יוזמת ארדן-אדלשטיין שואבת 30% מהאופוזיציה - ומאיימת על איזנקוט

המפלגה החדשה שלחילי טרופר ויועז הנדלזוכה לארבעה מנדטים בלבד, בעוד יו"ר כחול לבן,בני גנץ(ללא דדי שמחי) אף אינו עובר אתאחוז החסימה. מנגד, יוזמה למפלגת ימין מתונה בהובלת יולי אדלשטיין או גלעד ארדן זוכה לפוטנציאל תמיכה משמעותי: 20% ממצביעי הקואליציה ו-30% ממצביעי האופוזיציה שוקלים להצביע לה, נתון המאיים על צמיחתו של איזנקוט. אם הפוליטיקאים בגוש האופוזיציה יתבצרו בהבדלים מזעריים ויימנעו מחיבורים, הם עלולים למצוא את עצמם צופים בממשלה הצרה הבאה מהיציע.

>איזנקוט מתחזק, בנט בשפל - והאם הנדל-טרופר עוברים? סקר "היום"<

כדי להבין את הצורך הפוליטי, בדקנו את מקומה של מפלגת ימין שתדרושהקמת ממשלה רחבה, כזו שאינה תומכת בנתניהו מחד אך גם אינה מחרימה אותו מאידך, ותשאף לכפות ממשלת אחדות ציונית בהנהגת גלעד ארדן או יולי אדלשטיין.

סיכון משמעותי

מפלגה כזו זוכה לאחוזי תמיכה לא מבוטלים בקרב מצביעי הקואליציה (20% שוקלים להצביע לה), ונתון מסקרן אף יותר מראה כי 30% ממצביעי האופוזיציה שוקלים זאת גם כן - מה שמציב סיכון משמעותי לצמיחתו של גדי איזנקוט.

כששאלנו מי מהדמויות מתאים יותר להוביל,גלעד ארדן זכה לתמיכה גבוהה יותר מבני גנץ ומיולי אדלשטיין, אולם שלושתם יחד מסתמנים כשמות החזקים ביותר.בדקנו גם את מידת התמיכה בהצטרפותן של דמויות שונות למפלגה, וניכרת תמיכה רחבה בשמות כמו ארדן, אדלשטיין, שמחי וכחלון.

התערבות בג"ץ

לסיום, עולה נתון מעורר דאגה: לאורפסיקת בג"ץשקבעה כי יש לקיים בחירות חוזרות לתפקיד מבקר המדינהבכנסת, בדקנו את עמדת המצביעים ביחס לציות לפסיקה. מתברר כי הסנטימנט הציבורי נגד התערבות בג"ץ בפעולות הרשות המחוקקת הולך ומתרחב, ואף הופך למובהק. לא מדובר רק בשר המשפטים יריב לוין, הדורש מהכנסת להמשיך בשלה ולהתעלם מהפסיקה, אלא בציבור גדול שעומד מאחוריו ותוהה לגבי האיזונים הנדרשים בין הרשויות.

על השאלהכיצד על הכנסת לפעול לאור פסיקת בג"ץ, מצאנו כי רק 50% מכלל הנשאלים תומכים בקיום הפסיקה (28% אינם תומכים ו-22% אינם יודעים). נתון זה מתחדד בחלוקה בין הגושים: 73% ממצביעי האופוזיציה תומכים בקיום הפסיקה, לעומת 57% ממצביעי הקואליציה שתומכים באי-ציות לה. אם מישהו מחפש פתח לאופטימיות, הרי ששיעור התמיכה באי-ציות בקרב מצביעי הקואליציה נמוך ומובהק פחות משיעור התמיכה בציות בקרב מצביעי האופוזיציה.

למעשה, החלטת היועצת המשפטית של הכנסת לתמוך בעמדת המשכן ולייצג אותו בבג"ץ נגד קיום בחירות חוזרות, וזאת לאור ההסכמות שהושגו מאחורי הקלעים כנהוג בכנסת, הייתה אמורה להוביל את בג"ץ לאפשר לנבחרי הציבור לנהל את האירוע בעצמם, לפחות הפעם. גילוי איפוק מצד בית המשפט היה יכול לתרום להרגעת הזירה הציבורית כולה, מימין ומשמאל.