"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

תולעת באורך מטר ו-38 טפילים במוח: הסיוט מהטיול הגדול

תיירת בריטית נזהרה מאכילת בשר במהלך הטיול להודו, אבל שנים לאחר מכן התמוטטה בעקבות זיהום נדיר • לאחר שסבלה מפרכוסים ופסיכוזה ועברה טיפולים קשים - המטיילת הצליחה להשתקם, ולחשוף את המאבק על חייה

,עודכן
0השמעה
חולים בהודו (ארכיון). המזכרת המזעזעת מהטיול הגדול. צילום: AFP

מה שהתחיל כטיול חלומות של שלושה חודשים בהודו, הפך עבור לאורי דנמן, תושבת וויילס שבבריטניה, לסיוט רפואי שנמשך שנים. כעת, היא משתפת את סיפורה המצמרר כדי להעלות מודעות לסכנות הרפואיות האורבות במזון ובמים מזוהמים.

במהלך טיולה בהודו בשנת 2007, דנמן הייתה מודעת היטב לסיכונים של מחלות המועברות במזון. כדי להגן על עצמה, היא צמצמה משמעותית את צריכת הבשר במדינה. עם זאת, המומחים מעריכים כי היא נחשפה לביצי תולעת שרשור מיקרוסקופיות עקב זיהום או בעקבות היגיינה לקויה.

הרעלת מזון (אילוסטרציה). הסימן המחשיד הראשון הגיע בשנת 2010,צילום: .

הסימן המחשיד הראשון הגיע בשנת 2010. במהלך ביקור בשירותים במסעדה, דנמן נדהמה לגלות כי הפרישה בצואתה תולעת שרשור באורך מטר. בדיקות צואה שנערכו לה לאחר מכן חזרו נקיות, ומאחר שהרגישה טוב, היא הניחה שהאירוע מאחוריה והמשיכה בשגרת חייה.

אלא ששנה בלבד לאחר מכן, החלה הדרמה האמיתית. דנמן החלה לסבול מכאבי ראש חריפים ותכופים, עד שביום אחד התמוטטה בעקבות פרכוס חמור. סריקות מוח דחופות בבית החולים גילו תמונה מחרידה: מערכת העצבים המרכזית שלה נגועה בנורוציסטיקרקוזיס - זיהום קשה הנגרם מזחלי שרשור, שיצרו לא פחות מ-38 ציסטות נרחבות ברקמת המוח שלה.

לפי ארגון הבריאות העולמי (WHO), מדובר בזיהום נדיר מאוד במדינות המערב, השכיח יותר באזורים מתפתחים. ההדבקה מתרחשת לרוב מאכילת בשר חזיר שלא בושל דיו, משתיית מים המזוהמים בביצי שרשור, או בשל היגיינה לקויה המאפשרת לביצים מיקרוסקופיות לזהם מזון ומשקאות.

תולעת (ארכיון). נדהמה לגלות כי הפרישה בצואתה תולעת שרשור באורך מטר,צילום: ויקיפדיה

המאבק על השפיות

דנמן אושפזה למשך שבועיים וטופלה בתרופות נוגדות טפילים ובסטרואידים. למרות שבתחילה חל שיפור, בהמשך הגיעה החמרה קשה, נפיחות משמעותית סביב הציסטות במוח ותחושות נימול קשות שאילצו אותה לעזוב את עבודתה. מצבה הרפואי הוביל להידרדרות נפשית חריפה, שכללה התקפי חרדה, פרנויה ופסיכוזה, אשר דרשו טיפול פסיכיאטרי צמוד.

לאחר שנים של מאבק, הטיפולים נשאו פרי. התרופות הצליחו להרוג את הטפילים, ולימים הם עברו תהליך של הסתיידות בתוך רקמת המוח ולא היוו עוד סכנה.

טפיל (ארכיון). לאחר שנים של מאבק, הטיפולים נשאו פרי,צילום: Creative Diagnostics

מאז שנת 2017, דנמן חופשייה לחלוטין מפרכוסים. כיום היא מפעילה פודקאסט מצליח בשם "38 טפילים" (38 Parasites), במטרה להעלות את המודעות למחלה הקשה ולהעניק תמיכה למטופלים ובני משפחותיהם המתמודדים עם השלכותיה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר