מגיוס שוויוני - ליעדים מדוללים: הקרב האמיתי של חוק הפטור מגיוס

המגעים בין הסיעות החרדיות ליועצת המשפטית של ועדת החוץ והביטחון, עו"ד מירי פרנקל-שור, מתנהלים בשבועות האחרונים בעצלתיים - וכעת מסתמן כי החרדים עשויים לבחור בעימות ישיר: קידום נוסח חוק ללא הסכמת הייעוץ המשפטי של הוועדה.

מקור המעורב בשיחות אומר כי הסיעות החרדיות "כנראה ילכו על נוסח בלי הסכמות". לדבריו, המחלוקות המרכזיות נוגעות לגיל הפטור מגיוס, היקף הסנקציות שיוטלו על מי שלא יתגייס, ומעמד נשים בצה"ל ביחס להסדרים שייקבעו בחוק.

המחלוקת האמיתית

בלב העימות עומדת שאלה עקרונית: האם ברירת המחדל תהיה חובת גיוס אישית ושוויונית לכל צעיר בישראל - כפי שדורש הייעוץ המשפטי - או מודל מבוסס יעדי גיוס שנתיים לציבור החרדי.

הנוסח שמקדמות הסיעות החרדיות מבוסס על לוגיקה הפוכה מזו הנהוגה כיום. במקום שכל צעיר יחויב אישית בגיוס, הציבור החרדי בכללותו יידרש לעמוד ביעד מספרי שנתי. כל עוד היעד מתמלא - לא ניתן יהיה לאכוף גיוס אישי על פרט שלא התגייס. במודל הזה, האחריות היא "קהילתית", והסנקציות אינן אישיות.

בנוסף, ההצעה כוללת מנגנון חריג: ועדה מייעצת תוכל לקבוע בדיעבד כי צה"ל לא הקים מספיק "מסלולים מותאמים" - ובכך להפחית רטרואקטיבית את יעד הגיוס לאותה שנה ולהכשיר אי עמידה ביעד. לא במקרה מכנים מבקרי ההצעה את החוק "חוק ההשתמטות".

מהלך עקרוני או פוליטי?

בקרב המעורבים יש הערכה כי גם אם החוק יעבור - היתכנות גבוהה שבג"ץ יקפיא או יפסול אותו. לכן, לפי פרשנות הרווחת במערכת הפוליטית, ייתכן שהמהלך אינו מכוון בהכרח לעמידות משפטית - אלא לניהול הזירה הציבורית.

החרדים מצויים תחת לחץ גובר מהרחוב ומהנהגת הרבנים להסדיר את מעמד בני הישיבות. מנגד, המו"מ עם הייעוץ המשפטי מתקדם לאט, מה שמקשה עליהם להציג "הישג" ברור. בבתים של רבנים כבר רומזים כי ייתכן שיינתן אור ירוק להתקדם גם ללא הייעוץ - אך ההכרעה מתקבלת בדרך כלל ברגע האחרון.

אם החוק יעבור וייפסל בבג"ץ, תעמוד בידי הסיעות החרדיות טענה פוליטית ברורה: "העברנו חוק שמסדיר את מעמד לומדי התורה - ובית המשפט פסל אותו". תרחיש כזה עשוי לשמש בסיס לקמפיין עתידי נגד בג"ץ והיועמ"שית.

כך או כך, אם אכן יבחרו החרדים ללכת "ראש בקיר", המשמעות היא לא רק עימות משפטי - אלא גם הימור פוליטי מחושב.