לא דחוף לי לדעת כמה את מרוויחה אלא אם אמרת שכדאי לי לגבות יותר כי מפלים אותי על רקע מגדרי; לא מעוניינת לדעת מה יקרה לי בעוד עשר שנים אלא אם השידוך הספציפי ידרדר אותי לאבדון; ולא זקוקה שתדווחי לי מה הצבעת, אני סומכת על שיקול דעתך.
גם לא צריכה שתסבירי למה זה הפתק שלך הוא הדבר הנכון - יש לי יכולת ושיקול דעת ואבחר בעצמי. לדבר על רעיונות ואידיאולוגיה - כן. לתת מתכון למפלגות? לא. אז למה כופים עלינו את העירום הדעתני שפשט במרחב הציבורי?
עשרים שנה אחורה, לשאול מישהו "מה הצבעת?" התפרש כחוסר נימוס. היום, עם שלל גילויי הדעת שכמעט הפכו אותנו קהים, אפשר להבין למה. הניסיון לסחוף את ההמון להתפשט פוליטית מחוץ לפרגוד הוא לא אלגנטי ולא חינוכי. הוא נועד אולי לשרת את האופציה לכונן מהפך, אבל בפועל הוא עשוי לשנות את הצבעת ההמון מהסיבות הלא נכונות, ויוצר זילות של מושג הפרגוד.
פרגוד. מילה שפרצה לתודעה בשיבתה כפרוכת שהגנה על ארון הברית, להפריד בינו לבין מה שבחוץ. בין קודש לחול. מאמינים בדמוקרטיה? הנה, בבקשה. הבחירה שלנו היא דבר קדוש, וכדי שהיא תהיה קדושה היא צריכה להיות חפה מלחצים ומשיקולים זרים.
היא צריכה להיות פרטית, רק שלנו. שיננתם לילדים שלכם את "גופי ברשותי"? מעולה! אתם תתחברו בקלות גם לרעיון הזה. אל תגעו בי בלי רשות, זה מרחב פרטי. הצבעה היא דבר חשאי.
כי ההטיה שמבצעת תקשורת ההמונים לסוגיה, כאשר היא מטפטפת בשיטתיות מידע ניטרלי כגון באיזו מפלגה תומך כל עיתונאי - היא הטיה לא ישרה.
קחו למשל שער של עיתון מסוים, שבסוף השבוע כתב את שמות עיתונאיו הבכירים וקידם את טוריהם: אחד הסביר למה ביבי, אחר למה גולן, נוסף מדוע ליברמן, איזנקוט, בנט וכן הלאה. העיתון לא מצא מישהו שיסביר למה סמוטריץ'. טוב, זו לא אשמתם. זה כמו פאנלים שלא מזמינים נשים לדבר פשוט כי לא היו כאלה בנמצא בדיוק כשהרימו טלפון כדי לתאם את השיח. אבל האם נוצרה הטיה מגדרית פסולה? נוצרה.
וכך גם קמפיין הידוענים שסיפרו מה יצביעו. מדורי הרכילות אמרו את דברם (!) ועצם הפרסום מעביר מסר מביך: דעתם של ידוענים נחשבת יותר - ודעתם של עמך ישראל (לא מה שאתם חושבים) נחשבת פחות. ומה עם הסקרים? הבחירות הללו הוכיחו שהניסיון לחזות את העתיד קובע אותו בפועל. עשרות אלפי אנשים בוחרים את הפתק שהסוקרים מחליטים שיש לו סיכוי לעבור את אחוז החסימה. זו לא דמוקרטיה, זו אסטרולוגיה.
בעידן שבו אנשים מפרסמים בהתנדבות תמונות של עצמם כמעט ערומים באינסטגרם, אולי להוסיף גם רילס עם פתק ההצבעה זה כלום. שניהם זולים בעיני. אולי זה כי אני מיושנת, אבל ממחר האייטיז יחזור לאופנה. תשאלו את הצ'אט על שמיר, פרס וממשלת אחדות רחבה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו