זה לא סוד שהפלישה הרוסית לאוקראינה מטלטלת את הישראלים שנולדו בבריה"מ - כעת יש נתונים ראשוניים עד כמה: מחקר שעורכת בימים אלה ד"ר סבטלנה צ'אצ'אשווילי־בולוטין, חוקרת בכירה במכון להגירה ולשילוב חברתי במרכז האקדמי רופין, מתמקד בהשלכות מלחמת רוסיה־אוקראינה על ישראלים יוצאי בריה''מ לשעבר.
ייאמר מייד: בחלק הראשון והמקוון של המחקר השתתפו 940 איש, אך הקבוצה הראשונה שהנתונים לגביה עובדו היא של 467 נשים בגילי 60-25 בעלות השכלה גבוהה, שעלו לישראל בשנים 2018-1988. לדברי החוקרת, חלק מהדפוסים שנצפו בקרב המשכילות ניתן למצוא גם בקרב שאר יוצאי בריה"מ לשעבר, אך בעוצמות שונות.
בקרב משכילות יוצאות בריה"מ לשעבר קיימת תמיכה גורפת בצד האוקראיני (כ־80%). עם זאת, קיימים הבדלים בין יוצאות רוסיה, אוקראינה ושאר מדינות בריה"מ לשעבר. לצד האוקראיני נוטה רוב גורף של ילידות אוקראינה - 87%. ל־8% מהן אין נטייה לאף צד, ו־5% נוטות לצד רוסיה.
התמיכה באוקראינה בקרב ילידות רוסיה נאמדת בכ־76%, לעומת כ־2% התומכות ברוסיה, ו־22% לא נוטות לאף צד במלחמה. בקרב ילידות שאר המדינות של בריה"מ לשעבר יש כ־74% שתומכות באוקראינה, 5% ברוסיה, ול־22% אין עמדה. 79% מילידות אוקראינה דיווחו כי תרמו או סייעו לאזרחי אוקראינה. בקרב ילידות רוסיה שיעור התמיכה נאמד בכ־66%, ואצל יוצאות יתר המדינות הוא נאמד בכ־68%.
משתתפות המחקר נשאלו גם אם המלחמה נוכחת בחיי היום־יום. אצל ילידות רוסיה הציון היה 3.5, ואצל ילידות אוקראינה 3.8, כאשר ציון 1 מייצג אי־הסכמה מוחלטת עם האמירה, ו-5 מסמל הסכמה מוחלטת.
במדד המעורבות ונוכחות המלחמה בחיי היום־יום, הציון של ילידות רוסיה היה 3.7 בממוצע, ואצל ילידות אוקראינה - 4. כלומר, ילידות אוקראינה מושפעות יותר מהמלחמה ומעורבות יותר במה שקשור אליה, בהשוואה לילידות רוסיה או לשאר המדינות.
מתחים בתוך המשפחה
ד"ר צ'אצ'אשווילי־בולוטין ביקשה לברר גם כיצד משתקפת המלחמה בסביבה הקרובה של המשיבות. "ילידות רוסיה חוות יותר מתחים בתוך המשפחה בגלל הדעות השונות, בהשוואה לשאר הקבוצות", היא אומרת. "55% מהן אמרו שבתוך המשפחה או אצל הקרובים יש דעות שונות, לעומת 47% בקרב האוקראיניות".
40% מילידות רוסיה אמרו כי חייהן השתנו לרעה בעקבות המלחמה, וכמותן גם 42% מילידות אוקראינה, אך רק 26% מילידות שאר המדינות השיבו כך. הסיבה העיקרית היא דאגה לקרובים שנותרו בארצות המוצא. מנגד, 57% מקרב ילידות רוסיה, 56% מילידות אוקראינה ו־73% מילידות שאר המדינות אמרו כי חייהן לא השתנו.
ארבע מכל חמש משיבות הופתעו מפרוץ המלחמה, אך הנתון המעניין במיוחד הוא התגובה הרגשית למלחמה: 48% מיוצאות אוקראינה הופתעו מהאופן שבו המלחמה נגעה בהן, וכמותן 37% מיוצאות רוסיה ו־33% מיוצאות יתר המדינות.
עוד נמצא כי המלחמה חיזקה את התחושה שהעלייה לישראל היתה החלטה נכונה: הן ילידות אוקראינה והן ילידות רוסיה נתנו ציון ממוצע של יותר מ־4. בה בעת, המלחמה חיזקה מעט או יצרה את הזהות האוקראינית בקרב ילידות אוקראינה: הציון הממוצע לקביעה עמד על 3.3 (בסולם 5-1).
החוקרת: נדרשת התערבות מקיפה
"ייתכן שאפשר לראות התעוררות של הזהות הזו בקרב ילידות אוקראינה", אומרת ד"ר צ'אצ'אשווילי־בולוטין. "יש פגיעה ישירה באוקראינה וגלי הדף בישראל. המלחמה השפיעה רגשית, ונדרשת התערבות מקיפה כדי לסייע ולצמצם את ממדי הטראומה המשנית בקרבם. על קובעי המדיניות להקצות משאבים לטובת אוכלוסייה זו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו