מבקר המדינה ביקש "משוב קצרצר" על המצב בכבישים - והפוסט יצא משליטה

הליך בירוקרטי שגרתי שנועד לקבל את הלך הרוח בציבור הפך עד מהרה למתקפה כוללת נגד הגורמים האחראים על תחבורה ציבורית במדינה. משרד המבקר ונציב תלונות הציבור העלה לפני מספר ימים פוסט לפייסבוק, בו הוא מזמין את הציבור הרחב להיכנס ל"אתר ההתייעצות" ולמלא שאלון קצר בנושא השירות בתחבורה הציבורית בישראל. המטרה: איסוף נתונים לדו"ח הבא.

אלא שהפוסט, שנועד לייצר דיאלוג בין האזרח לרשויות המפקחות במדינה, הפך לבומרנג שחשף את "בור האמון" העצום שנפער בין הישראלי הממוצע, לפחות בכל הנוגע לדרך שבה הוא מבטא את עצמו ברשתות. כך או כך, התגובות לפוסט, שעלה ב-5 בפברואר, רק צוברות תאוצה, ורובן ככולן שליליות, והפכו למעשה לפורום ענק של משתמשים שמתלוננים על המצב עם יותר מ-500 תגובות נכון להיום. לא ברור כמה מהמגיבים אכן מילאו את השאלון.

המרדף אחרי הקו: "חייבים לנפנף כאילו אנחנו בטרמפ"

אחת התלונות המרכזיות נגעה ל"תופעת הנהג הנעלם". מתברר כי עמידה בתחנה מסודרת כבר אינה ערובה לכך שהאוטובוס יעצור.

"נהגים לא עוצרים אם לא מנופפים להם. מבוגר שיושב בתחנה האוטובוס יחלוף על פניו חוצפנים", התלוננה גולשת, שתיארה סיטואציה משפילה בה נוסעים נדרשים להסב את תשומת ליבו של הנהג כאילו הם מנסים לתפוס טרמפ בצומת נידח, ולא עומדים בתחנה רשמית של משרד התחבורה. "חייבים לעצור בתחנות ,מדובר בנתניה", היא ציינה. את המקרה בעיר שלה.

הגולשים תיארו כיצד קשישים, שאינם מסוגלים לקפוץ לכביש או לנופף בידיים באגרסיביות, נותרים פעמים רבות בתחנה כשהאוטובוס חולף על פניהם במהירות. "האוטובוס פשוט חולף על פני המבוגר שיושב בתחנה", נכתב באחת התגובות.

"משלמים 10 שקלים ויושבים בתוך מחלות"

סוגיית הבטיחות כיכבה ברבות מהתלונות, כאשר הנוסעים מתארים נסיעה שמזכירה יותר רכבת הרים מאשר שירות עירוני.

"נוסעים מהר ומפחדים ליפול מעצירה פתאומית", כתבה גולשת שתיארה תחושת חוסר ביטחון תמידית. אך השיא היה בתיאורים על דלתות שנסגרות על נוסעים. אחת המגיבות שיתפה עדות מצמררת מהימים האחרונים: "פעמיים סגרו עלי את הדלת בשנייה האחרונה, ניצלתי". אותה גולשת הוסיפה כי התחושה היא שרק "תביעה רצינית" תצליח לזעזע את המערכת.

לצד הסכנות והזלזול, עלתה גם סוגיית ההיגיינה הבסיסית. מצב האוטובוסים תואר כמחפיר. אחד הגולשים ציין כי האוטובוסים "לא עוברים ניקיון שבועי", והוסיף תיאור גרפי למדי: "אנחנו יושבים במחלות".

"האוטובוס פשוט מתפוגג מהאפליקציה"

מעבר לבעיות הפיזיות, הגולשים מתארים מציאות של "גזלייטינג" טכנולוגי. אישה אחת תיארה את תופעת "האוטובוס המהבהב": האפליקציה מראה קו שמגיע תוך דקות ספורות (בצבע ירוק, המעיד לכאורה על נתוני אמת), אך בפועל - הרכב "מתפוגג" מהמסך ומותיר את הנוסעים להמתין לבא בתור, שלעיתים נעלם גם הוא.

"נהגים פשוט מבריזים נון סטופ", היא כתבה. "לפעמים זה קורה פעמיים ברציפות". יש לציין שאין דרך לדעת אם מדובר למעשה בתקלה בהתממשקות בין האוטובוס לאפליקציה, ובדרך כלל אין לנהג כל דרך להשפיע על כך אלא אם כן הוא בכוונה סוטה מהנתיב שלו.

אחרים גילו להפתעתם שהשירות בקו שלהם הוא "משרה חלקית" בלבד. מתלוננת אחת כתבה שקו מסויים לנתניה מסיים את פעילותו ב-14:30 בצהריים. מתלוננת אחרת כתבה "אף נהג לא עוצר צמוד למדרכה".

לצד השיבושים בלוחות הזמנים, נרשמו גם עדויות על כאוס מוחלט בכביש: מתלוננת אחת כתבה שנהגים בקו מסויים הם "רוצחים על הכביש" בגלל שהם נוסעים בפראות תוך כדי שיחות בטלפון , וגולש אחר שיתף במקרה בו היה מעורב בתאונה עם אוטובוס, אך הנהג - שהבטיח לשלוח פרטים - נעלם והותיר אותו חסר אונים מול הבירוקרטיה.

ואיפה המילה הטובה?

באופן חריג, סריקה של עשרות התגובות לפוסט מעלה ממצא מדהים: העדר מוחלט של מילים טובות. אך יש לציין שמטבע הדברים, ברשתות החברתיות בדרך כלל מה שמככב בפוסטים כאלו הוא הרצון להדגיש חלקים שליליים, ולכן סביר שאם היה נערך שאלון רשמי עם מדגם מייצג של אזרחים שלא דרך פייסבוק, התשובות היו מאוזנות יותר.

כך או כך, לפי איך שפוסט בירוקרטי של מבקר המדינה התפוצץ - מעל 500 תגובות ומספר - לא ברור מי אכן נכנס ללינק שצורף לפוסט ומילא את השאלון באופן רשמי או רק הסתפק בהטחת האשמות בתגובות.

עם זאת, משתמש אחד כתב שהבעיה היא מערכתית ולא צריך להאשים דווקא את הנהגים. "הנהגים נוסעים כמו מטורפים, צופרים גם כשלא צריך לצפור, זה בלתי נסבל, מצד שני , התנאים שלהם חרא".

"הדו"חות שלכם הולכים לבוידעם"

עוד לפני שהגולשים התפנו להתלונן על האוטובוסים עצמם, זעם רב הופנה כלפי עצם הבקשה. התגובה הבולטת ביותר, שחזרה בווריאציות שונות, הייתה ספקנות תהומית לגבי האפקטיביות של מוסד מבקר המדינה.

אחד המגיבים סיכם את הלך הרוח במשפט אחד חד: "משרד מבקר המדינה לא מועיל". לטענתו, ולטענת רבים אחרים שהצטרפו אליו, הבעיה אינה חוסר במידע, אלא חוסר במעש. "הם [משרדי הממשלה] את הדוחות שלכם מאפסנים בבויידם", כתב הגולש, והטיח ביקורת קשה על הפער בין תקציבי העתק של המשרד לבין התועלת האפסית, לשיטתו, שמקבל האזרח בקצה.

התחושה העולה מן התגובות היא של ייאוש מוחלט מהמערכת. "לא עושים כלום עם התלונות", כתבה גולשת אחרת בתמציתיות אכזרית.