משילות או שינוי שיטת משטר? "חוק המינויים" עבר בקריאה טרומית בכנסת
הכנסת אישרה בקריאה טרומית את המתווה שיעניק לדרג הנבחר סמכות נרחבת במינוי ובפיטורי בעלי תפקידים בכירים • שר המשפטים לוין בירך על המהלך, וציין כי מדובר בשלב חשוב בתיקון המערכות ובאפשרות של הממשלה לבצע את מדיניותה • מנגד, היועמ"שית ונציבות שירות המדינה הגישו התנגדות נחרצת, בטענה כי החוק יבטל את מנגנוני האיזון והבקרה ויפגע פגיעה קשה במקצועיותו של השירות הציבורי
,עודכן
0השמעה
מליאת הכנסת אישרה היום (רביעי) בקריאה טרומית את"חוק המינויים"של ח"כ שלום דנינו, המקודם על ידי הקואליציה במטרה להעניק לממשלה סמכות מלאה ובלעדית במינוי ופיטורי בכירים בשירות המדינה. יוזמי החוק מסבירים כי המהלך מחזק את הקשר בין רצון הבוחר לעבודת הרשות המבצעת, ומאפשר לדרג הנבחר למשול ולקדם מדיניות אפקטיבית באמצעות פקידות המחויבת לה.
בן גביר בדיון בעתירת רפ"ק רינת סבן: "ההתנהלות כאן היא כמו במאפיה, אני אומר ליועמ"שית אני לא סופר אותך" // יוני ריקנר
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין, בירך על האישור ומסר: "זהו שלב חשוב נוסף ברפורמה המשפטית, בדרך לתיקון המערכות ולהחזרת המשילות. ממשלה נבחרת ראויה לעבוד עם פקידי ציבור שמחויבים למדיניותה". ח"כ דנינו הוסיף כי סמכות הפיטורים היא חלק אינהרנטי מניהול המנגנון הממשלתי, וכי ללא שליטה אפקטיבית על הדרג הביצועי - יישבר הקשר בין אחריות לבין סמכות.
הצעת החוק מבקשת לשנות מהיסוד את אופן המינוי של שורת המשרות הרגישות ביותר במדינה, בהן הרמטכ"ל, מפכ"ל המשטרה, ראשי השב"כ והמוסד, והיועץ המשפטי לממשלה. לפי המתווה, השר יבחר מועמד לפי שיקול דעתו הבלעדי, ועדת כשירות ממשלתית תבחן רק תנאי סף פורמליים ללא בדיקת התאמה מקצועית או טוהר מידות, וכהונת כלל הבכירים תסתיים אוטומטית בתוך 100 ימים מכינון ממשלה חדשה.
אזהרה מפני פוליטיזציה ושחיתות
מנגד, המהלך מעורר התנגדות חריפה בצמרת המשפטית והציבורית. היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, שיגרה חוות דעת שבה קבעה כי החוק יבטל באבחה אחת את מנגנוני האיזון והבקרה שנבנו לאורך עשרות שנים. לטענתה, המהלך ישנה מן היסוד את אופיו של השירות הציבורי בישראל ויהפוך אותו משירות ממלכתי ומקצועי לשירות פוליטי לחלוטין, שבו בכירים יהיו תלויים לחלוטין בדרג הפוליטי.
בחוות הדעת, שנשלחה באמצעות המשנה ליועמ"שית ד"ר גיל לימון, הוגדרה היוזמה ככזו שעלולה "לפגוע אנושות באופיו הממלכתי של השירות הציבורי ולהפוך אותו לשירות פוליטי, לא מקצועי ואף מושחת". היועמ"שית אף הזהירה מפני פוליטיזציה של מערכות החוק, וציינה כי פגיעה בעצמאותם של ראשי מערכות אכיפת החוק היא סממן של שיטות משטר שאינן דמוקרטיות.
אל עמדת היועמ"שית הצטרפה גם נציבות שירות המדינה, שהגישה התנגדות רשמית למהלך. מהנציבות נמסר כי הצעת החוק פוגעת בתפיסת היסוד של הדרג המקצועי ומחלישה את עצמאותו, בעוד המנגנונים הקיימים כיום - כמו ועדות האיתור - פועלים בהצלחה רבה, מונעים מינויים אישיים ומבטיחים בחירה שוויונית ועניינית השומרת על אמון הציבור.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו