לאחר לילה של דיונים קדחתניים, הממשלה אישרה היום (שני) את תקציב המדינה לשנים 2021 ו-2022.
לאחר אישור התקציב, אמר ראש הממשלה נפתלי בנט: "בשעה טובה, יש תקציב בישראל. תקציב של ממשלה שאכפת לה. לאחר שלוש שנים של קיפאון, ישראל חוזרת לעבוד. אחרי שנים של הזנחה, אנחנו מביאים הבוקר את התקציב הכי נועז, הכי תחרותי, הכי מסייע לשכבות החלשות והכי דואג לעתיד ילדינו מזה שנים. בשנת 2021 אנחנו זורעים את עתיד ילדינו ונכדינו לשנת 2051".
עוד אמר ראש הממשלה: "התקציב משקף דאגה לכלל אזרחי ישראל, ולא משרת אף אינטרס מגזרי צר. אישור התקציב יסייע גם ליציבות הממשלה ויאפשר לשרים להפוך חזון לעשייה במשרדיהם. אמרנו מתחילת הדרך שהממשלה הזו תעסוק בציבור ולא בעצמה. אמרנו – וקיימנו".
על פי הודעת משרד האוצר, תקציב המדינה ל-2021 יעמוד על כ-432.5 מיליארד שקל ועל כ-452.5 מיליארד שקל ב-2022. הגירעון יעמוד ב-2021 על 6.8% ועל 3.9% ב-2022.
הרפורמות שאושרו במסגרת תקציב המדינה
• תוכנית רוחבית לפתיחת המשק ליבוא והפחתת יוקר המחיה – במסגרת התוכנית, מוצע לקדם תוכנית רוחבית להסרת חסמי סחר ביבוא שתתמודד עם החסמים העיקריים ביבוא – רגולציה ייחודית לישראל, משטר אכיפה שונה מבשאר העולם המערבי, בדיקה מקדימה של רוב המוצרים וחסמים ליבוא מקביל, וזאת בנושאים שונים, ובהם מוצרי חשמל, מוצרי ילדים, מזון, תמרוקים ועוד.
• העלאת גיל הפרישה לנשים בישראל מגיל 62 ל-65 באופן הדרגתי לאורך 11 שנים – ההחלטה התקבלה בהתאם לעלייה המשמעותית בתוחלת החיים בארץ וכדי למנוע, בין היתר, פגיעה ביכולתן של נשים לשמור על רמת חיים הולמת בתקופת הגמלאות. בנוסף, יקודמו צעדים לעידוד תעסוקת מבוגרים. לפי משרד האוצר, הרפורמה הזו תגדיל את שיעורי התעסוקה של נשים מבוגרות, תגביר את יציבות הביטוח הלאומי ועוד.
• רפורמה בחקלאות שתכלול את פתיחת הענף ליבוא ומעבר לתמיכה ישירה והשקעות הון בחקלאים – כחלק מהרפורמה, יופחתו המכסים על ענף הביצים וענפי הצומח, תוך אימוץ רגולציה אירופית בהגנת הצומח. הרפורמה צפויה להביא להפחתת יוקר המחיה במזון, הגדלת מגוון הפירות והירקות הזמינים לצרכנים, כמו גם זמינות של פירות עונתיים לאורך כל ימות השנה.
• תוכנית לאומית לשיפור הרגולציה – במסגרת החוק ייקבעו עקרונות לרגולציה מיטבית, וביניהם ניהול סיכונים, התבססות על סטנדרטים בינלאומיים, קידום כלכלה תחרותית, הפחתת יוקר מחיה ורגולציה מותאמת לעסקים קטנים ובינוניים. התוכנית צפויה להקל על המגזר העסקי ביציאה ממשבר הקורונה ולהביא לצמיחה בתוצר לנפש של כ-6% בתוך עשור, בשווי של כ-75 מיליארד שקל.
• התנעת פרויקט המטרו בגוש דן – יצירת מסגרת חוקית ייעודית שתאפשר את קידום הפרויקט בלוח הזמנים הנדרש למשק, הגדרת חבילת התקציב והמימון הנדרשת לפרויקט ומתן אישור עקרוני לקידומו.
• בנקאות פתוחה – החוק החדש יחייב גופים פיננסיים שונים להעביר מידע של לקוחות לגופים טכנולוגיים חדשניים, בהסכמת הלקוחות. הגופים החדשים יוכלו להציג ללקוחות אילו שירותים פיננסיים הם צורכים, כמה בדיוק הם משלמים עבורם, כמה הם יכולים לחסוך אם יעברו לספק אחר, ולמעשה להפוך ליועץ הפיננסי האובייקטיבי הדיגיטלי האישי שלהם.
• אגרת תחבורה ציבורית – האגרה נועדה להביא לכך שישראל תצטרף למדינות אחרות בעולם, ששמות את התחבורה הציבורית בראש סדר העדיפויות, כך שהחל מ-2024, תחל גביית תשלום עבור הכניסה לגוש דן בשעות הגודש. ההכנסות הצפויות מהתשלום יממנו תוכנית חומש בשווי של כ-2.7 מיליארד שקלים. נוסף על כך, תתוקצב תוכנית פיתוח רחבת היקף של תשתיות תחבורה ציבורית, ובכללן מסופים, נת"צים, שבילי אופניים, חניוני חנו וסעו והרחבת התשתית הרכבתית.
• ייעול מערך הכשרות – תוכנית רוחבית תביא לפתיחת השוק לתחרות כדי להביא להפחתת יוקר המחיה והיקף ההוצאה הפרטית, צעד שעשוי להביא להפחתה ישירה בהיקף ההוצאה של צרכני שירותי ומוצרי הכשרות בישראל על מזון, בהיקף של מאות מיליוני שקלים בשנה.
• אימוץ דו"ח התעסוקה וטיוב ההכשרות המקצועיות - מוצע לקבוע יעדי תעסוקה ממשלתיים לשנת 2030 עבור אוכלוסיות מעוטות השתתפות, ולערוך רפורמה מעמיקה במערך ההכשרה המקצועית כך שההכשרות יהיו איכותיות יותר, יופעלו בשיתוף מעסיקים ומגזר פרטי ויותאמו לצרכים במשק.
• תוכנית לגמישות ניהולית בחינוך - משרדי החינוך והאוצר מקדמים תוכנית להגברת הגמישות ולהעברת סמכויות למנהלי בתי הספר, המכירים מקרוב את התלמידים וצורכיהם הייחודיים. הסמכויות יותאמו בשלושה מישורים: במישור התקציבי, הפדגוגי וביחס לארגון הלימודים. משרד החינוך יתאים את הסמכויות למנהלות ולמנהלים בהתאם למאפייני בית הספר, תוך מדידת תפוקות והתאמת מענים. התוכנית תיושם באופן הדרגתי, כך שבתוך ארבע שנים היא תחול בפריסה ארצית.
• הסבת משרדים למגורים - ברחבי המדינה קיימים עשרות מיליוני מ"ר המיועדים לתעסוקה ולמסחר שאינם צפויים להתממש בעשורים הקרובים. לאור עודף ההיצע המשמעותי הקיים של שטחי תעסוקה ברחבי המדינה, וכן בשל הצורך בהגדלת היצע הדיור ובייעול השימוש בקרקע, וזאת במיוחד בלב אזורי הביקוש, מוצע לאפשר הסבה של עד 50% משטחי תעסוקה הממוקמים בקרבת שכונות מגורים לדירות קטנות (Micro Units).
• רישוי עסקים - כיום יש בישראל כ-190 אלף עסקים שמחויבים ברישיון עסק. התנאים לרישיון נקבעים על ידי שבעה רגולטורים שונים, שקובעים את התנאים לרישיון ללא סנכרון, וללא בחינת עלויות. לטובת טיפול בנושאים אלה ויישום מהלכי רישוי עצמי כפי שכבר קבע המחוקק, מוצע להקים ועדה מסדרת לרישוי עסקים שתהיה מוסמכת לשנות את הדרישות ברישיונות ותפעל להפחתת עלויות של דרישות הרישוי, לקיצור הליכי הרישוי, ולמיקוד של דרישות הרישוי בהתאם לסטנדרטים בינלאומיים.
• יצוא קנאביס - מטרת ההחלטה לקידום יצוא הקנאביס הרפואי היא להסיר את החסמים הקיימים, באופן שיאפשר לחברות הקנאביס להרחיב ולגוון את אפשרויות היצוא, ובכך לאפשר את פיתוח תעשיית הקנאביס בישראל בפרט, ופיתוח הכלכלה הישראלית ככלל. זאת, תוך שמירה על ההוראות הנוגעות לביטחון הציבור ועל אינטרסים ציבורים אחרים.
• קידום דיגיטציה ככלי לייעול עבודת הממשלה ושיפור השירותים לציבור - בעשור האחרון ממשלת ישראל שמה לעצמה מטרה לקדם לשפר ולהטמיע את המהפכה הדיגיטלית בעבודת הממשלה והמגזר הציבורי. בכדי לשפר את עבודת הממשלה ולצורך מתן שירותים דיגיטליים איכותיים לאזרחים, מוצע לפעול בכמה צירים מרכזיים בתחום הדיגיטציה וה-IT הממשלתי:
1. התאמת החקיקה לעידן הדיגיטלי - רישום מען דיגיטלי של אזרחים ותאגידים, לצורך מעבר לדיוור דיגיטלי של גופים ציבוריים לתאגידים. לגבי אזרחים - זאת רק אם הם יודעים לעשות שימוש במען הדיגיטלי ויבחרו בכך.
2. האצת המעבר הממשלתי לענן הציבורי - האצת המעבר תיעשה באמצעות קביעת אסטרטגיה ממשלתית שתוביל לפיתוח מערכות חדשות והעברת מערכות קיימות לענן הציבורי בסטנדרטים אחרים, תוך קביעת מנגנון המימון לטובת הנושא.
רגולציה בכבאות - רשות הכבאות וההצלה קובעת דרישות בטיחות אש במאות אלפי נכסים במדינת ישראל. מוצע לקבוע כי הרגולציה בישראל תותאם לרגולציה הנהוגה בעולם המערבי, תוך קביעה כי החל משנת 2026 יעוגנו כל הוראות הנציב בתקנות באישור הכנסת. ההערכה היא כי המהלך יחסוך מיליארדי שקלים בשנה לעסקים בישראל.
• מעבר לאנרגיה ירוקה - במטרה לעודד מעבר לאנרגיה נקייה באמצעות ייצור חשמל יעיל וירוק, ומעבר לתחבורה חשמלית, ולשם הגברת ההשקעה בתשתיות כחלק מאסטרטגית היציאה ממשבר הקורונה, מקדם משרד האוצר שורת הקלות רגולטוריות והסרת חסמים לקידום משק חשמל ירוק. בהחלטה נקבע בין השאר לקדם את הנושאים הבאים:
1. הסרת חסמים לאנרגיה מתחדשת:
- יצירת מנגנון שיאפשר הקמת מתקנים סולאריים בדו-שימוש עם חקלאות בהיקף נרחב.
- יצירת מסלול תכנוני שיאפשר הקמת מתקני אגירה בפריסה ארצית ובהליך מקוצר.
2. הכנת תשתית למעבר לתחבורה חשמלית:
- כל דייר בבניין משותף יהיה רשאי להתקין תשתית לצורך הקמת עמדת טעינה לרכב חשמלי, ללא צורך בהסכמת יתר הדיירים.
- חיוב כל בניין חדש בהנחת תשתית בסיסית הנדרשת להתקנת עמדות טעינה לרכב חשמלי.
3. התייעלות אנרגטית במשרדי ממשלה:
- ייעול צריכת האנרגיה בממשלה, הקמת מתקני אנרגיה מתחדשת ואגירה במשרדי הממשלה.
- מעבר לתחבורה חשמלית במשרדי ממשלה.
"מחזירים את המדינה למסלול"
גם שר האוצר אביגדור ליברמן דיבר לאחר אישור התקציב, ואמר כי מדובר ב"בשורה ענקית לאזרחי המדינה": "הרפורמות שאישרנו מתמקדות בראש ובראשונה בהורדת יוקר המחיה. השקענו תקציבי עתק בתשתיות, בתחבורה ובנדל"ן, והעברנו רפורמות משמעותיות שיורידו את החסמים ויצמצמו את הביורוקרטיה, מה שיקל על כל אחד ואחת בהתנהלות היומיומית שלנו, העסקית או הפרטית".
שר החוץ יאיר לפיד צייץ בחשבון הטוויטר שלו בתגובה להעברת התקציב: "סוף סוף מחזירים את המדינה למסלול. יהיה תקציב לבריאות, לביטחון, לחינוך, לרווחה, לתחבורה, יהיה תקציב שיושקע באזרחי המדינה. תודה לשותפיי לממשלה שגילו אחריות ונחישות, ועובדים ביחד למען מטרה משותפת, למען עתיד אזרחי המדינה".
אחרי יותר משלוש שנים ללא תקציב, הממשלה אישרה את תקציב המדינה!
סוף סוף מחזירים את המדינה למסלול, יהיה תקציב לבריאות, לביטחון, לחינוך, לרווחה, לתחבורה, יהיה תקציב שיושקע באזרחי המדינה.
תודה לשותפיי לממשלה שגילו אחריות ונחישות ועובדים ביחד למען מטרה משותפת, למען עתיד אזרחי המדינה.— יאיר לפיד - Yair Lapid🟠 (@yairlapid) August 2, 2021
גם שרת הפנים איילת שקד צייצה לאחר אישור התקציב: "היום, אחרי 3 שנים אושר בממשלה תקציב המדינה! התקציב הזה חשוב מהרבה בחינות, הצלחנו להכניס אליו העלאת קצבאות זקנה, טיפול בילדים עם מוגבלויות ועוד רפורמות שיעזרו לאוכלוסיות מוחלשות. אך מעבר לזה, העברנו שלוש רפורמות שכבר עשור מנסים להעביר ללא הצלחה והן יזניקו את ישראל: 1. מטרו גוש דן. 2. פתיחת היבוא של מוצרי הצריכה ללא צורך בתקינה ישראלית ייחודית: תמרוקים, מזון, חשמל ועוד. 3. העלאת גיל הפנסיה לנשים בהדרגה. ההחלטות הללו הכרחיות לחיזוקה של כלכלת ישראל ולהורדת יוקר המחיה. הרבה מאוד שנים חיכינו לזה".
בתקציב יש 3 רפורמות שכבר עשור מנסים להעביר ללא הצלחה והן יזניקו את ישראל:
1. מטרו.
2. פתיחת היבוא של מוצרי הצריכה ללא צורך בתקינה ישראלית ייחודית: תמרוקים, מזון, חשמל ועוד.
3. העלאת גיל הפנסיה לנשים בהדרגה.ההחלטות הללו הכרחיות לחיזוקה של כלכלת ישראל, הרבה מאד שנים חיכינו לזה.
— איילת שקד Ayelet Shaked (@Ayelet__Shaked) August 2, 2021
בניגוד לשמחה שנפוצה בקרב שרי הממשלה, בהנהגת החקלאים הביעו זעם על אישור התקציב, בשל מה שהם הגדירו כ"השארת רפורמה הרסנית בחקלאות לחוק ההסדרים": "החלטת הממשלה לאשר את הרפורמה בחקלאות בתוך חוק ההסדרים, מבלי להגיע עימנו להסכמות, היא בבחינת גרזן על צווארה של החקלאות הישראלית. במקום לטפל ברשתות השיווק אשר קובעות את המחיר לצרכנים, הם החליטו ללכת בצעד חריג וחד-צדדי נגד החקלאים".
לדבריהם, הם מתכוונים להמשיך להיאבק נגד הרפורמה: "נפעל לכך שהכנסת תתקן את ההחלטה ותמנע את התוצאות ההרסניות שלה. כשאזרחי ישראל בחרו ממשלת שינוי, הם לא התכוונו לשינוי לרעה, ואנו מצפים משרי הקואליציה ומחברי הכנסת מכל סיעות הבית להילחם, יחד איתנו, לשינוי הגזירה הרת הגורל עבור החקלאים ועבור אזרחי ישראל".
שני מיליארד נוספים למשרד הבריאות
בין הנושאים שהממשלה אישרה: תוכנית רוחבית לפתיחת המשק ליבוא במטרה להביא להפחתת יוקר המחיה ולהגדלת הפריון, העלאת גיל הפרישה לנשים לאורך 11 שנים מגיל 62 לגיל 65 ורפורמה שתביא לפתיחת ענף החקלאות ליבוא שבמסגרתה יופחתו המכסים על ענף הביצים וענפי הצומח.
נושאים נוספים שאושרו הם ייעול מערך הכשרות באמצעות תוכנית לפתיחת שוק הכשרות – צעד שצפוי להביא להפחתה ישירה בהיקף ההוצאה של צרכנים על מזון בהיקף של מאות מיליוני שקלים בשנה, תוכנית לשיפור הרגולציה באמצעות הפחתת הנטל הרגולטורי העודף על העסקים וקידום רגולציה חכמה, התנעת פרויקט המטרו בגוש דן, וחיוב של גופים פיננסיים שונים להעביר מידע של לקוחות לגופים טכנולוגיים חדשניים בהסכמת הלקוחות כדי להציע להם שירותים פיננסיים שונים במטרה לחזק אותם מול אותם גופים.
נוסף על כך, כאמור, יחולו אגרות תחבורה ציבורית – בין היתר באמצעות גביית תשלום עבור הכניסה לגוש דן בשעות הגודש החל משנת 2024, תוכנית לגמישות ניהולית בחינוך כך שמנהלי ומנהלות בתי ספר יקבלו סמכויות שלא היו ברשותם בעבר, הסבת אזורי משרדים לא מיושבים למגורים, רישוי כ-190 אלף עסקים שמחויבים ברישיון עסק, קידום יצוא הקנאביס הרפואי, קידום דיגיטציה של גופים ממשלתיים, קידום רגולציה בתחום הכבאות וקידום שורת הקלות רגולטוריות והסרת חסמים לקידום משק חשמל ירוק.
כחלק מההסכמות שהושגו, הוחלט על תוספת של כשני מיליארד שקלים למשרד הבריאות, ובכך יעמוד תקציבו על כחמישה מיליארד שקלים.
במסגרת הסיכום בין משרד הבריאות ומשרד האוצר, 400 מיליון שקלים יועברו לטובת בינוי ושיפוץ מרכזי בריאות הנפש ובתי החולים הפסיכיאטריים. בחלק הראשון של התוכנית, יועברו 400 מאושפזים כרוניים מבתי החולים לבריאות הנפש למסגרות בקהילה. נוסף על כך, סוכם על יישום תוכנית מקיפה לקיצור תורים לטיפולים פסיכותרפיים בקופות החולים.
עוד הוחלט על הענקת 100 מיליון שקלים נוספים לסל התרופות, 50 מיליון מתוכם יוקצו לתוכנית לאומית לרפואה מונעת, וכך יעמוד תקציבו על 600 מיליון שקלים. סוכם גם על הקצאת שישה מכשירי MRI חדשים שיוצבו בפריפריה, על הגדלת תקציב בתי החולים הציבוריים בסך של כ-500 מיליון שקלים, על קיבוע של כל 2,850 תקני הקורונה, על תגבור היקף ההכשרות למקצועות הרפואה, על המשך תקצוב התוכנית הלאומית להוספת מיטות בבתי החולים ועל תוכנית רב-שנתית לקיצור תורנויות המתמחים (מ-26 שעות ל-16 שעות במחלקות מלר"ד, פנימית, ילדים, נשים, נוירולוגיה ורדיולוגיה).
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו