לחץ מדיני ויוזמות אזרחיות: האם יחסי ישראל-אירופה מתקרבים לנקודת שבירה?

משב רוח שלילי מתחיל לתפוס תאוצה פעם נוספת בימים האחרונים, והרעיון של ציר מדינות עוין לפעול נגד ישראל דרך מוסדות האיחוד האירופי חוזר בהדרגה לשולחן. ראש ממשלת ספרד, שמוביל את הקו האנטי-ישראלי לא פעם גם משיקולים פוליטיים פנימיים, קרא לבטל את הסכם האסוציאציה בין ישראל לאיחוד האירופי, והודיע כי יעלה את הנושא לדיון כבר במפגש שרי החוץ של 27 המדינות ובהמשך גם במפגש מנהיגים בבריסל.

הסכם האסוציאציה, שנחתם בשנת 1995, נועד להקל על הסחר, ליצור מסגרת לדיאלוג פוליטי ולקדם שיתופי פעולה מדעיים, טכנולוגיים ותרבותיים. מדובר בהסכם אסטרטגי רחב היקף, שמעניק לישראל יתרונות כלכליים משמעותיים וגישה נוחה לשוק האירופי. האיחוד האירופי הוא שותף הסחר המרכזי של ישראל, והקלות המכס הפכו את הקשר הכלכלי לצינור קריטי עבור הכלכלה הישראלית.

המתנגדים לישראל באיחוד מזהים הזדמנות. ספרד, אירלנד וסלובניה, לצד בלגיה, צרפת והולנד - מדינות שחלקן נחשבו בעבר נייטרליות - צפויות ללחוץ על צעדים נגד ישראל, במיוחד אם תתרחש הסלמה נוספת במזרח התיכון. סוגיות כמו "אלימות מתיישבים" ועונש מוות למחבלים העניקו להן בסיס להחרפת הלחץ, ואף עוררו אי-נוחות במדינות תומכות כמו גרמניה, אוסטריה ואיטליה.

מה השתנה באירופה?

ההסלמה בלבנון והמצב השברירי בעזה האיצו את המגמה, אם כי הפסקת האש בלבנון הביאה להקלה מסוימת ביחסים עם אירופה. במקביל, שינוי פוליטי בהונגריה הביא לכך שישראל איבדה בעלת ברית מרכזית, שנהגה להטיל וטו על החלטות נגדה באיחוד.

בכך איבדה ישראל נכס משמעותי שסייע לבלום החלטות שדרשו הסכמה של כל 27 המדינות. כעת, הנטייה של ראש הממשלה החדש פיטר מדיאר להתקרב מחדש לאיחוד האירופי צפויה להביא לסיום הווטו האוטומטי שממנו נהנתה ישראל עד כה.

בשלב הראשון, צעדים אפשריים צפויים להתמקד בסנקציות נגד גופים ביהודה ושומרון ו"מתנחלים אלימים". עד כה, הונגריה בלמה מהלכים כאלה בטענה כי ללא סנקציות על ראשי חמאס לא תאשר צעדים נגד מתיישבים, אך כעת המצב משתנה.

לצד זאת, גוש מדינות שיכול לבלום החלטות רחבות יותר עדיין קיים. מדובר במדינות כמו גרמניה ואיטליה, שעמדו בלחצים משמעותיים אך לא פנו נגד ישראל. גם כיום, הן אינן צפויות לאפשר צעדים דרסטיים כמו השעיית הסכם האסוציאציה.

שילוב של צעדים ישראליים נגד אלימות קיצונית ביהודה ושומרון, יחד עם הפסקות אש בזירות השונות, עשוי לסייע בשימור התמיכה ולמנוע צעדים חריפים. עם זאת, מרווח הטעות של ישראל מצטמצם, ויש מדינות באיחוד שממתינות להזדמנות לפעול נגדה מטעמים פוליטיים או גיאו-פוליטיים.

לחץ ציבורי מצטרף ללחץ המדיני

לצד הלחץ המדיני, מתגבר גם לחץ ציבורי באירופה. עצומה של יוזמת האזרחים האירופית הקוראת להשעיית הסכם האסוציאציה חצתה את רף מיליון החתימות, ואף הגיעה ליותר מ-1.1 מיליון תומכים.

מרגע שהחתימות יאושרו, הנציבות האירופית מחויבת לקיים דיון בנושא ולבחון את הטענות להפרות זכויות אדם. אמנם לא מדובר בהליך מחייב, אך הוא מייצר לחץ פוליטי נוסף על מוסדות האיחוד.

נתוני האיחוד מדגישים את ההשלכות האפשריות: כ-34% מהיבוא לישראל מגיע מאירופה, וכ-28.8% מהיצוא הישראלי מופנה לשם. בשנת 2024 הגיע היקף הסחר הכולל ל-42.6 מיליארד יורו.

היוזמות המדיניות והאזרחיות אינן צפויות להביא לצעדים מיידיים, אך באיחוד האירופי תהליכים מתפתחים לאורך זמן. הציר העוין לישראל מניח כעת תשתית לפעולה עתידית, במטרה לנצל חלון הזדמנויות במקרה של הסלמה או צעדים שנויים במחלוקת.

בעבר, מהלכים דומים כמעט הבשילו לכדי פגיעה משמעותית בישראל, אך נבלמו בעקבות פעילות דיפלומטית מאומצת. גם כעת, בירושלים מעריכים כי ניתן יהיה לבלום צעדים חריפים - אך ברור כי הלחץ הולך ומתגבר, וכי ייתכן שישראל תידרש למהלכים דיפלומטיים נוספים כדי למנוע פגיעה כלכלית ומדינית.