"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חוק התקשורת אושר; הוארך שירות החובה ל-32 חודשים במסגרת הוראת שעה

53 חברי כנסת תמכו בהצעה מול 48 מתנגדים • החוק יקים רשות אחת שתאחד את גופי הרגולציה הקיימים, יקבע חובת רישום לספקי תוכן גדולים וישנה את מתווה ההשקעה בהפקות מקור • רוב סעיפיו ייכנסו לתוקף בעוד שנתיים

,עודכן
0השמעה

בליץ החקיקה בכנסת

אושר סופית: הארכת שירות החובה ל-32 חודשים במסגרת הוראת שעה

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שניה ושלישית את הצעת חוק שירות ביטחון. 43 חברי כנסת תמכו בהצעה, אל מול 12 מתנגדים ונמנע 1. מוצעת הוראת שעה המאריכה את שירות החובה ל-32 חודשים. על פי הוראת השעה, במקום שקיצור השירות ל-30 חודשים יחול על מי שהתגייס ביולי 2024 ועתיד להשתחרר בינואר 2027, הוא יחול על מתגייסי יוני 2029, העתידים להשתחרר בינואר 2032.

אושר סופית: חוק התקשורת עבר בקריאה שנייה ושלישית

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את חוק התקשורת של השר שלמה קרעי, ברוב של 53 תומכים מול 48 מתנגדים. החוק מקים רשות סטטוטורית חדשה לתקשורת משודרת, שתאחד ותחליף את גופי הרגולציה הקיימים, ותקציבה יעמוד על 25 מיליון שקלים בשנה מתקציב תאגיד השידור.

החוק קובע חובת רישום לספקי תוכן גדולים, מתווה חדש להשקעה בהפקות מקור, הסדרה מחודשת של שידורי ספורט והמשך הפעלת מערך עידן+. הוא ייכנס לתוקף בעוד 24 חודשים, למעט סעיפים שייכנסו לתוקף במועדים אחרים. קרעי בירך על האישור ואמר כי הרפורמה "מורידה חסמי כניסה ושוברת את המונופולים".

יועמ"שית הכנסת מזהירה: אישור שינויים שלא נדונו בוועדה לחוק התקשורת יפגום בהליך החקיקה

היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, הזהירה כי אישור הסתייגויות משמעותיות לחוק התקשורת במליאה, מבלי שנדונו קודם לכן בוועדה, יהווה "פגם נוסף" בהליך החקיקה. במכתב ששיגרה לחברי הכנסת קראה אפיק להחזיר הסתייגויות כאלה לדיון מהותי בוועדה לפני אישורן הסופי.

אפיק הזכירה כי צוות הייעוץ המשפטי כבר הבהיר בדיון שנערך בוועדה כי דחיית הסתייגויות בשלב הוועדה, מתוך כוונה לאשרן בהמשך במליאה וללא דיון ענייני, עלולה לפגום בהליך. לדבריה, הדברים מקבלים משנה תוקף לנוכח הביקורת שכבר נמתחה על קידום החוק, לרבות על נוסחים שהציג שר התקשורת במהלך הדיונים ועל הפגיעה בסמכויות הוועדה ובהשתתפות חבריה.

הסעיף "החשאי" של קרעי שירגיז את החרדים

Full Screen

הסעיף של קרעי שהוכנס ללא ידיעת החרדים|צילום מסך

בראשון בערב, השר קרעי הכניס - תוך כדי דיון - סעיף שמחייב את כל הערוצים הזעירים והייעודיים לעלות לעידן פלוס. עד היום רק 12 ו-13 היו חייבות לעלות לעידן פלוס. בדרך הזאת הוא מרחיב את חילול השבת ומשנה את הסטטוס-קוו. החרדים לא היו מודעים לכך כי הוא עשה את השינוי תוך כדי דיון, והוא לא הופיע בסדר היום.

לא רק חוק התקשורת: בליץ החקיקה מתחדש ב-16:00

רגע לפני שהכנסת מתפזרת ותקופת הבחירות תחל רשמית מחר, הקואליציה תמשיך את בליץ החקיקה. ההצבעות על החוקים במליאה צפויות להתחיל היום בשעה 16:00 בצהריים. החוקים המרכזיַים שיעלו להצבעה הם:חוק הרדיו -לפי ההצעה, שוק הרדיו יעבור למודל של רישיונות ארוכי טווח שיוענקו לתקופה של 15 שנים, עם פריסה גיאוגרפית רחבה, ובינתיים יוארכו באופן גורף כל הזיכיונות הקיימים עד ל-2033.

חוק הארכת שירות חובהיעלה גם הוא למליאה היום, כך שבמקום 30 חודשי שירות המתגייסים הגברים ישרתו במשך 32 חודשים.

"המנה העיקרית" היאחוק השידוריםשל השר שלמה קרעי שכוללת בתוכה הקמת רשות תקשורת אחת שתחליף את גופי הרגולציה הקיימים כמו מועצת הכבלים והלוויין והרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו. בנוסף, הצעת החוק כוללת ביטול של איסור הבעלות הצולבת וביטול חובת ההפרדה המבנית בין בעלי הערוצים המסחריים לחברות החדשות, והבטחת השקעה בהפקות מקור ביצירה ישראלית, כאשר החברות הבינלאומית פטורות מהחובה.

כדאילהכיר