יחסי הונגריה-ישראל ישרדו הפסד של אורבן - אבל זה לא יהיה אותו דבר

הבחירות הכלליות בהונגריה, שיתקיימו ביום ראשון, מעוררות עניין חסר תקדים הגולש הרחק מעבר לגבולותיה של המדינה הצנועה במרכז אירופה. השאלה המרכזית היא האם תגענה לקיצן 20 שנות שלטונם של ויקטור אורבן ומפלגת ״פידס״, 16 האחרונות מתוכן ברציפות.

לראשונה ניצב אורבן בפני אתגר של ממש. השנים הרבות שבהן שלט ביד רמה, החשיפה המתמדת לממדי השחיתות בממשלה ובסביבתה, וההרעה במצב הכלכלי - כל אלה הם סיבות כבדות משקל לשינוי כשלעצמן. אך ייתכן שמה שיכריע את הכף הוא זהות יריבו הפעם: פטר מגיאר, העומד בראש מפלגת ״טיסה״. מגיאר, בעלה לשעבר של שרת המשפטים יודית וארגה ואיש מפלגת השלטון לשעבר, נושל מתפקידיו עם הדחתה. במה שנראה בתחילה כאקט של נקמה אישית, הפך הקמפיין שלו להחלפת השלטון לתנועה של ממש.

מי שחשב שמדובר בקוריוז התאכזב. ״טיסה״, זמן קצר לאחר הקמתה, זכתה ב-6 מושבים מתוך 21 המוקצים להונגריה בבחירות לפרלמנט האירופי לפני שנתיים, ומחקה למעשה את מפלגות המרכז-שמאל. הבחירות הקרובות הן אפוא לא בין שמאל לימין אלא בין ימין לימין - ״פידס״ מול מה שמגיאר מגדיר ״פידס בלי אורבן ובלי שחיתות״.

מרבית הסקרים מעניקים ל״טיסה״ יתרון של כ-10%, אך ניצחון אינו מובטח: שיטת הבחירות ההונגרית, המשלבת בחירות ישירות ויחסיות, נוטה היסטורית לטובת המפלגה השלטת. המפלגה היחידה הנוספת הצפויה לחצות את אחוז החסימה היא ״מי האזאנק״ (מולדתי), מפלגת ימין קיצוני בעלת אופי אנטישמי.

מעבר לגבולות הונגריה, העניין בתוצאות הבחירות הוא אדיר - ובראש כולם האיחוד האירופי. אורבן ביסס את עצמו כמנהיג בינלאומי פעיל שרואה בריבונות הלאומית ערך עליון על פני הסמכות האירופית, ורואה בכך לגיטימציה לפעול כנגד עמדת הרוב בסוגיות מהותיות - ההגירה, המזרח התיכון, ערכי המשפחה, אוקראינה והיחסים עם רוסיה. עבור בריסל, זוהי מדיניות מתריסה שקשה לסבול.

מעבר לכך, האיחוד מודאג עמוקות מרמת השחיתות בהונגריה, ומפקפק ביכולתם של מנגנוני הפיקוח המקומיים למנוע שימוש לרעה בכספי האיחוד. מסיבה זו מעכבת בריסל מזה שנים כספים המיועדים להונגריה בהיקף של עשרות מיליארדי יורו.

אורבן מנצל היטב את הדרישה לקונצנזוס בסוגיות מדיניות החוץ והביטחון של האיחוד, ובכך ״כופה״ למעשה את עמדת הונגריה על כלל החברות. הנושא התכוף ביותר שבו עשתה הונגריה שימוש בווטו הוא דווקא ישראל - לצד אוקראינה, היחסים עם רוסיה והסנקציות נגדה.

היחסים עם רוסיה הם נושא רגיש במיוחד מאז הפלישה לאוקראינה, ובפרט בקרב שכנותיה - פולין והמדינות הבלטיות. אורבן, נתפס כנציגה של רוסיה באיחוד, ושוב ושוב בבריסל נאלצים להתמודד עם כך במסגרת המאמצים לתמוך באוקראינה.

חזית נוספת, היא בפרלמנט האירופי: כשאורבן הבין שבגוש השמרני מראים לו את הדרך החוצה, הקים יחד עם מפלגות ימין נוספות ביבשת גוש חדש בשם "הפטריוטים" שהפך לשלישי בגודלו בבית.

מכאן הרצון העמוק באיחוד לראות בניצחון ״טיסה״ ובהפיכת הונגריה, לאחר שני עשורים, לחלק מהקונצנזוס האירופי. אלא שכאן מן הראוי להזכיר את הגדרתו העצמית של מגיאר: ״פידס בלי אורבן ובלי שחיתות״. בנושאי ליבה כמו הגירה, ערכי משפחה ואוקראינה, עמדותיו של מגיאר השמרן קרובות מאוד לאלו של יריבו - דבר שאירופה עלולה לגלות רק לאחר הבחירות.

עניין רב בתוצאות יש גם בוושינגטון. אורבן וממשלתו הם תומכים מושבעים של טראמפ, שגמל להם בגיוס פומבי למערכת הבחירות. בתחילת השבוע אף הגיע סגן הנשיא ג׳יי די ואנס לבודפשט להפגנת תמיכה נוספת.

יחסיה של ישראל עם הונגריה נמצאים זה שנים בירח דבש מתמשך. הידידות האישית בין ראשי הממשלה, יחסי המסחר והאקדמיה, מצב הקהילה היהודית, המדיניות נגד אנטישמיות והיקפי התיירות הישראלית - כל אלה מבססים יחסים חמים במיוחד. אך מעל כולם בולטת העמידה האיתנה של בודפשט לצד ישראל בפורומים הבינלאומיים - באיחוד האירופי, באו״ם ובבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג.

בלא הפרזה, הונגריה היא כיום המשענת המדינית החזקה ביותר של ישראל בזירה הבינלאומית - שנייה רק לארה״ב, גם אם אין להשוות בין משקלן של שתי המדינות.

קשה להתנבא מה ישתנה בהיבט הישראלי אם מגיאר ינצח. ניתן להעריך שהאינטימיות האישית בין ראשי הממשלה תחסר, וכי יחסים חמים יותר עם בריסל עשויים לעיתים למתן את עוצמת התמיכה ההונגרית בישראל. אך סביר שהונגריה תמשיך להיות אחת מידידותינו הטובות באירופה - גם תחת מנהיגות אחרת.

הכותב ששימש כשגריר ישראל בהונגריה, וכן כשגריר בגרמניה, באיחוד האירופי ובנאט״ו, ובקטאר