חילי טרופר נכנס לכנסת לראשונה בשנת 2019. לפני כן הוא היה מפקד ולוחם בסיירת דובדבן ומנהל ביה"ס ברנקו וייס ברמלה. היום, אחרי שהקים את מפלגת "יסודות ישראל" עם יועז הנדל, שירה שפירא ואליסף פרץ, הוא יו״ר המפלגה שתתמודד בבחירות.
את הראיון איתו אנחנו עורכים בשיאו של בליץ החקיקה של הקואליציה, שאותו הוא מכנה "השבוע העכור של הכנסת. בבחירה בין לעמוד לצד המשרתים לבין לעמוד לצד העריקים, הקואליציה הנוכחית עשתה בחירה ברורה ועמדה לצד המשתמטים״, הוא אומר.
בשני סקרים אתם עוברים את אחוז החסימה – אצלנו וגם בחדשות 13. אתם תרוצו עד הסוף?
״המגמה מאוד ברורה, אנחנו מתחזקים. אני מקבל אין־סוף תגובות, אנשים שלא היה להם בית פוליטי ועכשיו יש להם. זה משתקף בסקרים שמעבירים אותנו ופותחים אפשרות אמיתית שאחרי הבחירות תהיה פה ממשלה ציונית רחבה ככל האפשר״.
מה הבשורה של המפלגה שלכם?
"יש היום לפחות 300 אלף ישראלים שמחפשים לעצמם בית פוליטי. לפני שהתחלנו את הראיון, פגש אותי מישהו במסדרון ואמר לי 'השבוע החלטנו לעבור מהליכוד אליכם'. יש הרבה מאוד ישראלים שמבינים מה המחיר של ממשלה שתלויה בקולות לא ציוניים. יש פה קואליציה שכרתה ברית עם כוחות לא ציוניים. ובזמן מלחמה, בניגוד לעמדת הרמטכ"ל, היא מעבירה חוק שפוטר עריקים ממעצר במקום להעביר חוק למען המשרתים. אנחנו הבית של הקהל הזה״.
"מדברים עם כולם"
צפוף באזור שלכם: ארדן, בני גנץ ואתם. למה אין איחוד בין כולם?
"אני לא יודע איך המפה תיראה בסוף ומי מהשחקנים על המגרש יעלו עליו. אנחנו כרגע מרוכזים בלצבור מקסימום כוח פוליטי כדי לשרת את המטרה של ממשלה ציונית רחבה. אם נצטרך לעשות חיבורים בשביל הדבר הזה, נעשה".
"אני חושב על הבחור הציוני הדתי שעשה 500 ימי מילואים ואני מסתכל איך השבוע נציגי הציבור של המפלגה הציונית הדתית הצביעו בעד פטור ממעצר לעריקים, הצביעו נגד ארגון צהר והחזירו את מונופול הכשרות. כשהמצביע מהציונות הדתית רואה את זה, הוא מבין שאלה לא מייצגים את הערכים שלו״
יש לך קשר איתם?
"כולם מדברים עם כולם, אני מקפיד לא להיכנס לשיחות אישיות".
בסרט "תיכון ההזדמנות האחרונה" ("עובדה", קשת 12) רואים אותך כמנהל ביה״ס ברנקו וייס ברמלה משקיע באחד הילדים שאומר שהוא רוצה להיות המנהל. מה קרה שם בינך לבין גנץ, חזרת להיות המנהל מהסרט?
"תראה, אני מאוד מעריך ואוהב את בני גנץ. הוא איש עם הרבה זכויות ופטריוט אמיתי, מה שביני לבינו יישאר שם".
הציבור הדתי־לאומי מחפש בית. ישנה מפלגת הציונות הדתית, ישנו וינטר שאולי ירוץ, וישנם אתה, יועז, שירה ואליסף. כולכם מבתים דתיים. זה האלקטורט שאתה מחפש?
״הציונות הדתית היא חלק מהאלקטורט שלנו, אבל אני לא מוכן להיות חלק ממפלגה מגזרית. מפלגת הציונות הדתית כרתה ברית עם המשתמטים. הליכוד והציונות הדתית בחרו השבוע בעריקים ובמשתמטים במקום בלוחמים ובאנשי מילואים. זה ייזכר להם לדיראון עולם. ממשלה שבמשך שלוש שנים שולחת לוחמים לחזית - נכנעה השבוע בכנסת".
"אני חושב על הבחור הציוני הדתי שעשה 500 ימי מילואים", טרופר מוסיף, "ואני מסתכל איך השבוע נציגי הציבור של המפלגה הציונית הדתית הצביעו בעד פטור ממעצר לעריקים, הצביעו נגד ארגון צהר והחזירו את מונופול הכשרות. כשהמצביע מהציונות הדתית רואה את זה, הוא מבין שאלה לא מייצגים את הערכים שלו״.
מה הקווים האדומים שלך? עם מי לא תסכים לשבת בממשלה?
"אני מקפיד לדבר על עקרונות ולא על אנשים. לא אעבור על כל המפה הפוליטית ואמנה אחד־אחד. נשב עם כל מי שיכול להיות חלק ממשלה ציונית ורחבה שתילחם בעוצמה באויבים, ותרפא את החברה מבפנים".
בן גביר?
״כשבן גביר יכבד את שלטון החוק וינהג באחריות כלפי היחסים הבינלאומיים שלנו, דבר איתי״.
ישבת פעמיים עם נתניהו בממשלה והיית חבר קבינט המלחמה – מה למדת מהתקופה הזאת?
"כשאנחנו נכנסנו לתוך הממשלה בעת חירום, עשינו את זה למען המדינה ולא למען נתניהו. חשוב שהיינו שם. אני אומר לך כחבר קבינט מדיני וביטחוני שיותר ממאה נשים וילדים חזרו משבי חמאס כשהיינו שם, ברור לי לגמרי כמה טוב שהיינו שם. לא בטוח שהם היו חוזרים לולא הנוכחות שלנו, וכמובן עוד החלטות רבות שהתקבלו ברגעים הכי קשים. ראיתי אנשים שגדלו לגודל השעה, ולעומתם ראיתי אנשים שחזרו לקטטות הישנות״.
אתה מתכוון לנתניהו?
״שכל אחד יבין לבד למי אני מתכוון״.
למה אתה חושש להגיד את זה?
״זה לא עניין אישי. אני חושב שב־7 באוקטובר כל עם ישראל וחלק גדול מנבחרי הציבור הבינו שצריך להזיז הצידה את השנאה והרעל והציניות, כי עכשיו זמן של ביחד. אני נשארתי בדיוק במקום הזה. אחרים זזו. כל מי שזז צריך להסביר למה״.
מה העמדה שלכם סביב מערכת המשפט?
״אנחנו מבינים שצריך תיקונים במערכת המשפט, שרחוקה מלהיות מושלמת. המטרה היא לתקן ולא לפרק, ולכן צריך לבצע שינויים אחראיים. לחוקק חוק יסוד: חקיקה, שסוף־סוף יסדיר את מערכת היחסים בין הרשויות. הוא גם יקבע באיזה רוב אפשר להעביר חוקי יסוד, ומתי ובאיזה רוב בית המשפט יכול להתערב בחקיקה של הכנסת. יש לנו תוכנית מסודרת איך להעביר רפורמה משפטית״.
מי כתב אותה?
״לקחנו ממכונים קיימים, אבל התוכנית מתבססת על הכתיבה של מכון תכלית, אך לא רק. לקחנו גם ממכוני מחקר נוספים״.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו