כשהבעיה האנטישמית מגיעה לפריים טיים, הגרמנים הופכים את היוצרות

גרמניה מתקשה מאוד לזהות אנטישמיות, במיוחד אם היא מגיעה מהצד השמאלי של המפה הפוליטית, ועוד יותר אם מדובר באנטישמיות מוסלמית. התקינות הפוליטית, הרווחת בקרב מגזרים רבים בחברה הגרמנית, רואה בשמאל חזית מאבק מוּלדת נגד הגזענות והאנטישמיות ובמוסלמים קורבנות אוטומטיים של גזענות המשויכת - באופן לא פחות אוטומטי, לימין. אי לכך, האפשרות ששמאלנים ומוסלמים יחטאו באנטישמיות כלל לא עולה על הדעת, ואם היא כן - אזי נעשים מאמצים כבירים להתעלם מהתופעה, להשתיק אותה או למצוא לה תירוצים והסברים.

אנטישמיות עטופה באנטי-ישראליות

ההסבר הנפוץ ביותר לאנטישמיות מקובלת הוא אנטי-ישראליות או אנטי-ציונות. אם אנשי שמאל או מוסלמים יכולים לעטוף את האנטישמיות שלהם במעטה אנטי-ישראלי הם יכולים להפוך בגרמניה לכוכבי תקשורת. עיניכם אינן מטעות אתכם: אנטי-ישראליות היא מצרך מבוקש ביותר בתקשורת הגרמנית, בעיקר בשידור הציבורי הגרמני. שכן, היא מאפשרת להפיץ ברבים דעות אנטישמיות, מבלי לחשוש - בדרך כלל, שמישהו יצטרך לשלם על כך מחיר כלשהו. ואם חלילה וחס תתעורר ביקורת מסוימת, מיד ניתן יהיה להתגונן בפניה בטענה שמדובר בביקורת לגיטימית על ישראל וכל קישור בין ביקורת זו לאנטישמיות הוא סתימת פיות מגונה של ״הלובי הציוני״ בגרמניה.

השבוע סיפק לנו דוגמא נוספת לאנטישמיות האנטי-ישראלית הרווחת בשידור הציבורי בגרמניה. אך, לפני פרטי הפרשה, כמה מילות הסבר על אופיו של השידור הציבורי הטלוויזיוני בגרמניה: זה מורכב משתי רשתות. הראשונה ARD, שנוסדה ב-1950, היא של תאגיד כל תחנות השידור האזוריות בגרמניה (בגרמניה יש 16 מדינות מחוז ושמונה תחנות טלוויזיה אזוריות) ושל ה-Deutsche Welle, שהיא תחנת טלוויזיה גרמנית שמקדמת את האינטרסים של גרמניה באמצעות שידורים ברחבי העולם. לתחנות השידור האזוריות יש לוחות שידור משלהן, אך הן משדרות מהדורות חדשות מרכזיות משותפות ותחנת האם משדרת תוכניות שמופקות ע״י התחנות האזוריות. הרשת השנייה היא ZDF, המפעילה מספר ערוצים משלה. שתי הרשתות ממומנות ע״י אגרה, שמשלמים האזרחים הגרמניים. הליכים משפטיים לביטול האגרה הזו נדחו שוב לאחרונה. בעבר חויבו בתשלום האגרה רק בעלי דירות, בהן היו מכשירי רדיו וטלוויזיה. מ-2013 מחויבת כל דירה בתשלום האגרה, בין אם יושביה צופים בשידורי הטלוויזיה הציבורית ומאזינים לשידורי הרדיו הציבורי ובין אם לאו.

אנטי-ישראליות היא מצרך מבוקש בתקשורת הגרמנית, שכן, היא מאפשרת להפיץ ברבים דעות אנטישמיות, מבלי לחשוש  שמישהו יצטרך לשלם על כך מחיר כלשהו

לפני שבוע הודיעה תחנת השידור הציבורית האזורית WDR, המשדרת במערב גרמניה כי החליטה למנות את אשת התקשורת הצעירה, נמי אלחסן, עיתונאית ורופאה ממוצא פלשתיני, כמנחה של תוכנית העוסקת בענייני מדע. שמה של אלחסן לא היה מוכר לציבור הגרמני, אך היא נחשבת לכוכבת עולה של השידור הציבורי הגרמני בעיקר הודות להיותה אחת ממייסדות ערוץ יו טיוב סאטירי, שנועד להיאבק בדעות קדומות של גרמנים נגד מוסלמים. הערוץ קודם ע״י השידור הציבורי הגרמני והחל בפעילותו עוד לפני ״משבר הפליטים״ של שנת 2015. אלחסן זכתה גם בפרסים שונים על פעילותה התקשורתית נגד הגזענות של הימין הקיצוני בגרמניה, ועל התעוזה שהפגינה בעת שסיקרה אירועים של ניאו-נאצים וראיינה אותם בעודה ראשה מכוסה בחג׳אב. אלחסן, שתהיה בת 28 בסוף החודש היא בת למשפחה ערבייה שעזבה ב-1948 את שכם ועברה תחילה ללבנון ומשם לגרמניה. היא "חזרה בתשובה" לאסלאם בשנותיה האחרונות בתיכון והפכה את סוגיית כיסוי הראש בפומבי לעניין של מאבק אישי-ציבורי. אגב, את ההשראה לחזרה לחיק האסלאם היא קיבלה במהלך ביקור ב"מסגד הכחול" בעיר המבורג, המשמש כנציגות הראשית של משטר האייתולות באיראן באירופה. בשל פעילותו הקיצונית נמצא מסגד זה תחת מעקב של רשויות הביטחון הגרמניות.

ניתן היה לראות במינויה של אלחסן כמנחה בתחנת WDR ניסיון לגוון את צוות המגישים ולתרום בכך לאינטגרציה של האוכלוסייה המוסלמית-ערבית בגרמניה. רק שמיד לאחר ההודעה על המינוי, חשף היומון ״בילד״ שזמן מה אחרי תהליך ההקצנה הדתי שעבר על אלחסן, היא השתתפה בהפגנת "יום אלקודס", שנערכה בברלין בקיץ 2014. "יום אלקודס", יוזמה אנטי-ישראלית של המשטר האיראני, מצוין מדי שנה, ביום ששי האחרון של חודש הרמדאן, בהפגנות המוניות נגד קיומה של מדינת ישראל. בגרמניה, בעיקר בקיץ 2014, בצל ״צוק איתן״, נרשמו בהפגנות אלו ובהפגנות אנטי-ישראליות אחרות תקריות אנטישמיות רבות, שהרשויות בגרמניה העלימו מהן עין. בשנתיים האחרונות, בשל אופיין האנטישמי הגובר, החלו ערים שונות ברחבי גרמניה - בכללן ברלין, לאסור את קיומן של הפגנות "יום אלקודס", בעקבות לחץ נמשך של ארגונים יהודיים. אך, בקיץ הלוהט של 2014 עוד ניתן היה לקיים את ההפגנה האנטישמית הזו בחוצות ברלין, ונמי אלחסן צולמה בה כשהיא עטויה בכאפיה "פלסטינית" ומסמנת באצבעותיה את אות הניצחון, וי.

תיבת פנדורה של העיתונאית הגרמנית-פלשתינית

החשיפה על השתתפותה של אלחסן בהפגנת "יום אלקודס" גרמה לפתיחת תיבת הפנדורה של העיתונאית הגרמניה-פלשתינית: אותר סרטון וידאו בו היא נראית משמיעה טענות בעלות גוון אנטישמי ברור נגד ישראל ומטיחה, בין היתר, בישראל שהיא "עורמת את הקורבנות (הפלשתינים) על מזבח מעשי הבושה שלה ומסתירה את מעשיה באמצעות סטטיסטיקות ומשחקי מונחים". בסרטון אחר שלה, שהופץ ע״י הסוכנות הפדראלית הגרמנית לחינוך פוליטי, מעניקה אלחסן עוגת החג׳אב פרשנות מקלה למונח ״גיהאד״. הפסיכולוג הישראלי-גרמני, אחמד מנסור, שפועל בגרמניה נגד הקיצוניות האסלאמיסטית בעיקר בקרב בני נוער, כותב כתגובה באתר של השבועון "די צייט": "נמי אלחסן אומרת בוידאו שהיא רואה באמירת אמת - לא נעימה ככל שתהיה, את הג׳יהאד האישי שלה. למה מתכוונת נמי אלחסן כשהיא אומרת אמת? עבורי, חלק מהאמת על דת היא הנכונות להביע עליה ביקורת. אני מדבר ברורות על הקשר הבעייתי של האסלאם הפוליטי לסוגיות שוויון הזכויות, מיניות וחופש דעה. ואני רוצה לדרוש ממוסלמים אחרים לשים קץ לאנטישמיות בקרבם". אלו הם דברים שלא נאמרו ע״י נמי אלחסן בסרטון שהופץ בשנת 2015 ע״י הסוכנות הפדראלית הגרמנית לחינוך פוליטי.

העיתונאית נמי אלחסן הטיחה בישראל שהיא "עורמת את הקורבנות (הפלשתינים) על מזבח מעשי הבושה שלה ומסתירה את מעשיה באמצעות סטטיסטיקות ומשחקי מונחים"

זמן קצר לאחר חשיפת בעייתיות עמדותיה של אלחסן, פרסמה הסוכנות שמציינת את העיתונאית הצעירה הודיה רשמית בה נאמר שההשתתפות בהפגנת "אלקודס" ו"בהפגנות אחרות" הייתה טעות. "אלחסן ניצבת באופן ברור נגד אנטישמיות ונגד שנאה", נאמר בהודעה. במקביל, חסמה אלחסן את הגישה חשבון הטוויטר שלה ויד נעלמה החלה להסיר מהרשת כל חומר שעלול היה להסגיר את עמדותיה. אך, היו כאלה שכבר הספיקו לתעד את אמירותיה האנטי-ישראליות. תחנת WDR לא מיהרה, מצדה, לוותר על הרכש החדש שלה. בהודעה מטעמה נאמר שלהאשמות נגד אלחסן יש משקל רב, אך גם "מניעת התפתחות מקצועית מעיתונאי צעירה היא בעלת משקל כבד". בבת אחת, הפכה אלחסן לקורבן. לא מעשיה הם שעמדו לדיון, אלא הקמפיין הביקורתי כלפיה. זו השיטה הנפוצה ביותר בגרמניה להתמודד עם האשמות באנטישמיות: היפוך יוצרים. החוטא הופך לקורבן של "רדיפה פוליטית ומחשבתית". רק לאחר שהסערה אינה גוועת אלא רק מתעצמת וגם נשיא הקהילה היהודית בגרמניה פרסם הודעה ביקורתית בעניין, החליטה תחנת הטלוויזיה להפסיק את שיתוף הפעולה עם אלחסן.

עיצוב דעת קהל עוינת כלפי ישראל

מדובר בהישג מוגבל במלחמת התשה בלתי נפסקת נגד השידור הציבורי הגרמני. סרטים, דיווחים, דיונים בעלי תוכן אנטי-ישראלי אנטישמי מסולף, לא מבוסס ומטעה מופצים בתחנות הטלוויזיה והרדיו של השידור הציבורי הגרמני, במימון משלמי המסים הגרמניים. השידור הציבורי הגרמני הוא כבר שנים אחד ממוקדי עיצוב דעת קהל עוינת כלפי ישראל. לא מדובר בחופש עיתונות אלא בהתנהלות פוליטית מגמתית ומופקרת, שבאופן מעציב ביותר ישראל הממסדית נותנת לה יד.