישראלי הזהיר בעבר כי הטלת סנקציות על שר ישראלי יהוו תקדים דיפלומטי מסוכן עבור מדינת ישראל: "יש ישראלים שחושבים שזה טוב שיוטלו סנקציות על שרים ישראלים כמו על השר בן גביר והשר סמוטריץ. אני לא בא להגן על בן גביר ועל ההתנהגות שלו, היא מזיקה באופן ברור ומהותי לאינטרסים של מדינת ישראל. אבל מרגע שיטילו עליו סנקציות, הדרך להטלת סנקציות על שרים ישראלים אחרים תהפוך לקצרה. היום זה בן גביר, מחר זה שר ישראלי אחר שהמדינות יחליטו להגדיר כקיצוני".
מעבר לדיון על הסנקציות כלפי השרים הישראלים, צפויות מספר מדינות באיחוד לנסות שוב להעלות סנקציות נוספות כלפי ישראל, כאשר מספר מדינות לא זנחו את הכוונה לפגוע בסחר עם יו"ש ובהסכם האסוציאציה. התקווה בציר המתנגד לישראל היא שמדינות כמו איטליה יחליטו "לעבור צד" ולתמוך בסנקציות נגד ישראל אשר דורשות רוב יחסי של 15 מדינות המייצגות שני שלישים ממדינות האיחוד, ואשר לא נדרשת בהן הסכמה של כל 27 המדינות.
בטיוטת הדיון למחר אף נרמז כי "המועצה האירופית מדגישה את ההשלכות המשפטיות והתדמיתיות על עסקים המשתתפים בבניית התנחלויות, לרבות הסיכון להפרות חמורות של המשפט הבינלאומי".
האיחוד גם צפוי לגנות את האפשרות שישראל תשלוט על 70% משטח רצועת עזה ולגנות את "האלימות המתמשכת והגוברת של המתנחלים כלפי אזרחים פלסטינים". בטיוטה לקראת הדיון שיתקיים באמצע החודש הוסיפו: "המועצה מברכת על אימוץ אמצעים מגבילים כנגד מתנחלים קיצוניים וגופים וארגונים התומכים באלימות מתנחלים כלפי אזרחים פלסטינים. כמו כן המועצה מברכת על אימוץ האמצעים המגבילים הנוספים נגד חמאס".