אין בחירות באופק והממשלה מקרטעת את דרכה בבטחה לעבר פגרת הקיץ, אולם חודש לכינונה הוא זמן טוב לבדוק מה חושב הציבור הישראלי עליה, על המפלגות שמרכיבות אותה ועל אלה שבאופוזיציה.
מסקר "מאגר מוחות" בהנהלת פרופ' יצחק כץ, שנערך השבוע עבור "ישראל היום", עולה כי לו הבחירות היו נערכות היום - מפלגת הליכוד היתה עדיין המפלגה הגדולה בכנסת עם 29 מנדטים. מפלגת ימינה בראשות נפתלי בנט מתחזקת מעט לעומת כוחה הנוכחי ומקבלת 9 מנדטים, ואילו תקווה חדשה בראשות גדעון סער נמחקת לחלוטין ולא עוברת את אחוז החסימה.
תשעת המנדטים של ימינה הם לא השבעה שקיבלה בבחירות האחרונות. כמחצית ממצביעיה נטשו אותה עם הכניסה לממשלה. את המנדטים החסרים השלימו לה בעיקר מצביעי תקווה חדשה והמפלגה הכלכלית של ירון זליכה.
קואליציה מורכבת
מעיון במפת המנדטים בסקר נראה כי דווקא מי שמנסה לשמור על יציבות הממשלה, כלומר מפלגות הקואליציה, הוא שעשוי להרוויח אם יהיו היום בחירות, מכיוון שהקואליציה בהרכבה הנוכחי תעלה במנדט ותעמוד על 62 מנדטים. לעומת זאת, מפלגות האופוזיציה, שמנסות בכל כוחן להפיל את הממשלה, ימצאו את עצמן דווקא יורדות במנדט ורחוקות מאוד מהקמת ממשלה, בהנחה שימינה כבר לא תצטרף למחנה הימין.
כבר רבות דובר על הצורך של נפתלי בנט לקבל לגיטימציה לתפקידו כראש הממשלה, אחרי שהפר את הבטחותיו לבוחריו והקים ממשלה עם מפלגה המונה 6 מנדטים בלבד. מהסקר עולה כי יש לראש הממשלה עוד הרבה עבודה בנושא. גם אחרי חודש בתפקיד בפועל, בנט מקבל ציון נמוך מאוד בשאלת ההתאמה לראשות הממשלה.
רק 14% בקרב בעלי הדעה אמרו שהוא מתאים לתפקיד - הרבה פחות מיאיר לפיד שמקבל 28%, אולם מעט יותר מבני גנץ שמקבל 8% וגדעון סער שמקבל 4% בלבד. מי שמוביל בבטחה, גם הפעם, הוא ראש האופוזיציה בנימין נתניהו, ולא פחות מ־46% מהנשאלים בעלי הדעה השיבו כי הוא המתאים ביותר לראשות הממשלה.
יצוין כי 21% לא השיבו או נקבו בשמם של מועמדים אחרים. הציון הנמוך שמקבל בנט מגיע באופן מפתיע, או שלא, גם ממצביעי ימינה. רק 11% ממצביעי ימינה סבורים כי הוא מתאים.
הסקר בדק גם את יחס הציבור לשילובה של מפלגת רע"מ, כמפלגה הערבית הראשונה ששותפה בממשלה ישראלית. הנתון בהקשר הזה חד־משמעי: רוב הציבור, 56%, לא מרוצה או מאוד לא מרוצה מכך. 27% מתקשים לקבוע, ואילו רק 17% מרוצים או מאוד מרוצים משילובה של רע"מ בקואליציה.
מבחן התקציב
בקרב מצביעי רע"מ עצמה, הרוב מתלבטים עדיין כנראה, מכיוון ש־53% מהם השיבו "ככה־ככה", לעומת 47% שהשיבו כי הם מרוצים. ברשימה המשותפת, 36% לא מרוצים, שיעור דומה השיב "ככה־ככה", ואילו 28% מרוצים מכך שרע"מ בקואליציה. בקרב מצביעי ימינה 68% לא מרוצים מהשותפות עם רע"מ.
הסקר בדק גם את מידת שביעות הרצון של הציבור בתפקוד הממשלה במגוון של נושאים העומדים לטיפולה. בטיפול בקורונה, 29% נותנים לממשלה ציון בינוני. 24% נותנים לה ציון נמוך מאוד ו־12% מעניקים לה ציון נמוך - סך של 36% שחושבים שהממשלה מתפקדת בנושא זה באופן גרוע. לעומת זאת, 27% מעניקים לה ציון גבוה בטיפול במגיפה.
בתחילת ימיה של הממשלה התנהל קרב על הנרטיב: האם זו ממשלת אחדות או ממשלה קצת ימנית מקודמתה, כפי שהציג אותה בנט, או ממשלת שמאל עם עלה תאנה ימני, כפי שהציג אותה נתניהו. מהסקר עולה כי כ"ממשלת ימין" מגדירים אותה רק 7% מהציבור. 25% מגדירים אותה ממשלת מרכז, 33% רואים בה ממשלת שמאל, ואילו 35% רואים בה ממשלת מאוזנת בין ימין, מרכז ושמאל. גם בקרב מצביעי ימינה התקשו לאמץ את דברי בנט על ממשלה שנמצאת "עשר מעלות ימינה" מקודמתה - ורק 6% מהם סברו כי מדובר בממשלת ימין.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו