מובנים מאמצי הממשלה לשדר תחושה, שאחרי כמעט שלוש שנים סוף סוף אושר תקציב מדינה שיחלץ את ישראל מהקיפאון הכלכלי. הממשלה החדשה צמאה להישגים. בינתיים רוב התקשורת מלטפת אבל מי יודע כמה זמן זה עוד יחזיק. בזה אחר זה, מראש הממשלה בנט ועד שר האוצר ליברמן וייתר הבכירים לפיד וסער, נאמו אתמול והעבירו את אותו מסר: יש תקציב לישראל. אז מה אם זה לא באמת נכון. אין זה המקרה הראשון ששרי הממשלה הנוכחית לא אומרים את האמת. לישראל יהיה תקציב רק אחרי שיאושר, אם יאושר, בכנסת. זה יקרה רק בעוד שלושה חודשים. זה נכון שהמוטיבציה העיקרית הנוכחית של כלל מרכיבי הקואליציה היא להעביר אותו רק כדי למנוע את הפלת הממשלה, אבל שלושה חודשים הם נצח בחיים הפוליטיים בישראל.
ראש האופוזיציה נתניהו תקף את התקציב המסתמן, זה שאושר בממשלה, ואמר כי הוא כולל בשורה רעה לאזרחי ישראל. עיון בתקציב וחוק ההסדרים אכן מגלה כי במידה שיאושר יכלול התקציב החדש גזירות כלכליות קשות לאוכלוסיות רבות, במיוחד החלשות. גם משרדי ממשלה יצומצמו במסגרת קיצוץ רוחבי, ואפילו בכל אלה לא די כדי להציל את מימדי הגירעון, שגם הוא יגדל אחרי אישור התוכנית הכלכלית של בנט, לפיד וליברמן. ככה זה כשלוקחים את העוגה ועוד לפני שמחלקים אותה, חותכים ממנה נתח אדיר ומעבירים לרע"מ עבור דמי יציבות קואליציוניים.
אבל אפילו פה עוד לא מתחילה הבעיה. אחרי שהתקציב אושר בממשלה, בקלות יחסית, הוא עובר לזירת הכנסת. זו זירה המהווה את התגלמות הסיוט עבור הממשלה הנוכחית, שאושרה על ידי 60 ח"כים בלבד ועל חודו של קול. וזה כשמדובר בהצבעות רגילות. בהצבעה קריטית כמו התקציב, שאי העברתו מפילה את הממשלה, לא קשה להעריך כמה יתאמצו קברניטיה לא לקחת סיכונים, ואת זאת יעשו כמו שהם יודעים לעשות הכי טוב: לשלוף את פנקס הצ'קים ולרשום לכל דורש. את הקדימון לכך כבר ראו כולם: כמה מיליונים בשנה עבור שר וסגן שר נוספים ומיותרים, ועוד שני ח"כים שיושבעו לאחר שיתפטרו במסגרת החוק הנורבגי, כבר שילמו עוד לפני הקרבות האמיתיים. כבר עכשיו אפשר להעריך ברמה גבוהה מאוד של וודאות, שעל מנת להעביר את התקציב יאלצו באוצר להשיג מיליארדים נוספים, מהיקב ומהגורן, כדי לאפשר את מעבר משוכת הכנסת.
הפוקוס החל מימים אלה חל בעיקר על הסכמים שצפויים להירקח בקרוב עם הרשימה המשותפת, השכפ"ץ של הממשלה הנוכחית. הימנעות של אחמד טיבי, איימן עודה ואחרים ברגע האמת שווים שלמונים רבים לבנט, לפיד וליברמן, ונראה שאין מנוס מהערכה כי הגזירות, הקיצוצים והגירעון של אוגוסט, יהיו עוד מושא לגעגוע בנובמבר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו