וינטר, עבאס והקולות האבודים: איך הגענו למבוי סתום ערב הבחירות?

יממה לפני פתיחת הקלפיות, המערכת הפוליטית ניצבת בפני אפשרות של מבוי סתום נוסף: לפי הסקרים האחרונים שפורסמו בסוף השבוע, אף אחד משני הגושים אינו מצליח להגיע לרף 61 המנדטים הדרוש להקמת ממשלה יציבה. אלא שהתמונה הייתה יכולה להיראות אחרת. בשני המחנות התקבלו החלטות פוליטיות ואסטרטגיות שעלולות לעלות להם במנדטים יקרים, ואולי אף בהכרעה בבחירות.

מחר (שלישי) בשעה 7:00 בבוקר ייפתחו הקלפיות ברחבי הארץ. רגע לפני שהבוחרים יאמרו את דברם, אפשר להצביע על שורת מהלכים שהיו עשויים לשנות את מאזן הכוחות, או לפחות לקרב את אחד הגושים להכרעה. מחיבוק פוליטי שלא ניתן לעופר וינטר, דרך הפנייה שהוחמצה לציבור הסרוג ועד ההתנהלות מול מנסור עבאס ויועז הנדל - אלה ההזדמנויות שהוחמצו בדרך לקלפי.

גוש הימין: וינטר והקולות האבודים

אחת הטעויות האסטרטגיות הבולטות בגוש הימין הייתה ההתנהלות מול תת־אלוף (מיל') עופר וינטר ומפלגתו "עמך ישראל". במקום לחבק את וינטר ולשלב אותו במחנה, בחרו שותפיו לגוש, ובראשם הליכוד וראש הממשלה בנימין נתניהו, לנהל נגדו קמפיין אגרסיבי. התוצאה האפשרית: כארבעה מנדטים של מצביעי ימין עלולים לרדת לטמיון אם מפלגתו לא תעבור את אחוז החסימה.

האירוניה היא שעד כניסתו של וינטר לפוליטיקה, פרשנים ואסטרטגים בימין שבו וטענו כי המחנה זקוק למפלגה שתדע למשוך את מצביעי "הימין הרך". מדובר בציבור שהתאכזב מאירועי 7 באוקטובר ומסוגיית השוויון בנטל השירות, וחיפש כתובת פוליטית שתייצג אותו. וינטר, לפחות על הנייר, התאים בדיוק לפרופיל הזה. אלא שבמקום לנצל את ההזדמנות להרחבת המחנה, בחרו בליכוד ובקרב שותפיו לפעול נגדו.

>>פולימרקט, מדד הבאזז וכל הסקרים במקום אחד: מוניטור הבחירות של "היום"<<

>>מצפן הבחירות: היכנסו לבדוק איזו מפלגה באמת מייצגת אתכם | מיוחד<<

החמצה נוספת נוגעת לייצוג הציונות הדתית. במקום לגוון את רשימת "הציונות הדתית" ולפנות לקשת רחבה של הציבור הדתי־לאומי, לרבות מצביעים סרוגים וליברליים, נותרה המפלגה מזוהה בעיקר עם הציבור החרד"לי. בכך הוחמצה האפשרות לפנות לקהלים נוספים בתוך המחנה, ולממש פוטנציאל המוערך בכעשרה מנדטים ימניים.

גוש השינוי: החרם על רע"מ והפספוס של הנדל

גם בגוש השינוי התקשו להציג שינוי תפיסתי שהיה עשוי לשבור את התיקו הפוליטי. ההחמצה הראשונה נוגעת ליחסים עם רע"מ ועם יו"ר המפלגה מנסור עבאס. במקום לגלות אומץ פוליטי ולחדש את שיתוף הפעולה עימו, בחרו ראשי המחנה להותיר על כנו את החרם השקט.

אלא שללא רע"מ, או לכל הפחות שיתוף פעולה עם מפלגות ערביות, קשה לראות כיצד גוש השינוי מגיע ל־61 מנדטים ללא התפתחות פוליטית יוצאת דופן. עבאס מצידו עשה ככל יכולתו כדי לשכנע את שותפיו לשעבר בממשלת השינוי להעניק לו מחדש "תעודת הכשר", אך ניסיונותיו לא הביאו לשינוי בעמדתם.

הטעות השנייה קשורה למפלגת המילואימניקים ולרשימות המרכז. מפלגת "ישר!", בפלטפורמה המורחבת שלה, צירפה לשורותיה את אנשי "יסודות ישראל" - חילי טרופר, שירה שפירא ואליסף פרץ - מתוך הנחה שיועז הנדל יפרוש מהמרוץ.

אלא שהנדל בחר להישאר במרוץ ואף חבר לפרופ' ירון זליכה. השניים מתמודדים כעת ברשימה עצמאית, שלפי ההערכות עלולה לגרום לאובדן של כשלושה מנדטים חיוניים לגוש השינוי, אם לא תעבור את אחוז החסימה.

האפשרות המתבקשת מבחינת המחנה הייתה לצרף גם את הנדל למסגרת הפוליטית המורחבת, ובכך למנוע את הסיכון לאובדן הקולות. אלא שמשקעי עבר ושיקולים פרסונליים מנעו את המהלך, והותירו את גוש השינוי חשוף לאותו איום שמרחף מעל גוש הימין: מפלגה קטנה שעלולה שלא לעבור את אחוז החסימה, ולקחת איתה קולות שעשויים היו להכריע את הבחירות.