"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
קץ הניטרליות: הצטרפות פינלנד ושוודיה לנאט"ו תחזק את תחושת המצור המערבי
פוטין קיווה להפוך את אוקראינה למדינה ניטרלית דוגמת המדינות הסקנדינביות • התוצאה שהתקבלה - שטוקהולם והלסינקי הודיעו על רצונן להצטרף לברית ובכך לחזק אותה • השאלה היא האם המהלך יהיה עוד שלב בדרך להתמוטטות הממשל במוסקבה, או יביא להרחבת החזית והסלמתה
נשיא פינלנד סאולי ניניסטה וראשת הממשלה הפינית סאנה מארין מכריזים על רצונם להצטרף לנאט"ו | צילום: איי.אף.פי.
פרשנות

קץ הניטרליות: הצטרפות פינלנד ושוודיה לנאט"ו תחזק את תחושת המצור המערבי

פוטין קיווה להפוך את אוקראינה למדינה ניטרלית דוגמת המדינות הסקנדינביות • התוצאה שהתקבלה - שטוקהולם והלסינקי הודיעו על רצונן להצטרף לברית ובכך לחזק אותה • השאלה היא האם המהלך יהיה עוד שלב בדרך להתמוטטות הממשל במוסקבה, או יביא להרחבת החזית והסלמתה

אלדד בק
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

מהלומה רצינית נוספת לנשיא רוסיה:פוטין קיווה להפוך את אוקראינה למדינה נייטרלית דוגמת פינלנד ושוודיה - חברות באיחוד האירופי שנמנעו עד כה מלהצטרף לשורות נאט״ו. אך הפלישה הרוסית לאוקראינה והמלחמה האכזרית המתנהלת על אדמתה מזה כשלושה חודשים, גרמו להליך הפוך והאיצו את ההתקרבות בין שתי המדינות הסקנדינביות הנייטרליות לנאט״ו. כעת, כתוצאה מהמתרחש באוקראינה, עומדות פילנד ושוודיה לנטוש את עמדתן הנייטרלית ארוכת השנים ולהצטרף באופן רשמי לברית.

נשיא פינלנד, סאולי נייניסטו, וראשת הממשלה הפינית, סאנה מארין, הכריזו הבוקר (חמישי) יחדיו - ימים ספורים לפני שהפרלמנט הפיני יידרש להכרעה בעניין האסטרטגי החשוב הזה, על תמיכתם בהצטרפותה של פינלנד לנאט״ו ״ללא דיחוי״. ״הגיע הזמן שהפרלמנט והחברה יגבשו את עמדתם בנושא ההצטרפות לברית, רצינו לתת לדיון את המרחב שנדרש לו. כעת, שכרגע קבלת ההחלטה קרב, אנחנו מכריזים על עמדתנו לידיעת סיעות הפרלמנט והמפלגות: חברות בנאט״ו תחזק את ביטחונה של פינלנד. כחברה בנאט״ו פינלנד תחזק את ברית ההגנה כולה. פינלנד חייבת להגיש בקשת להצטרפות לנאט״ו ללא דיחוי״.

ההמלצה היא בעצם הנחיה לפרלמנט לפעול באופן מיידי ולא לעכב את מה שנראה היום כבלתי נמנע, לאחר שבקרב האוכלוסייה הפינית התמיכה בהצטרפות לנאט״ו זינקה מכ-20% ל-76%. לאחר שפינלנד תצטרף לברית, יהיה הגבול בין שתי המדינות הארוך ביותר מבין כלל חברות נאט"ו שגובלות ברוסיה – דבר שיהפוך את פינלנד למדינת החזית הראשית של נאט"ו מול מוסקבה.

ולדימיר פוטין // צילום: AP, צילום: אי.פי

היסטוריה מדממת

הגבול בין שתי המדינות ידוע בהיסטוריית הדמים שלו: ב-1939 פלשה בריה״מ לשטחה של פינלנד, לאחר שזו סירבה להעביר לה שטחים. בין שתי המדינות נפתחה מלחמה ארוכה, שגרמה לפינלנד לפנות לגרמניה הנאצית ולהפוך לבעלת ברית של ברלין. הפינים אמנם גילו יכולות לחימה והקרבה מרשימות, אך כניעתה של גרמניה הנאצית הפכה את פינלנד לכמעט מדינת חסות רוסית, מה שהוליד את הניטרליות הפינית. ניטרליות זו אמנם נשחקה בעקביות מאז התפרקותה של בריה״מ, אך כעת נראה שהיא נקברת סופית.

מהלך ההצטרפות הפיני-שוודי המתואם יחזק את תחושת המצור המערבי, שהייתה מלכתחילה הסיבה לפרוץ מלחמת אוקראינה בפברואר האחרון. תהליך ההצטרפות אמנם ייקח כשנה ומחייב את אישור בתי הפרלמנט של כל החברות בברית נאט״ו, אך כבר כעת העניקו גם צמרת נאט״ו וגם בריטניה - שהיא מעצמה גרעינית - ערבויות ביטחוניות לשתי המדינות הצפוניות, במידה שהן יותקפו ע״י רוסיה.

המשבר החדש שמפחיד את אירופה, צילום: ללא

פוטין מצדו התריע שמהלך ההצטרפות של פילנד ושוודיה לנאט״ו יגרור ״תוצאות״, אך לנוכח הביצועים הבינוניים עד חלשים של צבא רוסיה באוקראינה, ספק אם בידי פוטין יכולות קונבנציונליות לממש את איומו. יחד עם זאת, הגברת הלחץ מצד המערב על רוסיה רק מחזקת את ״סימפטום שמשון״ בקרמלין ואת גישת ״תמות נפשי עם פלישתים״. שאלת השאלות כרגע היא: האם המערב יצליח למוטט את שלטונו של פוטין, כפי שרוצה הממשל האמריקני, בטרם תחליט הצמרת הרוסית לנקוט מהלכים להרחבת חזית המלחמה ולהסלמתה באופן דרמטי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

אלדד בק

חיפאי גאה. כתב "ישראל היום" באירופה. בעבר כתב לענייני ערבים בגל"צ וב"חדשות" וגם עורך חדשות החוץ של "הארץ". אחד העיתונאים הישראלים הבודדים שדיווחו ממדינות אויב כאיראן, סוריה, לבנון, עיראק ועוד. למד ערבית ואסלאם בסורבון בפריז. היה כתב בצרפת, באוסטריה ובגרמניה של כלי תקשורת ישראלים שונים ("ידיעות אחרונות", "מעריב"). פרסם שלושה ספרים: "מעבר לגבול - מסעות לארצות אסורות", "גרמניה, אחרת", "הקנצלרית - מרקל, ישראל והיהודים".

Load more...