בלי טובות מדרעי ומעבאס: המפלגות שישברו את התיקו בין הגושים

עוף מוזר

הם תאומים פוליטיים. אריה ומנסור, מנסור ואריה. ההקבלה אינה מתייחסת חלילה לנאמנות הלאומית, או לתחביב המשותף להקים מוסדות דת, רווחה וצדקה. היא רק מזהה את הפרקטיקה השלטונית הזהה ואת הנזק הנגרם ממנה לכולנו.

קבלו את דרעי לפני בחירות 2013: "שילוב של חרדים בצבא זה צורך אסטרטגי חברתי של מדינת ישראל... מי שלא לומד חייב להתגייס! יש לך ספק בעניין? אם צה"ל היה רוצה, היינו יכולים לתת שלוש אוגדות ולא רק שני גדודים בנחל החרדי. אנו נעזור לצבא!". זה לא הועיל לו בזמנו, ונגמר בבעיטת החרדים מהקואליציה. היכונו לשידור חוזר.

והנה התאום מאמא אחרת: בשבוע שעבר הודיע מנסור עבאס ב"פגוש את העיתונות" שהוא בדרך לפרידה ממועצת השורא, משל היה סטטיק ובן־אל. "רע"מ היום הולכת בכיוון של להיות מפלגה אזרחית לחלוטין, עם מוסדות נפרדים", הצהיר. "אנחנו לא האחים המוסלמים. אם היינו האחים המוסלמים, לא רק שלא היינו בכנסת, אפילו לא הייתי יושב איתכם פה".

הלאום אחר, המטרות אחרות, אבל שיטת ה"גזלן" של שני המנהיגים זהה לגמרי: הם מצטיידים בבקבוקי מים ואורבים לראשי הממשלה במדבר, ומוכרים להם עירוי פוליטי במחיר מופקע. המטבע: ערכים.

אתמול היית שונה

ומה קורה אחרי הקמת הממשלה בעזרתם הנדיבה? קחו לדוגמה את אריה "מי שלא לומד חייב להתגייס" דרעי, מוודא באוגוסט האחרון שאף חרדי לא יגיע לבקו"ם בטעות: "שחלילה לא יעלה על הדעת של אף אחד מכאן - אולי בשעה כזו כשעם ישראל נמצא במצב של מלחמה - שלאף אחד לא יהיה איזה הווה אמינא של איזה רפיון, 'אולי באמת צריך לעשות משהו אחר, אולי צריך לתרום' - חלילה וחס". הוא יודע שהוא מחזיק לנתניהו את הממשלה, אז לעזאזל ההורים השכולים ונשות המילואימניקים הקורסות. את ההצהרות המחבקות הוא ישמור שוב למערכת הבחירות, עוד תראו.

ועבאס? הוא נכנס לממשלת השינוי ב־2022 במתק שפתיים, ואז החזיק אותנו כוססים ציפורניים בשבע שעות דיונים של מועצת השורא, אם לפרוש מהממשלה בגלל "הפרות הסטטוס־קוו במסגד אל־אקצא" או בגלל "הכפרים הבלתי מוכרים בנגב". "כולם ממתינים למוצא פיה של מועצת השורא באותו לילה", סיפרה היועצת המדינית של ראש הממשלה בנט באותה תקופה, "ויאיר לפיד שולח את המנכ"לית שלו עם צ'ק פתוח לכפר קאסם".

חלאס.

עוד לא מאוחר

זוהי קריאה אחרונה לפני בחירות 2026: טלאי על טלאי לעולם לא יתקן בגד קרוע. מש"ס ומרע"מ כבר לא ייצא שום דבר מועיל למשילות הישראלית, רק סחיטה בתעריף דחוי ומופקע. כל תחפושת שלהן לקראת הבחירות רק מייצרת בעיה גדולה יותר כשהיא יורדת אחריהן.

אז הנה הפתרון היחיד: מי שרוצה להביא שינוי ולהגדיל את גוש השינוי, ומי שמעוניין באחדות ובממשלה רחבה - צריך לדאוג להקמתן של מפלגה חרדית מודרנית ומפלגה ערבית חברתית.

כן, בישראל חייבת לקום מפלגה חרדית משרתת, עובדת, יצרנית, ובעיקר לא משרתת עסקנים ולא בנויה על הביזנס של "מוסדות חינוך", "מערך כשרות", השתמטות והנצחת העוני.

מפלגה כזאת כבר נוסתה ונחלה הצלחות בבחירות המוניציפליות, זה אפשרי. היא תהיה צינור ניקוז לציבור חרדי עצום, שאין לו כיום שום אלטרנטיבה. זה יהיה סדק שילך ויתרחב, ובסופו נקבל פה אפקט כמו גל העלייה מרוסיה: צבר של אנשים מוכשרים, חריפים, עם משמעת וערכים. רק נסיר את הכבלים העסקניים שמתחזים לערכים דתיים - ונקבל מפלגה חרדית שיכולה לשבת בשני הגושים, ובעיקר לייסד את הגוש החשוב ביותר, גוש המשרתים.

ובתמונת ראי מרהיבה, ישראל חייבת מפלגה ערבית חברתית נאמנה למדינה, כזאת שמתעסקת בחיי היומיום של הציבור הערבי, נלחמת בפשיעה, משתלבת ומשלבת. המדינה הפלשתינית ממילא מתה, אפשר לדאוג ב־30 השנים הקרובות לחיבור אמיתי של הציבור הערבי למדינה הטובה ביותר עבורו שיש לו במרחב, בפער.

עכשיו דמיינו ממשלה שהוקמה עם מפלגה של חרדים משרתים ועובדים, ועם מפלגה של ערבים המתנדבים בשירות אזרחי ועוסקים בשיפור חיי בני עמם, ולא בלרלור על ה"סטטוס־קוו באל־אקצא" - שאחר כך משתדרג ל"מבול אל־אקצא" של סינוואר.

היות שיש הרבה אנשים באופוזיציה עם זמן פנוי ומשאבים להקים מפלגות, אולי הגיע הזמן שידאגו לשם שינוי שיוקמו מפלגות שמגדילות את המחנה, ולא מפצלות ומרסקות אותו. וכן, גדי, אנחנו מסתכלים עליך.