מה שהתחיל כטיול חלומות של שלושה חודשים בהודו, הפך עבור לאורי דנמן, תושבת וויילס שבבריטניה, לסיוט רפואי שנמשך שנים. כעת, היא משתפת את סיפורה המצמרר כדי להעלות מודעות לסכנות הרפואיות האורבות במזון ובמים מזוהמים.
במהלך טיולה בהודו בשנת 2007, דנמן הייתה מודעת היטב לסיכונים של מחלות המועברות במזון. כדי להגן על עצמה, היא צמצמה משמעותית את צריכת הבשר במדינה. עם זאת, המומחים מעריכים כי היא נחשפה לביצי תולעת שרשור מיקרוסקופיות עקב זיהום או בעקבות היגיינה לקויה.
הסימן המחשיד הראשון הגיע בשנת 2010. במהלך ביקור בשירותים במסעדה, דנמן נדהמה לגלות כי הפרישה בצואתה תולעת שרשור באורך מטר. בדיקות צואה שנערכו לה לאחר מכן חזרו נקיות, ומאחר שהרגישה טוב, היא הניחה שהאירוע מאחוריה והמשיכה בשגרת חייה.
אלא ששנה בלבד לאחר מכן, החלה הדרמה האמיתית. דנמן החלה לסבול מכאבי ראש חריפים ותכופים, עד שביום אחד התמוטטה בעקבות פרכוס חמור. סריקות מוח דחופות בבית החולים גילו תמונה מחרידה: מערכת העצבים המרכזית שלה נגועה בנורוציסטיקרקוזיס - זיהום קשה הנגרם מזחלי שרשור, שיצרו לא פחות מ-38 ציסטות נרחבות ברקמת המוח שלה.
לפי ארגון הבריאות העולמי (WHO), מדובר בזיהום נדיר מאוד במדינות המערב, השכיח יותר באזורים מתפתחים. ההדבקה מתרחשת לרוב מאכילת בשר חזיר שלא בושל דיו, משתיית מים המזוהמים בביצי שרשור, או בשל היגיינה לקויה המאפשרת לביצים מיקרוסקופיות לזהם מזון ומשקאות.
המאבק על השפיות
דנמן אושפזה למשך שבועיים וטופלה בתרופות נוגדות טפילים ובסטרואידים. למרות שבתחילה חל שיפור, בהמשך הגיעה החמרה קשה, נפיחות משמעותית סביב הציסטות במוח ותחושות נימול קשות שאילצו אותה לעזוב את עבודתה. מצבה הרפואי הוביל להידרדרות נפשית חריפה, שכללה התקפי חרדה, פרנויה ופסיכוזה, אשר דרשו טיפול פסיכיאטרי צמוד.
לאחר שנים של מאבק, הטיפולים נשאו פרי. התרופות הצליחו להרוג את הטפילים, ולימים הם עברו תהליך של הסתיידות בתוך רקמת המוח ולא היוו עוד סכנה.
מאז שנת 2017, דנמן חופשייה לחלוטין מפרכוסים. כיום היא מפעילה פודקאסט מצליח בשם "38 טפילים" (38 Parasites), במטרה להעלות את המודעות למחלה הקשה ולהעניק תמיכה למטופלים ובני משפחותיהם המתמודדים עם השלכותיה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו