"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בעקבות הגינויים? הפעיל המוסלמי לא שרף ספרי קודש מול שגרירות ישראל בשטוקהולם

האיש חזר בו מכוונתו ואמר: "מוסלמים לא שורפים" • שגריר ישראל בשטוקהולם: סכנת ספרי הקודש לא חלפה, יש למצוא דרכים למנוע מעשים כאלה בעתיד" • גורם משפטי בשבדיה: אי אפשר היה למנוע את המעשה מבחינה חוקית, שריפת הספרים הקדושים היא מחאה נגד הדת ולא נגד היהודים

,עודכן
0השמעה
הפעיל המוסלמי מול השגרירות בשטוקהולם. צילום: רויטרס

פניית פרסה בשבדיה: הפעיל המוסלמי שהבטיח להצית היום (שבת) ספר תנ"ך וספר הברית החדשה מול שגרירות ישראל בשטוקהולם, שבדיה - חזר בו. לפי דיווחים משבדיה הוא הפגין במקום אך לא שרף ספרי קודש, ואמר: "מוסלמים לא שורפים".

רון טננבאום, תושב שבדיה, מסביר על ההיתר לשרוף ספרי קודש במדינה

הצעיר בן ה-30 הגיע לקרבת השגרירות הישראלית, שם תכנן לבצע את שריפת הספרים הקדושים, אך הצהיר: "אני מוסלמי, אנחנו לא שורפים".

לא ברור אם החלטתו להימנע משריפת הספרים הקדושים נבעה מלחצים כבדים במישורים שונים שהופעלו ביממה האחרונה למנוע את האירוע. ברשתות החברתיות הופצו בשעות האחרונות מסרי גינוי מצדם של מוסלמים לכוונה לשרוף את הספרים הקדושים ליהדות ולנצרות.

הפגנה אנטי ישראלית בשבדיה (ארכיון),צילום: רויטרס

שגריר ישראל בשבדיה, זיו נבו-קולמן, הביע הקלה לנוכח אי שריפתם של בפרי התנ"ך והברית החדשה מחוץ לשגרירות ישראל בשטוקהולם. בציוץ שהעלה כשעתיים לאחר שהצעיר חזר בו, כתב השגריר: "אני מודה לכל מי שבשבדיה, בישראל ובעולם - בכלל זה מנהיגים מוסלמים ונוצרים - פרסמו מסרי תמיכה וסולידריות. סכנת חילול כתבי קודש לא חלפה. חייבים למצוא דרך למנוע מעשים כאלו בעתיד".

Relieved that the burning of a Torah book did not take place today. I thank everyone in Sweden, Israel and around the world, including Muslim and Christian leaders for their messages of support and solidarity.
The danger of desecrating holy books has not yet passed. A way must be…pic.twitter.com/2JrIBNVCIN

— Ziv Nevo Kulman 🇮🇱 (@zivnk)July 15, 2023

יצוין כי השגרירות סגורה בגלל השבת. שריפת התנ"ך והברית החדשה הייתה אמורה להתבצע על אי תנועה מול השגרירות, באופן שלא יפריע לתנועה וכך גם אי אפשר יהיה למשטרה למנוע אותו.

בשעות שקדמו לאקט המתוכנן התפרסמו ברשתות חברתיות, בעיקר בטוויטר, גינויים של מוסלמים לשריפת התנ"ך והברית החדשה, ועמדה זו נקשרת לגינוי התקיף של שריפת הקוראן.

גורם פוליטי-משפטי שבדי, שביקש להתבטא בעילום שם הסביר כי "אין כל אפשרות למנוע את שריפת התנ״ך והברית החדשה מול שגרירות ישראל".

לדבריו, החוק השבדי מגביל את חופש הביטוי רק במקרים של הוצאת דיבה ופגיעה במוניטין של אינדיבידואלים או הסתה נגד קבוצות שלמות. עם זאת, החוק אינו מגביל פגיעה ברגשות דתיים באמצעות פגיעה בסמלים דתיים או ברגשות לאומיים באמצעות פגיעה בסמלים לאומיים.

"שריפת הספרים הקדושים היא מחאה נגד הדת ולא נגד היהודים. אם יתלוו לאירוע הזה הצהרות אנטישמיות, אזי ניתן יהיה להעמיד את העומד מאחורי שריפת הספרים לדין, מדגיש הגורם. לדבריו, גם מועד שריפת התורה, שבת, וגם מיקום האירוע, מול שגרירות ישראל - אינם יכולים לשמש את מערכת המשפט או את המשטרה כדי למנוע את קיום שריפת הספרים הקדושים ליהדות ולנצרות או לחייב את קיום האירוע במקום ובמועד אחרים.

מוחים בצנעא - תימן, נגד שריפת הקוראן בשוודיה,צילום: אי.פי.אי

"שריפת הקוראן לפני שבועיים מול המסגד הגדול ביותר בשטוקהולם התבצעה בעיד אל-אדחא, מהחגים החשובים ביותר באסלאם, ולא ניתן היה למנוע זאת", מדגיש הגורם בשיחה עם "ישראל היום", "העילה היחידה שיכולה להביא בית משפט להחליט נגד קיום אירוע כזה היא הקשר של אלימות. גם בשריפת הקוראן וגם בשריפת התנ"ך המתוכננת אין ראיות לכוונה לבצע מעשים אלימים. שריפת ספר בשבדיה נתפסת כדבר מיותר, אך חסר חשיבות. וזה נוגע לכל ספר שהוא, לא בהכרח ספר בעל חשיבות דתית".

הגורם מדגיש, כי במראהו של הסורי ששרף לפני שבועיים את ספר הקוראן בשטוקהולם, נראה באופן כמעט ודאי שמדובר היה במהלך מחושב שנועד להבטיח לו קבלת מעמד של פליט בשבדיה. לדבריו, כל המאמצים להעמיד לדין בשבדיה אנשים שבעבר שרפו ספרי קוראן לא צלחו בגלל עמדת החוק בעניין, ולכן כל עוד לא תהפוך שריפת התנ"ך לאירוע אנטישמי או אלים באופן יזום, אין חוקית כל אמצעי לאסור את הדבר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר