החשש בגוש השינוי: ליברמן חוסם את איזנקוט כדי להגיע בעצמו לכסא רה"מ

לגדי איזנקוט אמנם יש מהשבוע מנדט לחודש הקרוב, אבל הוא עדיין רחוק מאוד מהקמת ממשלה. הרעיון של השבעת ממשלת מיעוט בתמיכת המפלגות הערביות נפסל לעת עתה, נוכח התנגדותו של אביגדור ליברמן לממשלה כזו, שעליה חזר כמה פעמים.

ליברמן הבהיר שיתנגד אקטיבית בהצבעה בכנסת על ממשלת מיעוט בתמיכת הערבים, ועל כן לאיזנקוט אין רוב למהלך כזה - אלא אם יצליח לגייס גם את קולות המפלגות החרדיות. בינתיים, גם האפשרות של הקמת ממשלת שינוי עם המפלגות החרדיות נמצאת לגמרי בחיתוליה.

יהדות התורה מוכנה להגיע ולהצטרף, תמורת חוק השתמטות שיחייב את מפלגות גוש השינוי להתנער לחלוטין מהבטחותיהן - אבל ש״ס עוד לא נמצאת שם. ובכלל, ליברמן לא מעוניין לתת לאיזנקוט על מגש של כסף את ראשות הממשלה. אם אני מביא את החרדים, הוא עשוי לומר לאיזנקוט, למה שאתה תהיה ראש הממשלה ולא אני?

ליברמן טוען פומבית שראשות הממשלה אינה אובססיה עבורו, אבל ההערכה בגוש השינוי היא אחרת. החשש הוא שליברמן יעשה כל שלאל ידו על מנת להוביל למצב שהוא יהיה המועמד היחיד לראשות הממשלה - למשל באמצעות גלגול המנדט בין איזנקוט לבין נתניהו או מועמד אחר - ומשם בחזרה לכנסת. במקרה כזה, לשיטתו, ליברמן יהיה היחיד שיעמוד בין הרכבת ממשלה חדשה והדחת נתניהו לבין בחירות חוזרות.

בגוש השינוי מנסים לנתח את מהלכיו של ליברמן, אבל גם הקלפים שלו לא טובים במיוחד. בבחירות חוזרות, אחרי שהפר בגסות את ההבטחה שלו לחוק גיוס - הוא עלול לספוג מפלה קשה, ואולי אף להתקרב לאחוז החסימה. לחבור לבדו לגוש נתניהו הוא אינו יכול, שכן יחד הם מגיעים ל-60 מנדטים בדיוק. כך גם בנט: בלי לפיד, הוא משלים את גוש נתניהו ל-60 מנדטים בלבד.

בנט, אגב, שותק כבר כמה ימים - ולא במקרה. בבחירה בין הפרת הבטחתו שלא לשבת עם המפלגות הערביות לבין חקיקת "מהפכת המשרתים", בנט מעדיף לשבת על הגדר ולתת לליברמן ולאיזנקוט לנווט את הספינה. כשהם יטעו, הוא יוכל להיכנס למשחק - או לפחות להכריע לאיזה כיוון הולכים.

איזנקוט נחוש להרכיב ממשלה - כי הוא יודע שזו ההזדמנות היחידה שלו לעשות זאת. אם לא יצליח עד תום תקופת המנדט, קשה לראות מצב שבו יקבל שוב את הזדמנות הפז להקים ממשלה - אפילו לא בבחירות חוזרות, אחרי ההפרה הגורפת של ההבטחות, לפחות מצד חלקים מסוימים בגוש השינוי.

בינתיים, עם קבלת המנדט, צוותי המשא ומתן של מפלגות גוש השינוי ממשיכים במלאכת טוויית הממשלה. הם נפגשים במלון דן אכדיה בהרצליה ומנסים לסכם קווי יסוד, חלוקת תפקידים והסכמים קואליציוניים. אבל הבעיה היא שהכול נעשה בתוך תיבת התהודה של 48 המנדטים שבהם זכה גוש השינוי.

מחוצה לה אין משא ומתן של ממש עם המפלגות החרדיות או הערביות, אלא בעיקר גישושים באמצעות שליחים. גם כאן, אף אחד עוד לא רוצה להתחייב להפרת הבטחות גסה ולשרוף גשר שהוא לא בהכרח רוצה לחצות.

בגוש השינוי עוד לא הצליחו להכריע אפילו על מועמד ליושב ראש הכנסת. למזלם, במידה מסוימת, רק מחר, עם השבעת הכנסת, הם יוכלו להגיש רשמית את החתימות שאספו בדרישה מיושב ראש הכנסת אמיר אוחנה לכנס ישיבה להצבעה על מחליפו. אוחנה יכנס את הישיבה להדחתו רק שבוע אחרי הגשת החתימות הרשמית, ובינתיים ראשי גוש השינוי יקבלו עוד זמן שלא להחליט. המועמדים הם לפיד או נציג מטעם איזנקוט, או אפילו איזנקוט בעצמו.

בגזרה החיובית, מבחינתם של אנשי גוש השינוי, הושגה התקדמות לקראת הסכמות על חלוקת התפקידים הראשונית בכנסת. ישנם תכנונים על הרכבי הוועדות ועל מהלכי החקיקה הראשונים, מתוך כוונה לשפר עמדות לקראת המשא ומתן הקואליציוני, ואולי אף במטרה לקרב את החרדים או עריקים מהליכוד להצטרף לקואליציה. חשדנות הדדית יש, אבל גם שיתוף פעולה. השאלה היא מה מהם יגבר, והאם זה לא יהיה מאוחר מדי עבור מי מהצדדים.