"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

נציגי הסיעות החרדיות קיבלו את טיוטת הנוסח לחוק הגיוס

היועצת המשפטית של ועדת חוץ וביטחון, מירי פרנקל שור, מסרה לנציגים טיוטה ללא שינויים מהותיים בנושאי הליבה • המטרה היא לאפשר דיון על הנוסח אולי אפילו ביום חמישי הקרוב

,עודכן
0השמעה
מחאת חרדים נגד גיוס ליד הלשכה בירושלים. צילום: אורן בן חקון

היועצת המשפטית של ועדת חוץ וביטחון מירי פרנקל שור מסרה לנציגי הסיעות החרדיות טיוטת נוסח לחוק הגיוס. בנוסח עצמו אין שינויים מהותיים בנושאי הליבה, כאשר המטרה היא לאפשר דיון על הנוסח אולי אפילו ביום חמישי הקרוב.

בראיון מיוחד ל"היום" מסביר ח"כ יצחק גולדקנופף, יו"ר אגודת ישראל, את התנגדותו הנחרצת לגיוס חרדים, טוען שלצה"ל לא חסרים חיילים ולא פוסל שותפות עם נפתלי בנט

בתוך כך,היום אמר אחד מבכירי הרבנים הליטאיים, הנמנה עם ההנהגה הרוחנית של דגל התורה ואמור להיות בין מקבלי ההכרעה הסופית אם לתמוך בחוק: "אני לא מאמין שיהיה חוק, אבל כרגע עדיין נמשיך בנסיונות", אמר.

בלב העימות על החוק עומדת שאלה עקרונית: האם ברירת המחדל תהיה חובת גיוס אישית ושוויונית לכל צעיר בישראל - כפי שדורש הייעוץ המשפטי - או מודל מבוסס יעדי גיוס שנתיים לציבור החרדי.

הנוסח שמקדמות הסיעות החרדיות מבוסס על לוגיקה הפוכה מזו הנהוגה כיום. במקום שכל צעיר יחויב אישית בגיוס,הציבור החרדי בכללותו יידרש לעמוד ביעד מספרי שנתי. כל עוד היעד מתמלא - לא ניתן יהיה לאכוף גיוס אישי על פרט שלא התגייס. במודל הזה, האחריות היא "קהילתית", והסנקציות אינן אישיות.

גפני וגולדקנופף (ארכיון). נוסח החרדים: כל עוד היעד מתמלא - לא ניתן יהיה לאכוף גיוס אישי על פרט שלא התגייס,צילום: אורן בן חקון

בנוסף, ההצעה כוללת מנגנון חריג: ועדה מייעצת תוכל לקבוע בדיעבד כי צה"ל לא הקים מספיק "מסלולים מותאמים" - ובכך להפחית רטרואקטיבית את יעד הגיוס לאותה שנה ולהכשיר אי עמידה ביעד. לא במקרה מכנים מבקרי ההצעה את החוק "חוק ההשתמטות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
כפתור מעקב Google News

כדאילהכיר