"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

משרד האוצר מזהיר: חוק יסוד לימוד תורה צפוי לעלות למשק מאות מיליארדים

עוד מזהירים במשרד האוצר כי החוק שעבר בקריאה ראשונה בשבוע שעבר צפוי להגדיל את נטל המילואים • החשש באוצר היא שינוי האיזון החוקתי הקיים כך שלימוד התורה יקבל עדיפות על פני שיקולים לאומיים

,עודכן
0השמעה
הצבעה במליאה על חוק יסוד לימוד תורה. צילום: יונתן זינדל/פלאש90

במשרד האוצר מזהירים היום (ראשון) מפני השלכות כלכליות וביטחוניות משמעותיות של חוק יסוד לימוד תורה, שעשוי, לפי חוות דעת חריפה שהוגשה בנושא, להוביל להגדלת נטל המילואים על ציבור המשרתים ולעלות למשק סכומים המוערכים במאות מיליארדי שקלים.

בין היתר, נטען על ידי משרד האוצר כי החוק עלול לאפשר ביטול שלילת ההטבות מחרדים החייבים בגיוס, להעניק עדיפות ללומדי תורה בהקצאת תקציבים ומשאבים ציבוריים, ואף לשנות את האיזון החוקתי הקיים כך שלימוד התורה יקבל עדיפות על פני שיקולים לאומיים וחברתיים נוספים.

המהומה במליאה לאחר שנתניהו הצביע בעד חוק יסוד לימוד תורה//ערוץ הכנסת

עוד מציינים באוצר כי היעדרותם הממושכת של משרתי המילואים משוק העבודה מאז שבעה באוקטובר 2023 כבר גוררת השלכות מאקרו־כלכליות שליליות משמעותיות, ומחדדת את הצורך בהרחבת בסיס המשרתים בצה"ל. בהקשר זה מדגישים כי שילוב גברים חרדים בשירות החובה אינו רק סוגיה ביטחונית, אלא גם אינטרס כלכלי ראשון במעלה למשק הישראלי.

לפי אותה חוות דעת, הפרשנות האפשרית לחוק היסוד עלולה לפגוע במערך התמריצים הקיים לגיוס חרדים, ובכך להקשות על צה"ל לתת מענה למחסור בכוח אדם – תוך החרפת העומס על מערך המילואים. לצד זאת, מזהירים באוצר כי המהלך עשוי גם להחליש את התמריצים להשתלבות בשוק העבודה, ולהעמיק מגמות של שיעורי תעסוקה נמוכים בקרב גברים חרדים. תרחיש כזה, כך נטען, עלול להביא לפגיעה בצמיחה, לשחיקה בהכנסות המדינה ממסים ולפגיעה ביכולתה לספק שירותים ציבוריים ברמה נאותה.

העומס גובר, והכסף אוזל. משרתי מילואים בצה"ל,צילום: דובר צה"ל

בשבוע שעבר חוק יסוד לימוד התורהאושר בקריאה ראשונהבמליאת הכנסת, ברוב של 63 תומכים מול 53 מתנגדים. בהתאם להערכות, חברי הכנסת דן אילוז ויולי אדלשטיין מהליכוד ושרן השכל מהימין הממלכתי התנגדו לחוק.

חברת הכנסת מיכל וולדיגר הצביעה בעד החוק, זאת על אף שהביעה הסתייגות מהחוק במהלך ישיבה סוערת של סיעתה, והבהירה כי הנוסח הנוכחי אינו מקובל עליה.

הצעת החוק מבקשת לעגן אתלימוד התורהכ"ערך יסוד במדינת ישראל", וזאת, לדבריה, כדי ליצור איזון מול ערכי יסוד אחרים. בדברי ההסבר נכתב כי מעבר לחשיבות העקרונית, מדובר גם במהלך שנועד לתת מענה לסוגיה שבית המשפט העליון דרש מהכנסת להסדיר - סוגיית הפטור מגיוס לתלמידי ישיבות.

תלמידי הישיבה החרדית דרך חיים ביבנה,צילום: ישיבת דרך חיים

לאחר שעבר החוק בקריאה ראשונה במליאת הכנסת,הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, קרא להציב את המשרתים בצה"ל בראש סדר העדיפויות. "החיילים והמפקדים בסדיר, בקבע ובמילואים הם המשאב החשוב ביותר של מדינת ישראל, ראוי ונכון שהם יהיו הראשונים בסדר העדיפויות לקבל את הערכת המדינה בהחלטות ובמשאבים תוך דאגה להם, למשפחותיהם ועתידם", קרא הרמטכ"ל.

"הישגי המערכה הגיעו בזכות הנחישות של מגיני המדינה", הבהיר. "שומרי החומות המונעים מתוך תחושת שליחות לאומית הם בראש ובראשונה הלוחמים בחזית".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר