טווח שעות השינה המדויק - שיציל את הגוף מהזדקנות מוקדמת

רובנו יודעים שיום בלי מספיק שינה משאיר אותנו עייפים ועצבניים, אבל האם יכול להיות שהרגלי השינה שלנו מאיצים את קצב ההזדקנות של הגוף? מחקר חדש שפורסם באחרונה כתב העת המדעי הנחשב Nature טוען: גם שינה מועטה מדי וגם שינה מופרזת קשורות להזדקנות ביולוגית מהירה יותר של כמעט כל איבר בגוף - מהמוח והלב ועד לריאות ולמערכת החיסונית. 

"מחקרים קודמים כבר מצאו ששינה קשורה באופן נרחב להזדקנות ולעומס מחלתי במוח", מסביר מוביל המחקר, פרופ' ג'ונהאו ון מבית הספר לרפואה באוניברסיטת קולומביה. "המחקר שלנו הולך צעד אחד קדימה ומראה כי שינה מועטה מדי ושינה רבה מדי קשורות להזדקנות מהירה יותר של כמעט כל איבר בגוף. הממצאים תומכים ברעיון ששינה חיונית לשמירה על בריאות האיברים כחלק מרשת מתואמת בין המוח לגוף, כולל איזון מטבולי ומערכת חיסונית בריאה".

"שעונים ביולוגיים" שחשפו את "טווח הזהב"

כדי לבחון את הנושא, צוות החוקרים השתמש בנתונים של כחצי מיליון משתתפים ממאגר המידע הבריאותי "UK Biobank". באמצעות מערכות בינה מלאכותית ומדדים ביולוגיים - הכוללים חלבונים בדם ובדיקות הדמיה מתקדמות - פיתחו המדענים 23 "שעונים ביולוגיים" המסוגלים לאמוד את קצב ההזדקנות של 17 מערכות איברים שונות בגוף.

לדברי החוקרים, ניתוח הנתונים הראה דפוס ברור על הגרף בצורת האות U : אנשים שדיווחו על שינה קצרה (פחות מ-6 שעות בלילה) או שינה ארוכה (מעל 8 שעות בלילה) הציגו מדדי הזדקנות ביולוגית מהירים יותר. לעומת זאת, רמות ההזדקנות הנמוכות ביותר נרשמו בקרב מי שישנו ב"טווח הזהב" - בין 6.4 ל-7.8 שעות שינה ביממה.

עם זאת, החוקרים מבהירים כי הממצאים אינם מוכיחים באופן חד-משמעי שמשך השינה כשלעצמו הוא הגורם הישיר להזדקנות האיברים, אלא ששינה קצרה או ארוכה מדי עשויה להיות סימן אזהרה לבריאות כללית לקויה.

הקשר ההדוק בין השינה, הלב והנפש

החוקרים אמרו כי התוצאות מצביעות על קשר רחב ומעמיק בין השינה, מערכות הנוירונים במוח ויתר איברי הגוף. לדברי המדענים, שינה קצרה נמצאה מקושרת בשכיחות גבוהה יותר להפרעות חרדה ואירועי דיכאון, לצד מחלות כמו השמנת יתר, סוכרת מסוג 2, יתר לחץ דם ומחלות לב.

מנגד, גם שינה קצרה וגם שינה ארוכה נמצאו בקשר למחלות ריאה כרוניות (כמו אסתמה ו-COPD) ולבעיות שונות במערכת העיכול. "הדפוס הרחב בין המוח לגוף מראה לנו שמשך השינה הוא חלק מושרש עמוק בכל הפיזיולוגיה שלנו", ציין פרופ' ון.

בנוסף, החוקרים בחנו את הקשר בין הרגלי שינה לדיכאון בגיל מאוחר. הניתוח המדעי הראה כי שינה קצרה עשויה להיות קשורה באופן ישיר יותר לדיכאון בגיל מבוגר, בעוד ששינה ארוכה משפיעה על דיכאון דרך מסלולים ביולוגיים המשתקפים בשעוני ההזדקנות של המוח ורקמות השומן.

"יש לכך השלכות משמעותיות על טיפולים עתידיים", סיכמו החוקרים, "המחקר שלנו מראה כי ייתכן שקיימים מסלולים ביולוגיים שונים בין אנשים שישנים מעט לבין אלה שישנים הרבה, המובילים לאותה תוצאה - ולכן לא כדאי להתייחס אליהם ואל אופן הטיפול בהם באותה הדרך".