הכרתי אישית, עשרות שנים, את יצחק (איזי) כהן ז"ל, מוותיקי ובוני אל על, ואת אשתו ברברה, שעבדה גם היא בחברה. איזי ניהל את אל על בפריז, הוא עבד בחברה עשרות שנים ושימש סמנכ"ל ונציג החברה במערב אירופה ובדרום אמריקה. הוא תמיד עשה הכל בחיוך, עם שירות ואדיבות אין קץ. הוא היה עבורי "מר שירות", "מר מכירות", איש עבודה משכמו ומעלה. בעיקר הוא היה עבורי "מר בן אדם". לצד זה ניהל חיי משפחה וחברה שוקקים, והיה ספורטיבי, אוהב חיים, כיף של אדם.
סבא וסבתא עושים דרכם מישראל לאיטליה לבקר את הילדים והנכדים, אחרי שלא התראו זמן רב. משפחה שמחה עולה יחד חבוקה על רכבל באיטליה, הנוף עוצר נשימה, החוויה מטריפה, הילדים שמחים, הנכדים צוהלים, הם אפילו מצטלמים. בתוך דקות המשפחה נספית וילד קטן בן 5, איתן, נותר מיותם. רגעיו האחרונים עם משפחתו יהיו זיכרונותיו היחידים איתם, ומעתה הוא יצטרך, בעזרת המשפחה שעוד נותרה, לבנות את חייו מההריסות ולהיבנות מחדש לתוך עולם חדש, בלעדיהם.
משפחה מדהימה חוזרת כעת בארונות לקבורה בארץ הקודש. אנשים טובים הלכו לעולמם בטרם עת בשל מחדל מיותר, מותירים אחריהם לבבות שבורים, מורשת מפוארת, ערכים, ציונות ורק טוב שעשו לסביבתם.
איזי אהב את אל על אהבת נפש. היא היתה חלק בלתי נפרד מחייו. הוא השקיע בחברה את כל מרצו והחברה גמלה לו בהתאם - בשפע של כבוד והערכה. איזי אהב את העובדים והשקיע בהם מהתלהבותו ומערכיו, והם בהתאם החזירו לו אהבה. איזי היה מאותם אנשים שידעו להוקיר את ההון האנושי בחברה, והוא נחרט בלבנו לנצח.
עצוב לי שדווקא הוא, שבדק כל טיסה, שדאג לנוסעים, שהכיר אותם בשמותיהם, ששם את הבטיחות כנר לרגליו, נספה בתאונה אומללה שנולדה מתוך שרשרת מחדלים. אני בטוח שכל עובדי אל על לדורותיהם מרכינים ראש לזכרם של יצחק וברברה כהן. ליבי נשבר. יהי זכרו ברוך.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו