ליברמן: "אני יודע להביא את החרדים"; בנט: "מהפכת המשרתים" לפני הכל

בפגישתם היום (שני) של יו"ר ישר! גדי איזנקוט ויו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן הושגו הבנות משמעותיות בנוגע להרכבת הממשלה ולזהות יו"ר הכנסת הבא. על פי פרטים חדשים מהפגישה, ליברמן הבהיר כי אינו מתכוון לערער על מעמדו של איזנקוט כמועמד לראשות הממשלה וטען שביכולתו להביא את הסיעות החרדיות לקואליציה. במקביל, מסתמנת הסכמה כי תפקיד יו"ר הכנסת יישאר בידי ישר!, כאשר איזנקוט עצמו הוא המועמד המוביל.

הפגישה בין השניים הוגדרה על ידי הצדדים עניינית וטובה. בסיומה הביעו איזנקוט וליברמן ביטחון ביכולתם להקים ממשלה יציבה שתכהן ארבע שנים. ההבנות שהושגו בנוגע ליו"ר הכנסת מגיעות לאחר מחלוקת בין מפלגות גוש השינוי על איוש התפקיד, שבמהלכה תמך ליברמן במינוי יאיר לפיד, בעוד שבישר! התעקשו על מועמד מטעמם.

על פי ההערכות, אם לא יחול שינוי של הרגע האחרון, איזנקוט יהיה מועמד הגוש לתפקיד. הרעיון שעמד בבסיס המגעים היה למנות את אחד מראשי המפלגות ליו"ר הכנסת, מתוך הנחה שיתפטר מיוזמתו עם הקמת הממשלה. זאת לנוכח הקושי להדיח יו"ר כנסת מכהן, הליך חריג המחייב בין היתר רוב של 90 חברי כנסת.

החשש של ליברמן מבחירות נוספות

ליברמן הסביר בפגישה כי התנגדותו לממשלת מיעוט הנשענת על הסיעות הערביות נובעת מחשש שממשלה כזאת תקרוס במהירות ותוביל לבחירות נוספות. להערכתו, בתרחיש כזה עלול גוש הימין לזכות ב-70 מנדטים. משום כך הוא מתעקש על הקמת ממשלת רוב שתכלול את הסיעות החרדיות, ללא הסתמכות על המפלגות הערביות.

בפגישה טען ליברמן כי הוא יודע להביא את הסיעות החרדיות לקואליציה. כערובה לרצינות כוונותיו, הביע נכונות להתפשר בסוגיית גיוס החרדים. בכך הציג נכונות לסטות מעמדות שהדגיש לאורך מערכת הבחירות כדי לאפשר את הקמת הממשלה.

מצד הסיעות החרדיות, דוד שפירא ומוטי בבצ'יק נמנים עם הגורמים המצויים בסוד המגעים. עם זאת, רבנים בכירים ששוחחו עם "היום" הציגו תמונה מסויגת יותר והבהירו כי הפערים בין הצדדים עדיין קיימים. חוק הגיוס מוסיף להיות מכשול מרכזי בדרך להסכמות, אף שביהדות התורה כבר הביעו נכונות עקרונית להצטרף לממשלה בראשות איזנקוט בכפוף להסדרת הסוגיה.

בסביבת איזנקוט נמנעים מהתייחסות רשמית לפרטים החדשים על תוכן הפגישה. במפלגת ישר! הבהירו כי הם נצמדים לנוסח ההודעה שפורסמה לאחריה, שלפיו שני ראשי המפלגות בטוחים ביכולתם להקים ממשלה יציבה לארבע שנים.

השתיקה של בנט

ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט החליט להעניק לאיזנקוט תמיכה וגיבוי מלאים במגעים להרכבת הממשלה. השניים משוחחים כמה פעמים ביום, אך בנט מעדיף בשלב זה להישאר מחוץ למאבקים הפומביים בין ראשי גוש השינוי. כך הוא מאפשר לאיזנקוט ולליברמן לנהל את המגעים, בעודו שומר לעצמו את האפשרות לשבת על הגדר ולבחון כיצד יתפתחו הדברים.

עם זאת, בסביבתו של בנט מדגישים כי שתיקתו אינה מעידה בהכרח על הסכמה למהלכים המתגבשים, אך גם אינה מלמדת שבכוונתו להכשיל את ההבנות שיושגו. בנט מעדיף להמתין לסיכומים בין הצדדים ורק לאחר מכן להחליט כיצד לפעול. התמיכה שהוא מעניק לאיזנקוט בשלב זה אינה מהווה התחייבות לקבל כל הסכם קואליציוני.

בסביבתו של בנט מדגישים כי ההתחייבויות למשרתים ולמשפחות השכולות עומדות בראש סדר העדיפויות שלו. "מהפכת המשרתים", שאותה הציג במהלך מערכת הבחירות, צפויה לעמוד במרכז המסר שלו כשיבחר להתבטא בפומבי. על רקע זה, קשה לראות את בנט מצטרף לממשלה עם המפלגות החרדיות אם ההסכמות על חוק הגיוס יכללו פשרה מרחיקת לכת שמשמעותה השתמטות בפועל.