הדו"ח הקשה, ההצלחה הדיפלומטית - והסיבוב הבא | יחסי ישראל- אירופה, תמונת מצב

כפי שפורסם לראשונה ב״ישראל היום״, הדו״ח המיוחד שנכתב על ידי האיחוד האירופי והוגש לשרי החוץ של מדינות האיחוד קובע כי יש אינדיקציות שישראל הפרה את מחויבותה לשמירה על זכויות אדם בעזה וביהודה ושומרון. למרות זאת, ישראל הצליחה לפי שעה לחסום את הניסיון להטיל עליה סנקציות בעקבות הדו״ח בכינוס שרי החוץ שנערך אתמול (שני) בבריסל.

״על סמך ההערכות שבוצעו על ידי גופים עצמאיים, ישנן אינדיקציות לכך שישראל הפרה את חובתה בזכויות אדם לפי סעיף 2 להסכם השותפות בין האיחוד האירופי לישראל״, נכתב בדו״ח שנכתב על ידי שירות החוץ של האיחוד האירופי והוגש לנציבת החוץ קאיה קאלאס.

בישראל נרשמה שביעות רצון לאחר שהלחץ המדיני של שר החוץ גדעון סער ושגריר ישראל באיחוד האירופי חיים רגב נשא פרי ובלם את היוזמה שהובלה על ידי ספרד. ״הספרדים רצו להטיל סנקציות מיידיות ולהשעות את הסכם האסוציאציה, אבל השיחות של שר החוץ עם שרי החוץ האירופיים וגורמים באיחוד האירופי גרמו לכך שנרשמה תמיכה משמעותית בישראל ומפלה קשה לספרדים״, אמר גורם מדיני.

המדינות שתמכו בישראל היו בין היתר גרמניה, איטליה, אוסטריה, הונגריה, צ׳כיה, קרואטיה, ליטא, רומניה, יוון וקפריסין, כאשר המדינות הבולטות המתנגדות היו ספרד, אירלנד וסלובניה. ״הסברנו שלא הגיוני לפנות נגד ישראל בזמן שהיא נלחמת באיראן ובעצם לתמוך בחמאס שהוא שלוחה של איראן, והמסר הועבר ואכן מספר שרי חוץ דיברו על כך שזה לא הזמן לפנות נגד ישראל. הדו״ח הזה מעוות, מסתמך על נתונים שחמאס העביר, הוא דו״ח מגמתי, ואנחנו שמחים שבסופו של דבר היה קשב לטענות הישראליות״, אמרו בירושלים.

הדו״ח הביקורתי מבוסס על שורת דיווחים של ארגוני או״ם, ארגוני זכויות אדם ובית הדין בהאג. הדו״ח גם מציין לרעה תקיפה של עיתונאים, מוסדות רפואיים והעברת אוכלוסייה אזרחית ממקום למקום שהתבצעה באופן תכוף. בנוסף, בדו״ח מתוארות הפרות של זכויות אדם כלפי פלשתינים ביהודה ושומרון.

קאלאס אמרה כי ״זה היה מפגש רגיש. כל שרי החוץ של המדינות החברות באיחוד הסכימו שצריך להעביר יותר סיוע הומניטרי כך שהוא יגיע לאזרחים הנמצאים בשטח בעזה. אנחנו נמצאים בקשר עם ישראל כדי לראות איך אפשר לשנות את המצב״. היא הוסיפה כי ״אנחנו לא רוצים להעניש את ישראל אלא לזרז את שיפור המצב בעזה. תוצאות הדו״ח מראות כי יש לשנות את המצב הנוכחי ולהכניס סיוע הומניטרי, זה תחילת התהליך, לא הסוף״.

הדו״ח מציב איום ברור על ישראל כאשר כבר עתה ישנו לחץ מצד תשע מדינות ובהובלת בלגיה להחרים סחורות המגיעות מעבר לקו הירוק. במענה לשאלת הסנקציות האפשריות נגד ישראל, ציינה קאלאס כי ״החרמת סחורות המגיעות מאזורים של מתנחלים אלימים״ יכולה להיכלל במסגרת הצעדים שהאיחוד האירופי ינסה לנקוט נגד ישראל.

עוד הוסיפה כי ״אם המצב לא ישתפר בחודש הקרוב אז נדבר על צעדים אפשריים נוספים במפגש הבא של המועצה האירופית״. המפגש צפוי להתקיים באמצע יולי.

ואכן, בישראל קיים החשש שהדו״ח יהווה אבן דרך לקביעה כי ישראל הפרה זכויות אדם ולא עמדה בהסכמי הבסיס שלה עם האיחוד האירופי, דבר אשר עשוי להוביל לפגיעה בהסכם המאגד את כל ההתקשרויות בין האיחוד האירופי לבין ישראל, הסכם הידוע בשם ״הסכם האסוציאציה״. בישראל פתחו בקמפיין נגדי בטענה כי הדו״ח מבוסס על דיווחים של גורמים ״עוינים״ והגדירו אותו כ״חד צדדי״. משרד החוץ כינה את הדו״ח ״כשל מוסרי ומתודולוגי מוחלט״, והוסיפו בתגובה רשמית כי הוא ״משקף תהליך חסר תקדים המכוון כלפי מדינה דמוקרטית בעיצומה של מלחמה״.

הגוש האנטי-ישראלי באיחוד מורכב מאירלנד, ספרד, סלובניה, לוקסמבורג ולאחרונה גם מצרפת והולנד שגם הובילה את ההליך הנוכחי. החשש בישראל היה מניסיון לבטל חלקים מההסכם שאי אפשר להפריז בחשיבותו באמצעות מנגנון ״רוב יחסי״ במקום בשיטת הקונצנזוס. הדבר עשוי היה לאפשר לייצר לחץ לסיום המלחמה בעזה באמצעות איום על הקשרים המסחריים, המחקריים, החינוכיים והביטחוניים עם האיחוד. בספרד כבר קראו שוב לאמברגו נשק על ישראל ולהפעלת לחץ ליישום פתרון שתי המדינות לשני עמים.

אלא שמנגנון הרוב היחסי כולו נתון במחלוקת משפטית. ביטול הסכם האסוציאציה אינו ריאלי, שכן הוא דורש קונצנזוס של 27 מדינות האיחוד. אותו ״רוב יחסי״ דורש תמיכה של 17 מתוך 27 מדינות האיחוד המייצגות לפחות 65% מאזרחי האיחוד האירופי. בישראל מקווים להצליח לשכנע כי הפעלת ה״רוב היחסי״ אינה הוגנת ומיועדת ספציפית לישראל.

גורם באיחוד האירופי אמר כי ״ברור שלא נוכל לגייס קונצנזוס של כל 27 המדינות לתמוך בהטלת סנקציות על ישראל, ולכן נבדקת האפשרות של גיוס רוב יחסי כדי לייצר סנקציות במידה וישראל לא תסיים את המלחמה בעזה ולא תעביר סיוע הומניטרי״.

גורם אחר לעומת זאת ציין כי ״אנו מצפים שחלק מהמדינות החברות יאמרו, בהתחשב במה שקורה באיראן, שאולי כדאי שנלך צעד אחורה בנוגע לסקירת סעיף 2״. הוא הוסיף כי ״יש מדינות שינסו לערבב את הסוגיות של איראן ועזה והאינטרס שלנו הוא להפריד ביניהן״. למרות הגעה למסקנה שיש הפרות זכויות אדם, אותו גורם ציין שלא צריך ״לקפוץ למסקנות מהירות וצריך לשמור על הדיאלוג עם ישראל״.