האותיות הקטנות של חוק הגיוס - והמסקנה החד-משמעית

המכשולים של הקואליציה שיובילו לשימור המצב הקיים:טיוטת חוק הגיוס כפי שנוסחה על ידי יו"ר ועדת חוץ וביטחון, ח"כ בועז ביסמוט, פורסמה אמש (שלישי) לציבור. הטיוטה מכילה כ-50 סעיפים, "ישראל היום" עושה סדר בכל הסעיפים הקטנים שצריך להכיר כדי להבין מהו חוק הגיוס:

משך זמן החוק:טיוטת חוק הגיוס נקבעה לשש שנים בלבד.הקושי עם הסעיף- מדובר בזמן קצר ולא בחוק קבוע.

ועדת חריגים:טיוטת חוק הגיוס קובעת שתוקם ועדה מייעצת שתבחן את מספר המתגייסים.
הקושי עם הסעיף -בוועדה יש רוב חרדי והיא מורכבת מאלוף בדימוס, סגן אלוף בדימוס בוגר חינוך חרדי, רב צבאי לשעבר, דיין בדימוס של בית הדין הרבני, ואלוף משנה מאגף התכנון בצה״ל.

מיהו חרדי:טיוטת חוק הגיוס קובעת שחרדי הוא כל מי שלמד בישיבה חרדית בין הגילאים 14-18 ובלבד שהוא למד במסגרת הישיבה במשך שנתיים.הקושי עם הסעיף- הסעיף קובע זמן קצר ללימודים בישיבה חרדית וכן הגדרת גילאים קצרה מדי. לדוגמה בחור ישיבה שחזר בשאלה או שעבר לישיבה דתית לאומית עדיין נחשב חרדי שהחוק חל עליו.

גיל הפטור:טיוטת חוק הגיוס העלתה את גיל הפטור מגיל 23 לגיל 26.הקושי עם הסעיף -הסעיף הזה נחשב לסעיף טוב בגלל שהוא מעלה את גיל הפטור ומאפשר לכאורה לגייס כמה שיותר חרדים. עם זאת בגילאים האלה רוב החרדים כבר נשואים עם ילדים.

יעדי הגיוס:טיוטת חוק הגיוס שינתה את יעדי הגיוס ל-4,800 חיילים ומשרתי שירות אזרחי בטחוני בשנה הראשונה שבה החוק נכנס לתוקף.הקושי עם הסעיף -צה"ל זקוק ל-12 אלף חיילים, טיוטת החוק כוללת בתוכה גם את מי שמשרת בשירות אזרחי בטחוני שאינו בצה״ל ומשך השירות הוא שנתיים.

סנקציות אישיות:טיוטת חוק הגיוס מטילה סנקציות אישיות משמעותיות רק מהשנה השנייה שבה אין עמידה ביעדי הגיוס.הקושי עם הסעיף- הסנקציות המשמעותיות כמו שלילת סיוע מהמדינה ברכישת דירה הם רק לאחר שנתיים.