"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
פרשנות

לא כל מה שאושר בממשלה יעבור בכנסת

בנט ושריו הציבו יעדים יומרניים לתקציב שנת 2022-2021, בעיקר ביעד הגירעון • הנחות הצמיחה עליהן הוא מתבסס הניחו שאנחנו אחרי הקורונה • זאת תהיה משימה קשה עד בלתי אפשרית לעמוד בהם

, עודכן
0השמעה
ישיבת הממשלה שבמהלכה אושר תקציב המדינה ,
ישיבת הממשלה שבמהלכה אושר תקציב המדינה

כפי שפותחים שיחות לא נעימות, צריך לומר: קודם כל - טוב שבאת תקציב 2022-2021.

הוא אמנם עדיין לא כאן - מדובר בינתיים בהצהרת כוונות, בהסכמה תוך קואליציונית, שעם הרבה שכל, נחישות וגם מזל - תוכל גם להבשיל לכדי חוק של ממש. מבחן חשוב של הממשלה הזו יהיה הפער בין התקציב שאישרה, לבין זה שיעבור בפועל בנובמבר. לא רק האופוזיציה תארוב לו - צי של לוביסטים כבר סופרים מזומנים על הקרבות שינהלו בשם החקלאים, הוועדים והאיגודים המקצועיים, שמבחינתם הקרב רק החל. הוא יסתיים, במקרה הטוב, בנובמבר.

באומץ רב, קבעה הממשלה יעד גירעון יומרני ושאפתני של 3.9% ל־2022. זו תהיה משימה קשה עד בלתי אפשרית לעמוד ביעד הזה. היעד הזה יושג רק אם הנחת הצמיחה תתממש ורק אם ההנחות על ההכנסות הצפויות יתממשו - כל ההנחות האלה רחוקות מלהיות טריוויאליות במצב הנוכחי.

הנחות הצמיחה היו נכונות כשהן התבססו על כך שהקורונה מאחורינו - אבל היא לא. לגבולות הסגורים למחצה ולהגבלות החלקיות שנותרו ושעוד עלולות להתווסף אליהן, יש גם מחיר כלכלי. גם השינויים שנכפו על שוק העבודה עשו שמות בכמה וכמה ענפים שעדיין לא מצליחים להחזיר אליהם עובדים. אין כמעט מפעל, עסק מזון או בית מלון שלא משוועים לעובדים.

הנחה בסיסית נוספת של התקציב היא האינפלציה. בבנק ישראל, כמו הבנקים המרכזיים בעולם, מעדיפים לחשוב שהאינפלציה שאנחנו רואים כעת היא טפטוף מקומי - לא גשם. צריך לזכור שההנחה הזו משרתת אותם, אבל היא לא בהכרח נכונה.

ההכרזה החוזרת ונשנית "לא יהיו העלאות מסים", הופכת להיות פחות ופחות אמינה. מס משקאות מתוקים, מס כלים חד־פעמיים, מס רפואה פרטית, ייקור ארנונה, מס על שירותי אינטרנט מחו"ל ומס פליטות פחמן מוצגים כמשרתי אידיאלים חשובים, כמו שמירה על הבריאות, הגנה על הסביבה וכדומה.

אבל שינוי הרגלים באמצעות מיסוי, בלי שום ניסיון קודם, או אפילו מקביל, לשינוי באמצעות חינוך הציבור - מעלה חשש שהכסף שלנו הוא מושא העניין ולאו דווקא בריאותנו, או הסביבה.

מס על פליטות פחמן הוא פיתוי של ממש הרובץ לפתחו של האוצר. הוא טומן בחובו מיליארדים רבים של שקלים בשנה, הנחוצים לו כמו חמצן לנשימה. גם במקרה הזה ניתן להצדיק את החוק בשמירה על איכות הסביבה, בנחיצותו כדי לעמוד ביעד הפליטות שעליו חתומה ישראל ואפילו בכך שהוא מקובל במדינות רבות בעולם. האם מס כזה בארץ יאיץ מעבר לאנרגיות מתחדשות? נראה שלא.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

ערן בר-טל

העורך הכלכלי של "ישראל היום". שימש מרצה ל"פיתוח חשיבה כלכלית" בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת בר-אילן. בוגר קורס עורכים בינלאומי של מגזין (BusinessWeek (McGraw-Hill. עורך המהדורה העברית "החופש לבחור" של פרופ' מילטון פרידמן, עומד בראש העמותה "כלכלה בשבילך", לקידום השכלה כלכלית. מרצה על: כלכלת ישראל; כיסוי תחומי הכלכלה בתקשורת; עקרונות החשיבה הכלכלית; כסף והשקעות וכן בניית מערכי הדרכה ייחודיים בענייני כלכלה ותקשורת.

כדאי להכיר