יו"ר הכנסת וחוקי הרפורמה: הפגישה הקריטית בין איזנקוט לליברמן

יממה לאחר קבלת המנדט מהנשיא הרצוג, ויממה לפני השבעת הכנסת ה-26, אמור יו"ר ישר!, גדי איזנקוט, להיפגש עם איש המפתח בגוש השינוי - יו"ר ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן.

בגוש השינוי מגדירים את הפגישה הזו כקריטית, כשבמוקד שלה שתי סוגיות הכרוכות זו בזו: מי ישב על כיסא יו"ר הכנסת, ומה יעלה בגורלם של חוקי הרפורמה המשפטית.

אדוני היו"ר, כנסת נכבדה

על זהות היו"ר אין עדיין הסכמה. ליברמן הודיע בשבוע שעבר כי מפלגתו תתמוך ביאיר לפיד, מספר 2 ברשימת ביחד, ואילו בישר! מעדיפים שהתפקיד יישאר בידי הסיעה הגדולה בגוש. בפגישת ראשי הגוש בשבוע שעבר הושגו הבנות על מינוי מבקר המדינה, אבל לא על כיסא היו"ר.

במקביל, בגוש כבר דרשו מהיו"ר המכהן, אמיר אוחנה, לקיים מחר, ביום ההשבעה, הצבעה על החלפתו. אוחנה השיב כי יקיים אותה בתוך שבוע מהגשת 61 חתימות - כלומר, רק בשבוע הבא.

לכיסא הזה יש משמעות מעשית מיידית. מרגע שבעל המנדט מודיע שעלה בידו להרכיב ממשלה, יו"ר הכנסת הוא שקובע את מועד ישיבת ההשבעה בתוך שבוע, ויו"ר מהליכוד יוכל למתוח את הזמן עד הקצה ולנצל אותו לניסיונות לסכל את המהלך. לכן איזנקוט אינו מתכוון להשביע ממשלה לפני שאוחנה יוחלף, גם אם יצליח להרכיב אותה קודם לכן.

עיקר המשקל של הכיסא נוגע לחקיקה. בגוש מתכננים לפתוח את הקדנציה בחבילת חוקים לביטול מהלכי הדגל של הממשלה היוצאת: החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, שאמור להיכנס לתוקף עם כינון הכנסת החדשה, חוק סמכויות היועמ"ש, השינוי במעמד מח"ש ורפורמת התקשורת.

איזנקוט כבר סימן את רועי פולקמן כמי שיעמוד בראשות הוועדה המסדרת, וזאת על מנת לקצר הליכי חקיקה ולהקים ועדות מיוחדות שיכינו את החוקים. בחירת יו"ר הוועדה קשורה לבחירת יו"ר הכנסת.

וכאן נכנס החשבון. לארבע מפלגות הגוש יש יחד 48 מנדטים בלבד. להחלפת אוחנה נדרשות 61 חתימות, וביטול חוקי הרפורמה יחייב גם את קולות המפלגות הערביות - בדיוק הנקודה הרגישה מול ליברמן, שהבהיר כי "לא אתן יד לממשלה שתישען עליהן".

השאלה בפגישה, אם כן, אינה רק מי יהיה היו"ר, אלא גם איך מעבירים את המהלכים ובקולות של מי.

ולמרות התחושה שהמגעים בעיצומם, מו"מ קואליציוני של ממש עוד לא נפתח, כך מתברר: לא מדברים על תיקים ולא על תפקידים. השיח מתנהל בשלב זה בין ארבע מפלגות הגוש: ישר!, ביחד, ישראל ביתנו והדמוקרטים ועוסק בקווי היסוד של הממשלה.

על העקרונות עצמם כמעט אין ויכוח. ראשי הגוש כבר הצהירו כי הממשלה תקום על בסיס ארבעת העקרונות שהציג איזנקוט: הכרה בישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, מחויבות לערכי מגילת העצמאות, חובת שירות צבאי או אזרחי לכל והכרה בחמאס כארגון טרור שיש לפרק את כוחו הצבאי והשלטוני.

השאלה הפתוחה היא איך מבצעים: באיזה סדר, באיזה קצב ועל איזה רוב. איזנקוט מבקש להשביע במהירות את מה שהוא מכנה "ממשלת חירום לאומית" על בסיס ארבע המפלגות, ולצרף אליה בהמשך כל סיעה וכל ח"כ שיקבלו את העקרונות; ליברמן שולל ממשלת מיעוט על הסף.

האתגר הגדול ביותר בקווי היסוד הוא הגיוס, והוא כפול: לקרב את החרדים, ובה בעת לעבור את בג"ץ. ביום שישי הסיר ליברמן את הווטו על המפלגות החרדיות, ואתמול הציע את חוק הגיוס שקידם כשר ביטחון ב-2018 כבסיס לדיון.

ביהדות התורה, שלא המליצה על איש בבית הנשיא, הבהירו כי "ידינו מושטות", אך דורשים הכרה בערך לומדי התורה. גורם במפלגה אף גילה נכונות להצטרף לממשלת איזנקוט, בתנאי שתושג הסכמה על הגיוס.

אלא שכל נוסחה כזאת תגיע מהר מאוד לשולחנם של שופטי בג"ץ. ביוני 2024 פסק בית המשפט העליון כי אין סמכות לפטור תלמידי ישיבות מגיוס באופן גורף, וגם לא לממן מוסדות שתלמידיהם אינם מתגייסים. הנשיא הרצוג עצמו הזכיר לנציגי יהדות התורה בהתייעצויות כי אין הסדר משפטי שמאפשר פטור כולל.

במילים אחרות: הסדר נדיב דיו כדי למשוך את החרדים עלול להיפסל, והסדר שיעמוד בביקורת השיפוטית עלול להשאיר אותם בחוץ.

פגישה גם עם בנט

גם בתוך הגוש הסוגיה רחוקה מהכרעה. איזנקוט צפוי להיפגש היום גם עם יו"ר ביחד נפתלי בנט, שהמליץ עליו ודוחף להקמה מהירה של ממשלה, והשאלה שתעמוד על הפרק היא אם יתמוך בפתיחת הדלת למפלגות החרדיות, ובאילו תנאים. וגם הסכמה בין ראשי המפלגות לא תבטיח את תמיכת כל חברי הכנסת שלהן, אם הפשרה בגיוס תעורר התנגדות מבפנים.

ויש כאן גם אירוניה לא קטנה: הגוש שמבקש לפתוח את הקדנציה בביטול חוקי הרפורמה ובחיזוק מעמדה של מערכת המשפט עשוי לגלות שדווקא בג"ץ הוא המשוכה הגבוהה ביותר בדרך לקואליציה עם החרדים.

מאחורי הקלעים, נתניהו כבר קרא במוצאי שבת להקים ממשלת אחדות לאומית - והשעון מתקתק: לאיזנקוט עומדים 28 ימים להרכבת הממשלה, ועוד 14 אם יקבל הארכה.